• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • בשורה משמחת: בעז"ה עומד לצאת לאור בימים הקרובים ילקוט יוסף ברכות חלק א' החדש. מחיר מוזל לקבוצות הנרשמים מראש (כגון כוללים, קהילות, בתי כנסת וכדו'), לפרטים והרשמה יש לפנות למרכז למורשת מרן במייל: y@moreshet-maran.com

כל עשרים וארבעה אלף תלמידי ר' עקיבא מתו בפרק אחד?

יי"ש

Well-known member
א.
אין בית מדרש בלא חידוש! וחידוש נתחדש לי היום, שראיתי מביאים בשם הרב שלחן גבוה ז"ל שהקשה מה שמחה יש לנו ביום ל"ג לעומר שפסקו מלמות וכי אדם שחלילה מתו כל בניו עושה סעודה שמכאן ואילך לא ימותו עוד??
ותירץ שיש חילוק בין גמרא שלנו למדרש שבגמ' איתא כידוע לכל שמתו כל 24,000 תלמידיו מגבת ועד אנטיפרס בפרק אחד.
ומדרש יש שתחילה היו לו 12,000 תלמידים מגבת ועד אנטיפרס (אגב, איזור המרכז). וכשחזר לביתו וקבל רשות אשתו לחזור לעוד 12 שנה הלך לעכו שם היו לו עוד 12,000 תלמידים מעכו ועד אנטיפרס, ובאמת נגזירה גזרה על כל ה-24,000 תלמידים למות אלא שלבסוף מתו רק 12,000 אותם שמעכו ועד אנטיפרס וע"כ שמחתינו ביום זה.
וא"ת מאי דאמרה הגמ' שהיה העולם שמם עד ש... והרי נשארו עוד 12,000 תלמידים?
וי"ל שבאמת לא היה שמם לגמרי שהרי ודאי שהיו עוד חכמים בתקופה זו ותלמידים של עוד תנאים. וכי רק ר' עקיבא היה אז!? אלא שהיה שמם באותו מקום שמעכו ועד אנטיפרס.

ב.
עוד שמעתי בשם ר' מאיר חדש ז"ל שאין הכוונה שבכל יום היו כ-800 הלוויות וכולם מתו באותה שנה, אלא בכמה שנים. ובכל שנה בתקופה זו מתו כמה מתלמידיו.
האם מישהו שמע או ראה כזאת? אשמח לדעת מקור לזה.
 
הגאון הגדול רבי יוסף חיים אוהב ציון שליט"א מחשובי הרבנים בביהכנ"ס מוסאיוף ומח"ס רבים, אמר לי פעם שבשו"ת שם אריה סימן יד כתב שלא מתו בשנה אחת.
 
א.
אין בית מדרש בלא חידוש! וחידוש נתחדש לי היום, שראיתי מביאים בשם הרב שלחן גבוה ז"ל שהקשה מה שמחה יש לנו ביום ל"ג לעומר שפסקו מלמות וכי אדם שחלילה מתו כל בניו עושה סעודה שמכאן ואילך לא ימותו עוד??
ותירץ שיש חילוק בין גמרא שלנו למדרש שבגמ' איתא כידוע לכל שמתו כל 24,000 תלמידיו מגבת ועד אנטיפרס בפרק אחד.
ומדרש יש שתחילה היו לו 12,000 תלמידים מגבת ועד אנטיפרס (אגב, איזור המרכז). וכשחזר לביתו וקבל רשות אשתו לחזור לעוד 12 שנה הלך לעכו שם היו לו עוד 12,000 תלמידים מעכו ועד אנטיפרס, ובאמת נגזירה גזרה על כל ה-24,000 תלמידים למות אלא שלבסוף מתו רק 12,000 אותם שמעכו ועד אנטיפרס וע"כ שמחתינו ביום זה.
וא"ת מאי דאמרה הגמ' שהיה העולם שמם עד ש... והרי נשארו עוד 12,000 תלמידים?
וי"ל שבאמת לא היה שמם לגמרי שהרי ודאי שהיו עוד חכמים בתקופה זו ותלמידים של עוד תנאים. וכי רק ר' עקיבא היה אז!? אלא שהיה שמם באותו מקום שמעכו ועד אנטיפרס.

