• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ו. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

כשהגמ' מביאה מקור מפסוק, מדוע לא הביאה מפסוק קודם

גרינפלד

Well-known member
דרך שיחה עמ' קכ:​
"לא נוכל דבר אליך רע או טוב", וברש״י: "למאן בדבר הזה, לא ע״י תשובת דבר רע ולא ע״י תשובת דבר הגון, לפי שניכר שמה׳ יצא הדבר".
שאלה: שאלו בזה, כי משמע שגם ע״י דיבור טוב אפשר למאן ולהשיב בשלילה לעניין השידוך, והרי אם הוא טוב למה זה סיבה למאן?
תשובה: מצינו בפרשת ויצא (ל״א, כ״ד) שאמר הקב״ה ללבן בחלום הלילה "השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע", ובמסכת יבמות (ק״ג, א׳) אמרו: בשלמא רע ניחא, אלא טוב אמאי לא, מלמד שטובתן של רשעים רעה היא אצל צדיקים, וגם כאן הפירוש: לא נוכל לדבר רע "או טוב" - היינו טובתן שלנו שהיא רעה לצדיקים. ומה שלא דרשו זה חז״ל על הפסוק הנ״ל שהוא יותר מוקדם - יש כיו״ב שאין הש״ס מביא את הפסוק המוקדם.​
והנה כלל זה שכן הוא דרך הש"ס, מיישב מקומות רבים שהתקשו האחרונים מדוע הגמ' לא מביאה פסוק מוקדם יותר; ומעניין אם כלל זה מופיע בראשונים או באחרונים.​
 
דרך שיחה עמ' קכ:
והנה כלל זה שכן הוא דרך הש"ס, מיישב מקומות רבים שהתקשו האחרונים מדוע הגמ' לא מביאה פסוק מוקדם יותר; ומעניין אם כלל זה מופיע בראשונים או באחרונים.​
כגון וְעָלָיו מַטֵּה מְנַשֶּׁה - על בסמוך, שלא הביאו מפסוקים הקודמים וְהַחֹנִים עָלָיו מַטֵּה יִשָּׂשכָר, וְהַחוֹנִם עָלָיו מַטֵּה שִׁמְעוֹן
אמנם על זה מתרץ התוי"ט (מנחות פי"א מ"ה) וזה לשונו:
איכא קראי דקדמי להאי וכתיב בהו עליו והיינו בסמוך, אלא דבהו כתיב והחונים עליו מטה פלוני, ונמצא בהא דמייתי להך קרא מקצר תיבת והחונים, דבלא והחונים אי אפשר למינקט קרא דלית ליה משמעות אי נקטינן עליו מטה כו'.​
משמע שהתוי"ט סבר שהיכא שיש תירוץ אחר עדיפא לתרץ מהכלל הנ"ל
 
והנה כלל זה שכן הוא דרך הש"ס, מיישב מקומות רבים שהתקשו האחרונים מדוע הגמ' לא מביאה פסוק מוקדם יותר
והנה נתקלתי בדוגמא נוספת בגמ' בב"ב קמ"א א' שהגמ' דורשת "ועברתם" לשון עברה - כעס, ומוכיחה מפסוק בצפניה "יום עברה היום ההוא".
והעירו בשוטנשטיין שהיה אפשר להביא ראיה מהפסוק בויחי "ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה".
ולהנ"ל מיושב.
 
בקידושין ד' א' דרשה הגמ' אין כסף וכן אין לה שה-י' מיותרת, כי היה צריך להיות כתוב אן, כמו מאן יבמי, מאן בלעם.
ולכאורה קשה מדוע לא הוכיחו מ"וימאן" שכתוב בפר' וישב ובפר' ויחי.
ולפי הגרח"ק מיושב.
 
בקידושין ד' א' דרשה הגמ' אין כסף וכן אין לה שה-י' מיותרת, כי היה צריך להיות כתוב אן, כמו מאן יבמי, מאן בלעם.
וכן בפרשת וארא (ז, יד) "וַיֹּ֤אמֶר ה'֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה כָּבֵ֖ד לֵ֣ב פַּרְעֹ֑ה מֵאֵ֖ן לְשַׁלַּ֥ח הָעָֽם".
 
דרך שיחה עמ' קכ:

והנה כלל זה שכן הוא דרך הש"ס, מיישב מקומות רבים שהתקשו האחרונים מדוע הגמ' לא מביאה פסוק מוקדם יותר; ומעניין אם כלל זה מופיע בראשונים או באחרונים.​
זכורני הרבה מקומות ברש"י שהביא מקור לדבריו ויש אחרונים שהקשו מדוע לא הביא מקום מוקדם יותר.
ולהנ"ל א"ש.
 
