דרך שיחה עמ' קכ:
"לא נוכל דבר אליך רע או טוב", וברש״י: "למאן בדבר הזה, לא ע״י תשובת דבר רע ולא ע״י תשובת דבר הגון, לפי שניכר שמה׳ יצא הדבר".
שאלה: שאלו בזה, כי משמע שגם ע״י דיבור טוב אפשר למאן ולהשיב בשלילה לעניין השידוך, והרי אם הוא טוב למה זה סיבה למאן?
תשובה: מצינו בפרשת ויצא (ל״א, כ״ד) שאמר הקב״ה ללבן בחלום הלילה "השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע", ובמסכת יבמות (ק״ג, א׳) אמרו: בשלמא רע ניחא, אלא טוב אמאי לא, מלמד שטובתן של רשעים רעה היא אצל צדיקים, וגם כאן הפירוש: לא נוכל לדבר רע "או טוב" - היינו טובתן שלנו שהיא רעה לצדיקים. ומה שלא דרשו זה חז״ל על הפסוק הנ״ל שהוא יותר מוקדם - יש כיו״ב שאין הש״ס מביא את הפסוק המוקדם.
והנה כלל זה שכן הוא דרך הש"ס, מיישב מקומות רבים שהתקשו האחרונים מדוע הגמ' לא מביאה פסוק מוקדם יותר; ומעניין אם כלל זה מופיע בראשונים או באחרונים.