מס' של ר' יוסף אביטבול כת''י
פורצלן
וכלי פורצלן, י"א שחייבים בטבילה, וי"א שאין חייבים בטבילה, והעיקר לדינא שצריכים טבילה, [וראוי לטובלו עם כלי אחר כדי שלא להכנס לחשש ברכה לבטלה לשיטות הפוסקים שפוטרים כלי פורצלן] אבל המיקל שלא לטובלן יש לו על מה לסמוך.
לגבי כלי פרוצלן, הנה בפתחי תשובה יו"ד סימן קכ סק"ב כתב בשם שו"ת שאילת יעב"ץ ח"א סימן סז שכתב שכלים הבאים ממדינת הים שנקראים פרצליי"ן ודומין לכלי זכוכית, אין צריכין טבילה, לפי שידוע שעשייתן מן החול ומן האדמה, וכלי מתכות אמורין בפרשה ואע"פ ששיהי טפי, לית לן בה דהא כלי זכוכית שיעי טפי מינייהו, ואי לאו משום דכי נשברו יש להם תקנה להתיכם דמשו"ה ככלי מתכות שוינהו לא היו צריכים טבילה והני לית להו הנך תקנתא עכ"ד, וכן הו"ד ביד אפרים (על סעי' א'). וכן הובא בגליון מהרש"א, ובספר עצי העולה ח"ב הל' טבילת כלים ס"ג, ובשלמת חיים יו"ד סימן כט וסימן ל'.
וכן כתב בכנה"ג (הג' הטור ס"ק י') בזה"ל: מנהג העולם שלא להטביל כלי הפארפור"י שקונין מהגוים, ולכאורה נר' שצריכין טבילה דלא גרעי מכ"ז ולא היא ודזיל בתר טעמא למה כ"ז צריכין טבילה משום דאם נשתברו יש להם תקנה להתירו ולעשותו כלי כמו שפר' רש"י ככלי מתכות דמי וצריכים טבילה, אבל הפארפו"רי שאם נשבר אין לו תקנה להתיכו ולעשותו כלי דמי לכלי עץ וכ"ח שאינן מצופי' באבר שאין צ"ט. עכ"ל. וכן הו"ד האג"מ (קובץ לתורה והוראה ח"ב סוף עמ' כ', ח"י עמ' י"ד אות ח') ואם הוא על כלי חרס ועל כלי פארצעליי"ן ופלאסטי"ק שאינה צריכים טבילה יכול לאכול ממנו או בידים או בכלי פלאסטי"ק. עכ"ד.
וכן כתב בהליכות עולם (ח"ז עמ' רנז בהערה) וכתב שכן כתב בספר קהל יאודה ריש סימן קכ שהמנהג שלא להצריך טבילה לכלי פרפורי, וכן כתב בשלחן גבוה או"ח סימן תנא אות ו' יעו"ש, ושכן כתב מרן החיד"א בשיורי ברכה שם סק"ג שהביא לדברי הכנסת הגדולה וסיים וכ"ש עתה בזמנינו שהתפשט המנהג להחזיקם ככלי חרס ממש בין לענין פסח בין לענין אסור וכמו שכתב במחזיק ברכה או"ח סימן תנא יעו"ש, ועוד ציין הגרע"י שכדברי הבא"ח כן כתב בזבחי צדק סימן קכ אות ח שכן מנהגם, וכתב עליו הגרע"י שחומרא יתירה היא מכיון שרבותינו האחרונים מעידים בגוודלם שהמנהג היא שלא להצריכם טבילה ואין אחר המנהג כלום, וכן עיקר עכ"ד.