קידושין דף ב עמוד ב:
ותורה איקרי לשון נקבה דכתיב (תהלים יט, ח) תורת ה' תמימה משיבת נפש.

ולכאורה תמוה, מדוע לא הביאה הגמ' את הפסוקים הבאים:​
  1. תּוֹרָ֣ה אַחַ֔ת יִהְיֶ֖ה לָֽאֶזְרָ֑ח וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר בְּתוֹכְכֶֽם (שמות יב, מט)׃​
  2. כַּֽחַטָּאת֙ כָּֽאָשָׁ֔ם תּוֹרָ֥ה אַחַ֖ת לָהֶ֑ם הַכֹּהֵ֛ן אֲשֶׁ֥ר יְכַפֶּר בּ֖וֹ ל֥וֹ יִהְיֶֽה (ויקרא ז, ז):​
  3. תּוֹרָ֥ה אַחַ֛ת וּמִשְׁפָּ֥ט אֶחָ֖ד יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר אִתְּכֶֽם (במדבר טו, טז):​
  4. הָֽאֶזְרָח֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֣ר בְּתוֹכָ֑ם תּוֹרָ֤ה אַחַת֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם לָעֹשֶׂ֖ה בִּשְׁגָגָֽה (במדבר טו, כט): ובאלו יל"ד שאי"ז על התורה בכללות.
  5. וַיְהִ֣י ׀ כְּכַלּ֣וֹת מֹשֶׁ֗ה לִכְתֹּ֛ב אֶת־דִּבְרֵ֥י הַתּוֹרָֽה־הַזֹּ֖את עַל־סֵ֑פֶר עַ֖ד תֻּמָּֽם (דברים לא, כד)׃​
  6. וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ שִׂ֣ימוּ לְבַבְכֶ֔ם לְכׇ֨ל־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מֵעִ֥יד בָּכֶ֖ם הַיּ֑וֹם אֲשֶׁ֤ר תְּצַוֻּם֙ אֶת־בְּנֵיכֶ֔ם לִשְׁמֹ֣ר לַעֲשׂ֔וֹת אֶת־כׇּל־דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת (דברים לב, מו)׃​
  7. וְֽהָלְכ֞וּ עַמִּ֣ים רַבִּ֗ים וְאָֽמְרוּ֙ לְכ֣וּ וְנַעֲלֶ֣ה אֶל הַר יְהֹוָ֗ה אֶל בֵּית֙ אֱלֹהֵ֣י יַעֲקֹ֔ב וְיֹרֵ֙נוּ֙ מִדְּרָכָ֔יו וְנֵלְכָ֖ה בְּאֹרְחֹתָ֑יו כִּ֤י מִצִּיּוֹן֙ תֵּצֵ֣א תוֹרָ֔ה וּדְבַר יְהֹוָ֖ה מִירוּשָׁלִָֽם (ישעיהו ב, ג):​
  8. הַקְשִׁ֤יבוּ אֵלַי֙ עַמִּ֔י וּלְאוּמִּ֖י אֵלַ֣י הַאֲזִ֑ינוּ כִּ֤י תוֹרָה֙ מֵאִתִּ֣י תֵצֵ֔א וּמִ֨שְׁפָּטִ֔י לְא֥וֹר עַמִּ֖ים אַרְגִּֽיעַ (ישעיהו נא, ד):​
  9. וַיֹּאמְר֗וּ לְכ֨וּ וְנַחְשְׁבָ֥ה עַֽל יִרְמְיָ֘הוּ֮ מַֽחֲשָׁבוֹת֒ כִּי֩ לֹא תֹאבַ֨ד תּוֹרָ֜ה מִכֹּהֵ֗ן וְעֵצָה֙ מֵחָכָ֔ם וְדָבָ֖ר מִנָּבִ֑יא לְכוּ֙ וְנַכֵּ֣הוּ בַלָּשׁ֔וֹן וְאַל נַקְשִׁ֖יבָה אֶל כׇּל דְּבָרָֽיו (ירמיהו יח, יח):​
 
קידושין דף ב עמוד ב:
ותורה איקרי לשון נקבה דכתיב (תהלים יט, ח) תורת ה' תמימה משיבת נפש.

