מקור לחילוקי הדעות בניסוח הגמ' וכדו' בין האשכנזים לספרדים

[ע"ה ס"ט]

הרב מוצפי אומר כל הזמן שצריך לומר פֶלֶג, ושכך המנהג. אולם טעות היא בידו!

מרן שליט"א כשמביא את הספר 'כרתי ופלתי' אומר כַרְתֵי ופַלְתֵי. וזה גם טעות,

מותר לכתוב בנוסח יותר עדין כלפי גדולים מאיתנו!

 

[יוסף משה]

עיין במילת קדש שבש"ס שאינה בסמיכות הרבה פעמים, ומ"מ כתיב בלא וא"'ו .

דוקא ברוב הפעמים כתוב כן עם ו'.
דוגמא ממשנה כת"י קופמן הנ"ל


ועוד הרבה כאלה.
משא"כ המלה 'מר' תמיד מופיעה בלא ו'.

 

[יוסף משה]

בפסוק כתוב הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל
וכתב רש"י הֲבל - נקוד חטף פתח לפי שהוא דבוק , כלומר: 'הבל שבהבלים'. יוצא מדבריו שהניקוד של התיבה הבל הוא בסגול כמו שבסוף פסוק מנוקד קמץ (במקום סגול) וסגול
ושם במצודות כתב שהוא מושאל מלשון הבל פה המוזכר בחז"ל

כבר הבאתי כן:

ראיתי באחד הקבצים ת"ח אחד שכתב כך:
הרמב"ם בפהמ"ש שבת פ"א כתב ושם 'אלבכאר' הבל. וכן תרגם המדריך המספיק בערך הבל 'בכאר' עי"ש. והרס"ג בפירושו לקהלת בתחלתו כתב וז"ל ואנחנו מעדיפים [לפרש מלת הבל] 'מסתחיל' 'ומתלאשי' [כולה ונאפס], 'והאלבכאר' הנֶאֶפס הכולה ידוע בלשון האבות הבל, הבל תינוקות של בית רבן, כדי שיהבילו, לפי שכונתו מה שאין לו קיום ולא תמידיות שהוא איפוא כולה ונאפס עי"ש. ומבואר שהמלה הֶבֶל האמורה בקהלת היא אותה כונה ומובן המלה הֶבֶל המוזכרת בחז"ל גבי מוסיף הבל, והכונה לכל דבר שהוא כעשן כלה כאד העולה מן החום וכהבל פיו של האדם וכדומה, וא"כ עיקר ניקוד מלה זו כמו הבל שבמקרא. וכן מתבאר מדברי מדרש רבה קהלת בתחלתו: ר' הונא בשם ר' אחא אמר וכו' דוד אמר אדם להבל דמה, לאיזה הבל אם להבל של תנור יש בו ממש אם להבל של כירה יש בו ממש בא שלמה בנו ופירש הדא הוא דכתיב הבל הבלים אמר קהלת ע"כ. ופירש מהרז"ו וז"ל ודעת המדרש שהבל פירושו אויר של חום והוא לשון חכמים במסכת שבת דבר שמוסיף הבל ושאינו מוסיף הבל ע"כ, ומבואר שהניקוד הוא בסגול כמו אדם להבל דמה.

 

[מנשה]

גם אמר 'מור' שנוהגים הספרדים - אמנם נמצא במקום אחד ברשב"ץ עם ו', אולם בכל ספרי התלמוד והראשונים כתוב ללא ו', ובספרים הנ"ל הכתיב הוא מלא ולא חסר, כך שודאי הניקוד הוא מָר, וכך מתבאר מהלשון 'מָארִי', אלא שיתכן שההגייה בחולם השתבשה מניקוד תימן ואשכנז שאצלם הקמץ הוא כחולם, ולכן התימנים לומדים אצל 'המורי', דהיינו 'מארי', שאצלם זה כחולם. אולם הספרדים שקוראים כפתח - צריכים לומר מַר, וכמו שנוהגים לומר כיום 'מר פלוני'.