ב.
עוד שמעתי בשם ר' מאיר חדש ז"ל שאין הכוונה שבכל יום היו כ-800 הלוויות וכולם מתו באותה שנה, אלא בכמה שנים. ובכל שנה בתקופה זו מתו כמה מתלמידיו.
האם מישהו שמע או ראה כזאת? אשמח לדעת מקור לזה.
שמעתי פעם חידוש על ההגדה, לא זוכר כרגע בשם מי, שהסיבה שבאו כל החכמים (ר"א ור"י וראב"ע ור"ט) בפסח להסב בביתו בבני ברק, (כידוע יש הרבה קושיות איך עזבו ביתם, ובפרט על ר"א שאמר שאסור לצאת מביתו ברגל, וגם למה לא כתוב "שהיו מסובין אצל רבי עקיבא בבני ברק" שהיה מרא דאתרא) הוא משום שרבי עקיבא היה באבל על תלמידיו, והגיעו לנחמו על פטירתם לקיים מצות ניחום אבלים!!! ולכן לא כתוב "שהיו מסובין אצל ר"ע בבני ברק" כי כבר לא היו לו תלמידים שם וממילא לא היה לו דין של "מרא דאתרא" כי אין רב בלא תלמידים (כידוע שישיבתו היתה בבני ברק כמ"ש סנהדרין לג).

ולכאורה היה קשה לי על פירוש זה הרי אז התחילו רק למות, ואיך יתכן שלא היו תלמידים, ואם זה בשנה השניה, אז לא היו צריכים לנחמו כי כבר עברה השנה, אבל לפי מש"כ בשם הר"מ חדש ז"ל מובן היטב... שכל שנה היו לו תלמידים שנפטרו... ולכן בפעם הראשונה לא הלכו אליו.... כי זה רק התחיל אבל בשנה השניה שזה המשיך אז בא לנחמו לקיים מצות ניחום אבלים!!!
 
וכשחזר לביתו וקבל רשות אשתו לחזור לעוד 12 שנה הלך לעכו שם היו לו עוד 12,000 תלמידים מעכו ועד אנטיפרס, ובאמת נגזירה גזרה על כל ה-24,000 תלמידים למות אלא שלבסוף מתו רק 12,000 אותם שמעכו ועד אנטיפרס וע"כ שמחתינו ביום זה.
וגם לפי"ז לא מתו רק 12,000 ולא כולם
 
שמעתי פעם חידוש על ההגדה, לא זוכר כרגע בשם מי, שהסיבה שבאו כל החכמים (ר"א ור"י וראב"ע ור"ט) בפסח להסב בביתו בבני ברק, (כידוע יש הרבה קושיות איך עזבו ביתם, ובפרט על ר"א שאמר שאסור לצאת מביתו ברגל, וגם למה לא כתוב "שהיו מסובין אצל רבי עקיבא בבני ברק" שהיה מרא דאתרא) הוא משום שרבי עקיבא היה באבל על תלמידיו, והגיעו לנחמו על פטירתם לקיים מצות ניחום אבלים!!! ולכן לא כתוב "שהיו מסובין אצל ר"ע בבני ברק" כי כבר לא היו לו תלמידים שם וממילא לא היה לו דין של "מרא דאתרא" כי אין רב בלא תלמידים (כידוע שישיבתו היתה בבני ברק כמ"ש סנהדרין לג).

ולכאורה היה קשה לי על פירוש זה הרי אז התחילו רק למות, ואיך יתכן שלא היו תלמידים, ואם זה בשנה השניה, אז לא היו צריכים לנחמו כי כבר עברה השנה, אבל לפי מש"כ בשם הר"מ חדש ז"ל מובן היטב... שכל שנה היו לו תלמידים שנפטרו... ולכן בפעם הראשונה לא הלכו אליו.... כי זה רק התחיל אבל בשנה השניה שזה המשיך אז בא לנחמו לקיים מצות ניחום אבלים!!!
למיטב ידיעתי מצוות ניחום אבלים היא רק על שבעת הקרובים.
 
