באלף המגן על המטה אפרים (ס' תרה ס"ק י"א) העתיק בשם החיי אדם לעשות על כסף והוסיף- והמעות יהי' כפי ערך הכפרות. (ומקורו בספר ארחות חיים כהנא ס' תרה סק"א בשם היפה ללב).
יפה. עיינתי שם. יישר כח.
וכנראה טעמו הוא כמו שכתב ר' @ישראל לעיל,
אי נמי מצד שלא רצה להחסיר מהעניים שהיו אמורים לקבל סכום פלוני אילו היה עושה בתרנגולת ממש, ולכן כתב שיתן סכום מכובד כמו אילו היה עושה על תרנגולת. אבל אה"נ עיקר השיעור הוא אפילו על פרוטה וכמשנת"ל.
אך מ"מ קצת צ"ע מה כוונתו "כפי ערך הכפרות", הרי האלף המגן שם קאי על המטה אפרים ס"ד, ושם כתב שי"א שיתן אפילו דגים ושבימים הקדמונים היו לוקחים עציץ עם זרעים ומחזרים סביב הראש בעיוה"כ ואומרים זה חליפתי וכו'. וא"כ כשעושה על מעות "כפי ערך הכפרות", אינו שיעור ברור, דעל איזה ערך כפרות הוא מתכוין - תרנגולת או דגים או זרעים וכו'? ושמא אה"נ, גם דגים ועציץ עם זרעים היו משתדלים כפי האפשר שיהיה כמו השיעור של המנהג המקורי של תרנגול, כדי לא להפסיד את העניים וכנ"ל. וצ"ע.
תזכורת!
מה שהביא הראש"ל הבבלי הראשון כאן בעיה"ק
הלא הוא הגר"י ניסים ע"ה בעל שו"ת "יין הטוב"
ומי שלא יכול לעשות כפרות בתרנגול, יעשה בעציץ עם צמח חי, ולאחר הכפרה יעקור אותו, וזה עדיף מכסף, ע"כ.
הובא בספר "נחלת אבות" ששון עיי"ש
חתימה טובה