ואמנם בערוך השולחן יו"ד סימן קכ סעיף כט כתב שהעולם נהגו לטבול בלא ברכה וז"ל: והנה בימינו אלה בכל המדינות עיקר תשמישי כלי סעודה קערות גדולות וקטנות משל חרס מלובנים יפים וברים שקורין פאליוו"א או פארצעלאי"י או פאייאנס ואין בהם שום מתכות ורק הם מלובנים באש והעולם נהגו להטבילן ואינו מובן הטעם על מה הם צריכים טבילה והרי אין בהם הטעם שאמרו חז"ל בזכוכית הואיל וכי נשתברו יש להם תקנה שוינהו ככלי מתכות ואלו כשנשתברו אין להם תקנה ככל הכלי חרס וכבר נתעוררו שני גדולי הדור בזה הכנסת הגדולה והחכם צבי [כמ"ש הפ"ת והגרש"א ביו"ד החדשים] ולכן חלילה לברך על טבילתן דהוי ברכה לבטלה דא"צ טבילה ויראה לי דאולי בימים הקדמונים היו הכלים האלה מצופים בזכוכית דק שקורין גליזיר"ט ואלו ודאי צריכים טבילה דחיפוי בזכוכית הוי כציפוי במתכות וראיתי כלים כאלו ומזה נשתרבב המנהג דכלי פארצעלאיי צריכים טבילה ולא דקדקו בין גליזירט ובין אינם גליזירט אך גם הגליזירטי טוב לטובלן בלא ברכה. עכ"ל. וכן כתב בבן איש חי פרשת מטות הלכה ז' שיש להטבילם בלא ברכה, וכן דעת הזבחי צדק וכמ"ש הגרע"י לעיל, וכן כתב בשו"ת מנחת יצחק ח"ח סימן עח אות א' יעו"ש.
ואמנם נראה דאף הגר"ע יוסף זצ"ל יודה בימינו שהמציאות הוא שלא קיים כלי פורצלן שאינם מצופים בזכוכית, ומשו"ה נראה שיהיה צריך טבילה בברכה אף לדעתו, וכמ"ש בהליכות עולם ח"ז פרשת מטות הלכה ו' שכלי חרס המצופים מבפנים ומבחוץ באבר או בזכוכית צריכים טבילה בברכה, יעו"ש, [ואולם לפי דעת הגר"מ לוי זצ"ל שיובאו לקמן נראה דיהיה חייב טבילה בלא ברכה], כן כתב בספר הכשרות למעשה מהדורה ג' עמ' רב בהערה טז.
ואמנם אכתי נראה דאפשר דדעת מרן הגרע"י זצ"ל להקל בזה כיון דכלי זכוכית אינם אלא מדרבנן, ויש לן ספק אם יש כאן זכוכית הו"ל ספיקא דרבנן לקולא, וכן יש להוכיח מדעות הפוסקים שיבואו להלן בדיבור הבא ושהובאו לעיל שפורצלן יש להטבילן עכ"פ בלא ברכה, ובע"כ דמספקא להו, וכן לפי דברי הגר"מ לוי זצ"ל שיבואו להלן, נראה דלכאורה יש להקל בכלי פורצלן, כיון דיש לן ספק בזה, וספיקא דרבנן לקולא, וכ"ש לשיטות הראשונים שסוברים שטבילת כלים מדרבנן וכמו שנקטו הרבה ראשונים ופוסקים לדינא, איכא לן כאן תרי דרבנן לקולא, ואם באיסורי שבת כתב המשנ"ב דבתרי דרבנן אזלינן לקולא, כ"ש הכא דאיכא לן ספק, וכ"ש לפי מה שהו"ד האג"מ לקמן לפטור כלי פורצלן מטבילה כיון דחז"ל לא חייבו לכאלה כלים טבילה, א"כ ה"ה בנ"ד גם מרן הגרע"י זצוק"ל יודה בזה, וגם מסתברא שהציפוי הוא נעשה לנוי, ויש להוסיף עוד מש"כ בזה בשו"ת שבט הלוי ח"ד סימן צא שכתב שבכל ספק בכלים אלו אזלינן לקולא ובפרט אם נעשה הציפוי לנוי שיש לצרף את דעת הגהות סמ"ד סימן קצט שאין לברך על ציפוי שנעשה לנוי יעו"ש
ושוב ראיתי בהערות לשו"ת יביע אומר חלק ד' חלק יורה דעה סימן ח' שנדפסו מחדש שכתב שכיום יש להצריך טבילה לכלי פורצלן יעו"ש היטב בדבריו, [ואולם לקמן ציינתי למש"כ בשו"ת אשר השיב ח"א, ושם נראה דהבין בדברי הגרע"י הנ"ל דא"צ טבילה, ואולם לעיל הבאתי לגבי כלי חרס מש"כ בילקו"י שאם מצופה בזכוכית הרי צריך טבילה עכ"פ בלא ברכה, וא"כ ה"ה הכא שהשתנה המציאות]. ועיין לקמן עוד בדברי הגר"מ לוי זצ"ל מה שתמה ע"ד בהגה"ה הנ"ל.
