איך יש לומר? "הָרְשָׁעָה" או "הָרִשְׁעָה"?
ביבי"א (ח"ח סי' י"א אות כ') כתב:
וא"כ ביבי"א פסק כמו שכתב בשו"ע שיש לומר "הָרְשָׁעָה".
ולאחמ"כ בחזו"ע חנוכה עמ' ר"ה כתב:
וא"כ בחזו"ע סייג את דבריו שאע"פ שכתב ביבי"א שיש לומר "הָרְשָׁעָה", מ"מ העולם לא נוהגים כך ויש להם על מה שיסמוכו.
והנה בילקו"י בקונטרס הנוסחאות סעיף ע' כתב:
והוא כמו שפסק בתחילה ביבי"א, וכדעת הב"י, שיש לומר "הָרְשָׁעָה".
ובהערות של מהדורת תשס"ד כתב:
והיינו כמו שכתב ביבי"א.
אולם במהדורה החדשה (תשפ"א) כתב את ההלכה למעלה אותו דבר, אך בהערות שינה את ההערה וכתב להיפך:
והיינו שיש לומר "הָרִשְׁעָה" וכתב ממש שכן יש לומר ושבחזו"ע חזר בו.
(ולפי"ז צריך לומר שהוא טעות מה שלא שינו את ההלכה למעלה במהדורה החדשה).
ובילקו"י חנוכה (סי' תרפ"ב סעיף י"ז) כתב:
והיינו שכתב רק ש"פשט המנהג" לומר כן, וכמש"כ בחזו"ע.
ובהערות שם כתב:
ומלבד זה שגם בחזו"ע כתב על הדיוק מכך שאומרים "הָרִשְׁעָה" בימים נוראים, שיש לחלק, וגם בילקו"י כתב שיש לחלק בין הדברים, וא"כ שוב אין ראיה.
וגם בהערה הנ"ל בילקו"י הביא מסידור "עץ חיים" שהסכים למה שכתב שהסכים למש"כ הבית יוסף ושכן הוא ע"פ הדקדוק, והוא מש"כ ביבי"א הנ"ל, אך א"כ משמע שצ"ל "הָרְשָׁעָה", ומ"מ סיים שאין העולם נוהגים כן וכו', וא"כ בהערה התחיל לפרש שיש לומר הָרִשְׁעָה, והמשיך וכתב שיש לומר "הָרְשָׁעָה", ובסוף סיים וכתב שאין העולם נוהגים כן אלא אומרים "הָרְשָׁעָה" ויש להם על מה שיסמוכו. (וכמש"כ בחזו"ע).
א"כ, איך יש לומר? "הָרְשָׁעָה" או "הָרִשְׁעָה"? ובפרט שנראה שכתבו לומר "הָרִשְׁעָה" מפני שכך נוהגים ויש על מה שיסמוכו, אך למעשה פוק חזי מאי עמא דבר שרוב העולם וכ"ה ברוב ככל הסידורים שראיתי כתוב "הָרְשָׁעָה", וא"כ נראה שיש להעמיד את הדבר על תילו וכפי עיקר דעת מרן שיש לומר "הָרְשָׁעָה" אחר שכך כתב בב"י, וכן הסכים בסידור עץ חיים ושכן הוא ע"פ הדקדוק וכ"כ ביבי"א מעיקרא, (וגם הראיה שרצה לומר מימים נוראים כתב לחלק ביניהם), ולא לשנות ולומר "הָרִשְׁעָה" כדעת השלמי צבור והפרי חדש (וכ"כ ר' חיים פלאג'י במועד לכל חי סי' כ"ז אות ס"ח), אחרי שכתב זאת רק שיש להם על מה שיסמוכו כיון שכך נוהגים, וסו"ס למעשה אין המנהג כן.
ביבי"א (ח"ח סי' י"א אות כ') כתב:
וא"כ ביבי"א פסק כמו שכתב בשו"ע שיש לומר "הָרְשָׁעָה".