ולכאורה תמוה, מדוע לא הביאה הגמ' את הפסוקים הבאים:​
  1. תּוֹרָ֣ה אַחַ֔ת יִהְיֶ֖ה לָֽאֶזְרָ֑ח וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר בְּתוֹכְכֶֽם (שמות יב, מט)׃​
  2. כַּֽחַטָּאת֙ כָּֽאָשָׁ֔ם תּוֹרָ֥ה אַחַ֖ת לָהֶ֑ם הַכֹּהֵ֛ן אֲשֶׁ֥ר יְכַפֶּר בּ֖וֹ ל֥וֹ יִהְיֶֽה (ויקרא ז, ז):​
  3. תּוֹרָ֥ה אַחַ֛ת וּמִשְׁפָּ֥ט אֶחָ֖ד יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר אִתְּכֶֽם (במדבר טו, טז):​
  4. הָֽאֶזְרָח֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֣ר בְּתוֹכָ֑ם תּוֹרָ֤ה אַחַת֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם לָעֹשֶׂ֖ה בִּשְׁגָגָֽה (במדבר טו, כט): ובאלו יל"ד שאי"ז על התורה בכללות.
  5. וַיְהִ֣י ׀ כְּכַלּ֣וֹת מֹשֶׁ֗ה לִכְתֹּ֛ב אֶת־דִּבְרֵ֥י הַתּוֹרָֽה־הַזֹּ֖את עַל־סֵ֑פֶר עַ֖ד תֻּמָּֽם (דברים לא, כד)׃​
  6. וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ שִׂ֣ימוּ לְבַבְכֶ֔ם לְכׇ֨ל־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מֵעִ֥יד בָּכֶ֖ם הַיּ֑וֹם אֲשֶׁ֤ר תְּצַוֻּם֙ אֶת־בְּנֵיכֶ֔ם לִשְׁמֹ֣ר לַעֲשׂ֔וֹת אֶת־כׇּל־דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת (דברים לב, מו)׃​
  7. וְֽהָלְכ֞וּ עַמִּ֣ים רַבִּ֗ים וְאָֽמְרוּ֙ לְכ֣וּ וְנַעֲלֶ֣ה אֶל הַר יְהֹוָ֗ה אֶל בֵּית֙ אֱלֹהֵ֣י יַעֲקֹ֔ב וְיֹרֵ֙נוּ֙ מִדְּרָכָ֔יו וְנֵלְכָ֖ה בְּאֹרְחֹתָ֑יו כִּ֤י מִצִּיּוֹן֙ תֵּצֵ֣א תוֹרָ֔ה וּדְבַר יְהֹוָ֖ה מִירוּשָׁלִָֽם (ישעיהו ב, ג):​
  8. הַקְשִׁ֤יבוּ אֵלַי֙ עַמִּ֔י וּלְאוּמִּ֖י אֵלַ֣י הַאֲזִ֑ינוּ כִּ֤י תוֹרָה֙ מֵאִתִּ֣י תֵצֵ֔א וּמִ֨שְׁפָּטִ֔י לְא֥וֹר עַמִּ֖ים אַרְגִּֽיעַ (ישעיהו נא, ד):​
  9. וַיֹּאמְר֗וּ לְכ֨וּ וְנַחְשְׁבָ֥ה עַֽל יִרְמְיָ֘הוּ֮ מַֽחֲשָׁבוֹת֒ כִּי֩ לֹא תֹאבַ֨ד תּוֹרָ֜ה מִכֹּהֵ֗ן וְעֵצָה֙ מֵחָכָ֔ם וְדָבָ֖ר מִנָּבִ֑יא לְכוּ֙ וְנַכֵּ֣הוּ בַלָּשׁ֔וֹן וְאַל נַקְשִׁ֖יבָה אֶל כׇּל דְּבָרָֽיו (ירמיהו יח, יח):​
והראוני שכבר עמד בזה המהרש"א בחידושי אגדות שם, וז"ל:
ותורה איקרי לשון נקבה דכתיב תורת ה' וגו'. בתורה כתיב לשון נקבה לגבי תורה דכתיב וזאת התורה ובכמה פסוקים כי האי גוונא ומייתי האי קרא מספר תהלים ואולי שנתכוונו במעלות התורה למה נקרא שמה נקבה לפי שהיא משיבת נפש אדם לדרך החיים ובכ"מ מדמה את התורה לאשה בכמה ענינים וכמ"ש אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת וגו' דכמו שהאשה משיבה את נפש היונק כן התורה משיבה נפשו של כל הרוצה לינק ממנה וק"ל:
 
חזור
חלק עליון