ואולם הו"ד מרן הגריש"א זצ"ל (בקונ' הל' טבילת כלים אות ד') שיש להטביל כלי פורצלן בלא ברכה, וכן כתב בחוט שני (טבילת כלים עמ' כה) שכלים מפורצלין, נוהגין לטובלם בלי ברכה, משום חשש כלי זכוכית, יעו"ש, וכנראה מחמת שהוא ספק יש להטבילו בלא ברכה, ועוד דכל טבילת כלים אינו אלא מדרבנן.
ובשו"ת תשובות והנהגות ח"ד סימן קצא כתב דחייב בטבילה, וז"ל: ודע שאם קונה כלי פורצלן הנפוץ בזמנינו צריך טבילה שאופן עשייתו היום היא אולי כמו בזכוכית והרבה פוסקים מיקילין ואולי בזמנם היה אופן עשייתם שונה מבזמנינו, אבל עכ"פ חייבין להטבילם בלי ברכה וכמ"ש ולענין הגעלה נהגו בו ככלי חרס שלא מועיל וכמקום צורך גדול כגון הפסד מרובה יש לשאול אצל מורה הוראה עכ"ל.
וכן נראה לדינא בשו"ת אור לציון חלק יורה דעה פרק לט תשובה א' בהערה שכתב לגבי כלי פורצלן והביא דמח' הפוסקים בדין כלי פורצלן שלכאורה יש לפוטרם מטבילה משום שאם נשתברו אין להם תקנה להתיכם ודמו לכלי חרס שאינם מצופים באבר שאינם צריכים טבילה, וכתב אח"כ בזה"ל: והנה כלי הפורצליין שהיו בימינו אינם אותם כלי חרס המצופים זכוכית שכתבו הפוסקים להטבילם בלא ברכה, ולא היה בהם ציפוי זכוכית ממש אלא כעין צבע, ולכן היה דינם ככלי חרס שאין צריכים טבילה, ולא ראינו כלי חרס המצופים זכוכית שנקרא גם כלי צ'יני אלא אצל בודדים מהדור שעבר, ועל כן כלי פורצליין שהיו בימינו שאין בהם ציפוי זכוכית אינם צריכים טבילה, והכלי תלוי לפי הייצור של כלי פורצליין באותו זמן, שאם הם מצופים זכוכית יטבילם בלא ברכה, ואם אינן מצופים דינם ככלי חרס שאין צריכים טבילה, עכ"ד, ויעו"ש מה שציינו שכתב בשו"ת אור לציון תשובות ח"ג פרק י' תשובה א' לגבי הכשרת כלי פורצליין בפסח יעו"ש. ומבואר דאיכא תרי גוונא פורצלן, וכן כתב כבר בערוך השולחן סעיף כט שהו"ד לעיל שיש ב' סוגים פורצלן, יעו"ש.
והגאון רבי משה לוי זצ"ל בשו"ת תפילה למשה ח"ג סימן יח כתב להאריך בדין זה שדינם ככי חרס ולכן יטבילם בלא ברכה, וטעמו, א). שיש לחוש לדעת הפרי תואר שפטור מטבילה כלי חרס שמצופים בזכוכית, וגם יש לחוש שמא הציפוי אינו נעשה אלא לשם נוי בלבד ובכהאי גוונא אין לברך, ב). המאירי הביא דעת י"א שצריך טבילה דוקא בציפוי של אבר מבפנים ומבחוץ עד שאינו ניכר שהוא כלי חרס, אבל בניכר שהוא כלי חרס אין צריך טבילה, ג). בספר אוהל מועד הביא דעת י"א שכלי חרס המצופים באבר פטור מטבילה, ועוד כתב שם שהרי הם אינם מצופים זכוכית וכתב שם שאחר בירור המציאות אצל המומחים מה שהכלים חלקים זהו משום שהיו מחממין אותו בחום גבוה, וכתב להעיר ע"ז מרן הגרע"י זצ"ל בהשמטות ליביע אומר ח"ד חיו"ד סימן ח' שלמד מדברי האחרונים הנ"ל לכלים שבזמנינו שיצטרכו טבילה יעו"ש, ועיין עוד בדברי הגר"מ לוי זצ"ל בקובץ ויען שמואל חלק א סימן ה. וכן כתב בשו"ת דברי בניהו חלק טו סימן כח אות יט.