וא"ת מאי דאמרה הגמ' שהיה העולם שמם עד ש... והרי נשארו עוד 12,000 תלמידים?
וי"ל שבאמת לא היה שמם לגמרי שהרי ודאי שהיו עוד חכמים בתקופה זו ותלמידים של עוד תנאים. וכי רק ר' עקיבא היה אז!? אלא שהיה שמם באותו מקום שמעכו ועד אנטיפרס.
ק"ק להעמיס כן בדברי הגמ' שאמרה והיה  העולם שמם.
 
ק"ק להעמיס כן בדברי הגמ' שאמרה והיה  העולם שמם.
נכון. אבל לא נשארו חכמים תנאים כלל? איפה נעלמו כל חכמי הגמ'?
מדרשים חלוקים ויש הרבה כאלה שסותרים וע"כ אומרים אין מקשין על הדרשן כי יש מדרש לכאן ולכאן
 
למיטב ידיעתי מצוות ניחום אבלים היא רק על שבעת הקרובים.
ר"ע שהיה בן גרים, תלמידיו נחשבים כבניו כמובא בכמה מקומות, כמו שיש חובה לתלמיד להתאבל על רבו, וכמעשה דר"ע שכשנפטר רבו (רבי אליעזר הגדול) התנהג בו כמנהג אבלים והיו מנחמים אותו....
 
וגם לפי"ז לא מתו רק 12,000 ולא כולם
אך לא משמע כן בכתבי האר"י ז"ל שכתב ש24,000 תלמידים של ר"ע נקברו סביבו, והאריך להסביר ענינם ע"פ הקבלה, וי"א שנקברו במירון.
וזה מתאים עם מה שאמרו בגמ' "שהיה העולם שמם" כמ"ש @פשוט ונכון הדבר!
 
ר"ע שהיה בן גרים, תלמידיו נחשבים כבניו כמובא בכמה מקומות, כמו שיש חובה לתלמיד להתאבל על רבו,
וכי רק בגלל שהוא בן גרים, לכן תלמידיו נחשבו כבניו? והלא כבר אמרו ז"ל המלמד בן חבירו תורה כאילו ילדו.
ותן דעתך שאמרו ז"ל  כאילו.

ומה שתלמיד מצטער וכו' על רבו זה מדין כבוד רבו, אבל מעולם לא שמענו שתלמיד ישב שבעה על רבו, או רב על תלמידו.
וכמעשה דר"ע שכשנפטר רבו (רבי אליעזר הגדול) התנהג בו כמנהג אבלים והיו מנחמים אותו....
איני יודע לאיזו גמ' הנך מכוין, בגמ' בסנהדרין כתוב שרבי עקיבא היה מכה בבשרו עד שהיה דמו שותת ואמר עליו את הפסוק אבי אבי רכב ישראל וכו', אך למיטב זכרוני לא מופיע שם שישב שבעה וקיבל תנחומים.
 
אם יש מחלוקת בין הגמ' למדרש לחיי.
אבל לפרש לשון הגמ' היפך משמעותה הפשוטה, זו לא מצינו.
עי' היטב במה שהבאתי לעיל שבמדרש יש שמתו רק 12000 מתלמידיו. וזה לא תירוץ שלו.. וגם אחרי הכל זה הרב שלחן גבוה זלה"ה
 
הגאון הגדול רבי יוסף חיים אוהב ציון שליט"א מחשובי הרבנים בביהכנ"ס מוסאיוף ומח"ס רבים, אמר לי פעם שבשו"ת שם אריה סימן יד כתב שלא מתו בשנה אחת.
1682244276738.png
 

קבצים מצורפים

  • שם אריה סימן יד.PDF
    1 MB · צפיות: 0
חזור
חלק עליון