• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

כיצד נשא יעקב שתי אחיות

גרינפלד

Well-known member
הרמב"ן על התורה (פר' תולדות כ"ו ה') הקשה כיצד נשא יעקב שתי אחיות, והלא האבות קיימו כל התורה; ותירץ, שזה רק בארץ ישראל; וכן כתב בקצרה בפר' אחרי, והוסיף שלכן רחל נפטרה בכניסה לארץ.
וביבמות צ"ח א' כתב הרמב"ן להוכיח שאפי' למ"ד שכל הקרובות שישראל חייבים עליהם - גם בן נח מוזהר עליהם, הני מילי בקרובותיו מצד עצמו, אך הקרובות ע"י אישות [- אחות אשתו, כלתו, וכדו', מלבד אלו שהתרבו במפורש] לא נאסרו בני נח, שאל"כ כיצד נשא יעקב ב' אחיות [וע"ז כמובן א"א לתרץ שהיה בחו"ל, כי זה חייב בן נח מעיקר הדין]; וכ"ת שלא היו אחיות מאם [וקורבת אב אין לבן נח, מלבד מה שנתרבה] - היו צריכים חכמים לפרש זאת, ולא פירשו בשום מקום.
והמהרש"א ביומא כ"ח ב' תירץ ע"פ מהלך זה שלא היו אחיות מאם. ולכאורה קשה שבסדר עולם פ"ב [הובא ב'למכסה עתיק'] איתא שהיו תאומות [ובספר הישר כתוב ששם אימם היה עדינה, ושהיו תאומות; מיהו הרמב"ן בפר' וישלח מפקפק האם לסמוך על ספר זה].
וי"ל, שזו מחלוקת, ורק למי שסובר שכל ערווה שישראל חייבים עליה, גם בן נח חייבים - הוא סובר שלא היו אחיות מאם, ולכן גם הרמב"ן לא הוכיח מסדר עולם אלא מזה שלא פירשו.
אמנם החזקוני ג"כ מקשה שהרי קיימו את כל התורה; ובתירוץ ראשון כתב שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי, ובתירוץ שני כתב שלא היו אחיות מהם, ואין קורבת אב בגוי. ולדבריו לכאורה לא מצינו מחלוקת, וקשה עליו מהסדר עולם. מיהו גם המהרש"א הנ"ל כתב כב' תירוצי החזקוני יחד, ועפי"ז יישב בזה קושיית הרמב"ן על התורה, עיי"ש.​
 
נערך לאחרונה:
הרמב"ן על התורה (פר' תולדות כ"ו ה') הקשה כיצד נשא יעקב שתי אחיות, והלא האבות קיימו כל התורה; ותירץ, שזה רק בארץ ישראל; וכן כתב בקצרה בפר' אחרי, והוסיף שלכן רחל נפטרה בכניסה לארץ.
ויש להקשות לפ"ז אמאי לא יצא יעקב מארץ ישראל,
הא מבואר דזהו משום שהיה קרבן ולא יכל להפסל בפסול יוצא,
והלא ברגע שיוצא מן הארץ הרי פטור משמירת המצוות, "כי המשפט לאלוקי הארץ המה".
וצע"ג, וי"ל.
 
ויש להקשות לפ"ז אמאי לא יצא יעקב מארץ ישראל,
הא מבואר דזהו משום שהיה קרבן ולא יכל להפסל בפסול יוצא,
והלא ברגע שיוצא מן הארץ הרי פטור משמירת המצוות, "כי המשפט לאלוקי הארץ המה".
וצע"ג, וי"ל.
הקב"ה ציווהו "גור בארץ הזאת".
 
נכון, אבל אם מפרשים הטעם משום הנ"ל קשיא כנ"ל.
י"ל שסו"ס יפסל ממעלתו שיהא יוצא, וזה יבאר גם מש"כ השפתי חכמים בשם נח"י שאברהם הזהיר את אליעזר שלא יחזיר את יצחק לחרן משום זה.
 
ויש להקשות לפ"ז אמאי לא יצא יעקב מארץ ישראל,
הא מבואר דזהו משום שהיה קרבן ולא יכל להפסל בפסול יוצא,
והלא ברגע שיוצא מן הארץ הרי פטור משמירת המצוות, "כי המשפט לאלוקי הארץ המה".
וצע"ג, וי"ל.
ויש לפלפל בקושייתך שאת פעולת היציאה הוא עושה בארץ.
 
הרמב"ן על התורה (פר' תולדות כ"ו ה') הקשה כיצד נשא יעקב שתי אחיות​
עם כל התירוצים מובא בחז"ל (פסחים קיט:) אומר ליעקב טול וברך אומר להם איני מברך שנשאתי שתי אחיות בחייהן שעתידה תורה לאוסרן עלי
וכתבו המקובלים ( דן ידין על ספר קרנים מאמר י"ג) שיעקב אבינו נתגלגל באיוב עבור שנשא שתי אחיות בחייהם שאסרה התורה
[ובספר הישר כתוב ששם אימם היה עדינה, ושהיו תאומות; מיהו הרמב"ן בפר' וישלח מפקפק האם לסמוך על ספר זה].​
אני חושב שספר מלחמות בני יעקב אינו ספר הישר,
וגם לא כתב שאין לסמוך על ספר זה,
אלא "ואם נאמין" (שזה בערך כמו אם קבלה נקבל),
כי אם לא סמך על ספר זה לא היה מאריך בסיפור הזה
 
ויש להקשות לפ"ז אמאי לא יצא יעקב מארץ ישראל,
הא מבואר דזהו משום שהיה קרבן ולא יכל להפסל בפסול יוצא,
והלא ברגע שיוצא מן הארץ הרי פטור משמירת המצוות, "כי המשפט לאלוקי הארץ המה".
וצע"ג, וי"ל.
מצוות לא מחויב בחו''ל
אבל קרבן שיש בו קדושה תו לא מהני מה שיוציאו לחו''ל להפקיעו מקדושתו אלא ייפסל כדין יוצא.
 
עם כל התירוצים מובא בחז"ל (פסחים קיט:) אומר ליעקב טול וברך אומר להם איני מברך שנשאתי שתי אחיות בחייהן שעתידה תורה לאוסרן עלי
ובאמת לרמב"ן עוד י"ל דברי הגמ' שם,
אבל א,נ שהם התגיירו והוי כקטן שנולד,
וכדברי המהר,ל והמהרש"א,
קשיא טובא מאי גנאי איכא במעשהו. וצ"ע.
 
קשיא טובא מאי גנאי איכא במעשהו. וצ"ע.
עי' בשו"ת רדב"ז ח"ב תרצו שזה חסידות, ולכאור יש בזה חידוש שאפי' שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי, יש פגם לפי מידת חסידות; ולשונו הוא: מ"מ חסידות הוא להתרחק מהדבר הדומה לאסור מן התורה ולפיכך לא רצה לברך, עכ"ל.​
 
עי' בשו"ת רדב"ז ח"ב תרצו שזה חסידות, ולכאור יש בזה חידוש שאפי' שגר שנתגייר כקטן שנולד דמי, יש פגם לפי מידת חסידות; ולשונו הוא: מ"מ חסידות הוא להתרחק מהדבר הדומה לאסור מן התורה ולפיכך לא רצה לברך, עכ"ל.​
באמת חידוש נורא.
 
חזור
חלק עליון