כתב הגאון ר' יעקב אדלשטיין (נדפס בספר בעקבי תלמוד סי' קס"ד, וכן בעקבי תודה סי' ל', וכן בספר זכרון חסד לאברהם) לדון בכלי שנעשה מאדמת הירח, כעין כלי חרס, האם הוא מקבל טומאה או לא. ופשט זאת מהמשנה בכלים פי"ז מי"ד שמפורט בה כל יום אם הדברים שנבראו בו הם מקבלים טומאה [וכתבו הר"ש והרא"ש שהנידון הוא לגבי כלים שנעשו מהם, וכן פשטות המשנה בסוף לגבי כנף העזנייה, ועי' ברמב"ם שיתכן שחולק], וביניהם גם יום רביעי, שאינו מקבל טומאה; וא"כ גם הירח שנברא ביום הרביעי [או עכ"פ נתלה ברביעי כלשון הר"ש: "ברביעי נתלו המאורות ואין בהם טומאה"] אין בו טומאה. וכן השיב הגרח"ק בספר דרך שיחה. והוסיף הגרי"א שנפק"מ גם לכלים שנעשו מברזל ונחושת שהובאו משם. ואולי יש לדחות ע"פ דברי המלבי"ם שהשמש והירח נבראו ביום הראשון ורק האור המאיר נברא ביום הרביעי, ואולי כן ס"ל למשנה; מיהו אינני יודע אם זו דחייה נכונה, גם אין זו דחייה בלשון הר"ש שכתב "נתלו". ושמעתי לדחות שהנה המשנה אחרונה כתב שמתני' סימנא בעלמא, והתפא"י כתב (הובא בדברי הגרי"א) שזה סוד; וא"כ יתכן שהמשנה כתבה לפי המציאות דאז שלא היה אפשר לעשות מזה כלים, [וזה גופא הכוונה שא"א לעשות מזה כלים, וכמו ביום השני], וצ"ע אם זו דחייה נכונה.
נערך לאחרונה:
