השב להודעה

אני לא מבין, על מה כל הקצף הזה, נגיעות בדבר זה מציאות ממשית, שאפי' אנשים גדולים טועים בזה, עיין בזוהר הקדוש בפרשת שלח (דף קנ”ח סע”א) שכן מסביר את חטא המרגלים, שאפי' שאנשים צדיקים היו, עד שהכתוב מכריז עליהם “כולם אנשים ראשי בני ישראל המה” (שלח יג, ג), וכך מסביר הזוהר שהיו להם נגיעות, שחששו כי תיכף בהיכנסם לארץ ישראל, יתבטל מינויים כנשיאים, יחליפום בנשיאים אחרים, והם יהיו כאחד האדם.

וגם הגאון הרב יצחק לוי שליט''א מסכים עם זה, וז''ל:

[URL unfurl="true"]https://www.ykr.org.il/%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A2-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9D/[/URL]

''ראיתי פעם מאמר מאת הרב יצחק לוי הי”ו המטעים את הדברים שכאשר הנגיעה האישית היא נגיעה של צִדְקוּת, המצב חמור שבעתיים. ומכך חשש משה רבנו ע”ה שברך את יהושע, שכן אם שאר המרגלים יוציאו דבה רעה, קיים סיכוי סביר, שיעמדו עד מהרה על טעותם, אך אצל יהושע היתה נגיעה של צדקות, מאחר שידע שבכניסתם לארץ, ימות משה רבו, והיה עלול לחשוב שמכיון שאורך חיי משה תלויים בכך, לכן אם יעכב את הכניסה לארץ באמתלה שזוהי “ארץ אוכלת יושביה”, למצווה תחשב לו, לכן בירכו משה ברכה מיוחדת “יה יושיעך מעצת מרגלים!”, כי אין לך נגיעה אישית קשה יותר מנגיעה של צדקות. ''