מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ולמדתם אותם את בניכם (יא יט)
בשו"ת לבושי מרדכי (מהדו"ק אוח סי' ז') דן, האם כופין על מצות תלמוד תורה כדרך שכופין על שאר המצוות כגון סוכה ולולב, שמכין אותו עד שתצא נפשו אם אינו רוצה לקיימן, ולא נמצא מפורש שכופין על זה. וכתב שם להוכיח שמעיקר הדין כופין, שהרי בשו"ע יו"ד סי' רמ"ב ס"ד מבואר שכופין על המצוה לשכור מלמד לבנו, והרי לימוד תורה שלו קודם לשל בנו, וא"כ ק"ו שכופין על לימוד תורה שלו עצמו. אלא שסיים שם, שאינו יודע איך יעשו כפיה זו, שהרי אם אינו רוצה ללמוד איך יתן דעתו וחושיו ללמוד כהוגן על ידי כפיה.
והג"ר נחום נבנצאל שליט"א הביא להעיר בזה, דהנה בגמ' בשבת לב: איתא, דנחלקו אם מקרא דלמען ירבו ימיכם וימי בניכם נדרש רק לפניו, דהיינו אמצוות מזוזה, או אף לפני פניו, דהיינו תלמוד תורה. ומעתה, הרי בגמ' בחולין קי: מבואר שכל מצוות עשה שמתן שכרה נאמר בצדה, כגון מצוות כיבוד אב ואם שנאמר בה למען ייטב לך והארכת ימים, אין בי"ד שלמטה כופין עליה, ואם כן תלוי בזה, שאם מקרא דלמען ירבו ימיכם נדרש לפני פניו, דהיינו על מצוות תלמוד תורה, הרי יש כאן מתן שכרה בצידה ואי אפשר לכופו [וכמבואר בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג דפוס קרימונה סי' ק"ח ובבית הלל יו"ד סי' רפ"ה, שמזוזה נחשבת מצוה שמתן שכרה בצדה]. אבל אם מקרא נדרש רק לפניו, הרי אין מתן השכר האמור אלא במזוזה, ושפיר שייך לכוף למצוות תלמוד תורה. ושוב הראוני בנחלת צבי יו"ד סי' רמ"ה שכבר עמד בכל זה.
ולמדתם אותם את בניכם (יא יט)
בשו"ת לבושי מרדכי (מהדו"ק אוח סי' ז') דן, האם כופין על מצות תלמוד תורה כדרך שכופין על שאר המצוות כגון סוכה ולולב, שמכין אותו עד שתצא נפשו אם אינו רוצה לקיימן, ולא נמצא מפורש שכופין על זה. וכתב שם להוכיח שמעיקר הדין כופין, שהרי בשו"ע יו"ד סי' רמ"ב ס"ד מבואר שכופין על המצוה לשכור מלמד לבנו, והרי לימוד תורה שלו קודם לשל בנו, וא"כ ק"ו שכופין על לימוד תורה שלו עצמו. אלא שסיים שם, שאינו יודע איך יעשו כפיה זו, שהרי אם אינו רוצה ללמוד איך יתן דעתו וחושיו ללמוד כהוגן על ידי כפיה.
והג"ר נחום נבנצאל שליט"א הביא להעיר בזה, דהנה בגמ' בשבת לב: איתא, דנחלקו אם מקרא דלמען ירבו ימיכם וימי בניכם נדרש רק לפניו, דהיינו אמצוות מזוזה, או אף לפני פניו, דהיינו תלמוד תורה. ומעתה, הרי בגמ' בחולין קי: מבואר שכל מצוות עשה שמתן שכרה נאמר בצדה, כגון מצוות כיבוד אב ואם שנאמר בה למען ייטב לך והארכת ימים, אין בי"ד שלמטה כופין עליה, ואם כן תלוי בזה, שאם מקרא דלמען ירבו ימיכם נדרש לפני פניו, דהיינו על מצוות תלמוד תורה, הרי יש כאן מתן שכרה בצידה ואי אפשר לכופו [וכמבואר בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג דפוס קרימונה סי' ק"ח ובבית הלל יו"ד סי' רפ"ה, שמזוזה נחשבת מצוה שמתן שכרה בצדה]. אבל אם מקרא נדרש רק לפניו, הרי אין מתן השכר האמור אלא במזוזה, ושפיר שייך לכוף למצוות תלמוד תורה. ושוב הראוני בנחלת צבי יו"ד סי' רמ"ה שכבר עמד בכל זה.