אתה טועה מאוד.
אם תעשה חיפוש של גרסאות של התלמוד באתר הזה https://fjms.genizah.org/ תמצא עשרות מקומות שבכת"י הגרסא מור
וגם אם תעשה חיפוש בפרוייקט השו"ת תמצא הרבה מקומות שהגרסא מור
וברור שאיפה שהגרסא מר קראו את זה מר שזה כתיב חסר ופשוט
ומה שכתבת שזה ניקוד חכמי הספרדים בדור האחרון -זה גם טעות שבשו"ת נבחר מכסף שזה לרב שהיה חמיו של המהרש"ו כותב בהרבה מקומות מור וגם בשו"ת גינת ורדים כותב מור וגם ברב פעלים כותב אמימור ועוד

 

[יוסף משה]

אתה טועה מאוד.
אם תעשה חיפוש של גרסאות של התלמוד באתר הזה https://fjms.genizah.org/ תמצא עשרות מקומות שבכת"י הגרסא מור
וגם אם תעשה חיפוש בפרוייקט השו"ת תמצא הרבה מקומות שהגרסא מור
וברור שאיפה שהגרסא מר קראו את זה מר שזה כתיב חסר ופשוט
ומה שכתבת שזה ניקוד חכמי הספרדים בדור האחרון -זה גם טעות שבשו"ת נבחר מכסף שזה לרב שהיה חמיו של המהרש"ו כותב בהרבה מקומות מור וגם בשו"ת גינת ורדים כותב מור וגם ברב פעלים כותב אמימור ועוד

כבר הבאתי שברשב"ץ כתוב מור.
כונתי היתה שאין זה 'טעות' לומר 'מר'. יש בזה כנראה ב' מסורות. של 'ארצות המזרח' לקרוא 'מור', ושל ארצות 'ספרד' לקרוא 'מר'. הנקדן בפהמ"ש לרמב"ם, אם זה לא הרמב"ם עצמו, היה ספרדי, וע"כ שקראו שם 'מר', וכך רואים מכמה מקומות בתלמוד שכתוב 'מארי' ולא 'מורי'. ולכן אין להלעיג על מי שקורא 'מר'.

 

[בני בני]

לגבי אמר מור, מצרף מדברי הגאון הנאמ"ן באור תורה תשנ"ה.

 

[בני בני]

הרב מאזוז טוען שבלשון ארמי יהיה קמץ בסוף השם רק אם יש א' כמו שמאי, זכאי, יוחאי
אבל אם מופיע בלי ל' הניקוד הוא צירי
לכן דעתו לומר ביבי שניהם בצירי

דברי הרב מאזוז שליט"א:

 

[אבי רביבו]

דוקא ברוב הפעמים כתוב כן עם ו'.
דוגמא ממשנה כת"י קופמן הנ"ל
הצג קובץ מצורף 30274

ועוד הרבה כאלה.
משא"כ המלה 'מר' תמיד מופיעה בלא ו'.

תסתכל היטב בשורה אחת לפני הסוף.
ומזה ראיה שאין ראיה.

 

[מנשה]

בקשר לרב ביבי

 

[בנימין לוריא]

בקשר לרב ביבי

אבל איך אפשר לומר כן בגמ' כשכתוב "רב ביבי" עם י' אחרי האות ב' הראשונה?

 

[יוסף משה]

בקשר לרב ביבי - עיינו כאן מקורות יפים וחדשים לכאן ולכאן.

תסתכל היטב בשורה אחת לפני הסוף.
ומזה ראיה שאין ראיה.

דוקא ברוב הפעמים כתוב כן עם ו'.

 

[אושרי רביב]

שמא ידוע למעלתכם מה מפריע לחכם שליט"א ברב זביד? איך לשיטתו צריך לאומרו? עם שוא נע באות ז?

כן וכך אומר הרב מאזוז

 

[אושרי רביב]

דבריו הם לנו לעיניים

 

[בנימין לוריא]

דבריו הם לנו לעיניים

אה"נ, אז לפי מה שהובא בהקלטה ממרן זצ"ל בעניין אמירת "וכן למר", נראה שבאמת צריך בעיקרון לומר "מר" ולא "מור", (וכן הביא הרב מאזוז באסף המזכיר), רק שיש סיבה אחרת למה לשנות.

 

[אבי רביבו]

דוקא ברוב הפעמים כתוב כן עם ו

מ"מ מזה שלפעמים כותב בלי וא'ו, נראה שאין להביא ראיה לכאן ולכאן, שלא דקדק כ"כ בכתיב מלא וחסר של וא'ו.

 

[מרפסן איגרי]

מדברי הרב מאזוז על דקדוק של הספרדים

 

[תלמיד הרב "הצעיר ני"ו"]

הראשון לציון הרה"ג רבי יצחק יוסף שליט"א כבר התבטא כמה פעמים על כך שאפשר לעשות הכי ולקרוא בהברה הנכונה (אשכנזי)