ולאחמ"כ בחזו"ע חנוכה עמ' ר"ה כתב:
וא"כ בחזו"ע סייג את דבריו שאע"פ שכתב ביבי"א שיש לומר "הָרְשָׁעָה", מ"מ העולם לא נוהגים כך ויש להם על מה שיסמוכו.
והנה בילקו"י בקונטרס הנוסחאות סעיף ע' כתב:
והוא כמו שפסק בתחילה ביבי"א, וכדעת הב"י, שיש לומר "הָרְשָׁעָה".
ובהערות של מהדורת תשס"ד כתב:
והיינו כמו שכתב ביבי"א.
אולם במהדורה החדשה (תשפ"א) כתב את ההלכה למעלה אותו דבר, אך בהערות שינה את ההערה וכתב להיפך:
והיינו שיש לומר "הָרִשְׁעָה" וכתב ממש שכן יש לומר ושבחזו"ע חזר בו.
(ולפי"ז צריך לומר שהוא טעות מה שלא שינו את ההלכה למעלה במהדורה החדשה).
ובילקו"י חנוכה (סי' תרפ"ב סעיף י"ז) כתב:
והיינו שכתב רק ש"פשט המנהג" לומר כן, וכמש"כ בחזו"ע.
ובהערות שם כתב:
ומלבד זה שגם בחזו"ע כתב על הדיוק מכך שאומרים "הָרִשְׁעָה" בימים נוראים, שיש לחלק, וגם בילקו"י כתב שיש לחלק בין הדברים, וא"כ שוב אין ראיה.
וגם בהערה הנ"ל בילקו"י הביא מסידור "עץ חיים" שהסכים למה שכתב שהסכים למש"כ הבית יוסף ושכן הוא ע"פ הדקדוק, והוא מש"כ ביבי"א הנ"ל, אך א"כ משמע שצ"ל "הָרְשָׁעָה", ומ"מ סיים שאין העולם נוהגים כן וכו', וא"כ בהערה התחיל לפרש שיש לומר הָרִשְׁעָה, והמשיך וכתב שיש לומר "הָרְשָׁעָה", ובסוף סיים וכתב שאין העולם נוהגים כן אלא אומרים "הָרְשָׁעָה" ויש להם על מה שיסמוכו. (וכמש"כ בחזו"ע).
א"כ, איך יש לומר? "הָרְשָׁעָה" או "הָרִשְׁעָה"? ובפרט שנראה שכתבו לומר "הָרִשְׁעָה" מפני שכך נוהגים ויש על מה שיסמוכו, אך למעשה פוק חזי מאי עמא דבר שרוב העולם וכ"ה ברוב ככל הסידורים שראיתי כתוב "הָרְשָׁעָה", וא"כ נראה שיש להעמיד את הדבר על תילו וכפי עיקר דעת מרן שיש לומר "הָרְשָׁעָה" אחר שכך כתב בב"י, וכן הסכים בסידור עץ חיים ושכן הוא ע"פ הדקדוק וכ"כ ביבי"א מעיקרא, (וגם הראיה שרצה לומר מימים נוראים כתב לחלק ביניהם), ולא לשנות ולומר "הָרִשְׁעָה" כדעת השלמי צבור והפרי חדש (וכ"כ ר' חיים פלאג'י במועד לכל חי סי' כ"ז אות ס"ח), אחרי שכתב זאת רק שיש להם על מה שיסמוכו כיון שכך נוהגים, וסו"ס למעשה אין המנהג כן.
אגב, הביא שם (בחזו"ע, והעתיקו בילקו"י) שכ"כ במועד לכל חי סי' לג אות ב', ולאחמ"כ כתב כן מהמועד לכל חי סי' כז אות סח. ואמנם בסי' כז מצאתי כן שכתב שיש לומר בחיריק, אך אין כלל סי' לג בספר מועד לכל חי, וכנראה שכוונתו לסי' י"ג אות ל"ב, ששם כתב שבתפילות הימים נוראים יש לומר "הָרִשְׁעָה".