וע"ע בשו"ת אגרות משה חיו"ד ח"ב סימן מו בסו"ד שכתב, ומצד הכסוי דזכוכית אין זה ציווי ממש שלכן אין להם דין כלי זכוכית, וכו' עכ"ד, וממילא נראה לדבריו דאין חיוב אפילו להטבילו.
ושוב בסמוך להדפסת הספר שאלתי בזה להגאון רבי עמנואל טולידאנו שליט"א במח"ס עוטה אור, ואמר לי שהיה פ"א בצרפת ראה אחד שהטביל הרבה כלים כבדים שעשויים מפורצלן, ואמר לו שאין צריך להטבילו, ואף שמעורב בו זכוכית ומתכות, סו"ס הרי הוא נקרא כלי פורצלן ששהרי עיקר שמם הוא כלי פורצלן ולא נעשה שמם כלי זכוכית או מתכות בגלל שמעורב בהם מעט זכוכית או מתכות. ואח"כ אמר לו הגר"נ שולמן זצ"ל (מר"י סלבודקא) שכדבריו הורה הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל שכלי פורצלן אינם חייבים בטבילת כלים עכת"ד, וכן הוא עיקר לדינא.
ושוב ראיתי בסמוך להדפסת הספר בספר שולחן ישראל בהל' יו"ד, להרה"ג ישראל כהן שליט"א שהביא בתחילת הספר מכתב שכתב לו מרן הראשון לציון הגר"י יוסף שליט"א במח"ס ילקו"י בדין טבילת כלי פורצלן, וז"ל: אודות כוס פורצליין המצוי ביננו כיום ששאל האם הכוס צריכה טבילה והשבנו על פה צריכה טבילה עם ברכה כיון שכיום שהכוס מצופה בזכוכית, וכתב ששיטת רוב ככל האחרונים סוברים שאין לברך על כוס כזו, וי"א שאף אי"צ טבילה וכפשטות מ"ש שבספר הליכות עולם ח"ז עמ' רנ"ז, הנה בספר הליכות עולם כתב במפורש כלי פורצליין אין צריכה טבילה וכלי חרס המצופים מבפנים ומבחוץ באבר או בזכוכית צריכים טבילה בברכה ואם אינם מצופים אלא רק מפנים יטבילם בלא ברכה הרי מפורש בדבריו שאם הכלי מצופה מבפנים ומבחוץ בזכוכית צריך טבילה בברכה וכוס הנ"ל מצופה מבפנים ומבחוץ בזכוכית וכמ"ש הכנה"ג והפר"ח ק"ז וכ"כ הגרע"א בחידושיו ובספר זבחי צדק העיר על מנהג בגדאד שאף במצופים מבית ומחוץ מטבילים אותם בלא ברכה וכתב וזהו צ"ע שהרי לכל הפוסקים אם מצופים מבית ומחוץ צריך להטבילם בברכה לכ"ע, ולכן צ"ע על מנהג בגדאד ע"כ ובארץ ישראל שאין מנהג כזה צריך להטבילם בברכה וע"ש על כן כפי שהשבנו יש לנהוג להטבילם בברכה, עכ"ל, ויעו"ש לגבי פסח שדינו ככלי זכוכית, וכן ה"ה לבשר וחלב, וממילא לדבריו לכאורה בעי טבילה בברכה, והוא כדברי הגרע"י בהערות ליביע אומר, ופלא שלא זכר להנ"ל, ומ"מ נראה לדינא שיש להטבילם בלא ברכה, כיון דהו"ל ספק, וכ"ש שיש פוסקים שפוטרים את הכלים הנ"ל מטבילת כלים לגמרי, ועיין.
