זה מה שאמרתי שמבקש ותן שכר טוב לכל הבוטחים בשמך באמת ושים חלקנו עמהם שגם אנו נקבל שכר טוב
אבל כאן עוד אפשר להוסיף בבקשה שמבקש שגם יזכה להיות בוטח בשמו באמת
אבל כאן עוד אפשר להוסיף בבקשה שמבקש שגם יזכה להיות בוטח בשמו באמת
עדיין קשה מהו כתבנו בספר צדיקים "וחסידים" וכי אנו מחשיבים עצמנו כחסידים? מילא כצדיקים אם ימחל לנו, אבל חסידים? מהיכי תיתי? וכי אין זו דרך גאוה או גוזמא.
אבל חשבתי לומר שהכוונה היא כתבנו, הכוונה שיחשיב אותנו, מחמת שאנו מחוברים ומבוטלים לצדיקים, ממילא גם בדין יכתוב אותנו ביחד עימם.
אבל חשבתי לומר שהכוונה היא כתבנו, הכוונה שיחשיב אותנו, מחמת שאנו מחוברים ומבוטלים לצדיקים, ממילא גם בדין יכתוב אותנו ביחד עימם.
יהויחז
Well-known member
מבואר בגמ' בשבת [כמדומני שבדף קכז] שגם בקב"ה יש מושג של לדון לכף זכות, ולכאורה הדברים תמוהים שהרי כל הרעיון של לדון לכף זכות שייך רק במי שאינו יודע מהי האמת, אך אם הוא יודע מהי האמת לא שייך לדון לכף זכות, ובהכרח שלכל מעשה ישנם כמה צורות שאפשר להבחין בהם, וזה העומק של לדון לכף זכות, וזה גם מה שהקב"ה עושה.
ואגב, מבואר בביאור הגר"א על מה שאומרים בתפילה חסד ורחמים לפני כבודו, שישנם שני סוגי דין, ע"י הקב"ה לבד וע"י הקב"ה עם כל פמליא של מעלה, ואחד משניהם הוא יותר טוב [מחילה, איני זוכר], עכ"פ לפ"ז אפשר לבאר שזה הכונה כתבנו בספר זכויות ע"י שידון אותנו בדין היותר טוב.
ראיתי שעמד על כך ידידי הגאון רבי יוסף סימן טוב באחד מעלוניו. וזה לשונו [במילואו]
א' - כוונת הבקשה להיות ראויים כצדיקים וחסידים הנה כאשר זכיתי להעלות שאלה זו קמיה רבינו ראש הישיבה הגאון הגדול מוהר"ר דוד כהן שליט"א ראש ישיבת "חברון", השיבני כי בכל יום חושב הוא על שאלה זו, על דבר שאנו מבקשים בתפילת שמונה עשרה בברכת ועל הצדיקים ועל החסידים "ושים חלקנו עמהם", והיאך שייך לבקש להשים חלקינו עם צדיקים וחסידים, גדולי וצדיקי הדור, וכן אנו מעתירים בבריך שמיה "ולהוי אנא עבדא פקידא בגו צדיקיא" והיאך שייך לבקש להיות נמנה עם הצדיקים, ושלכן בודאי פשט כוונת הברכה שתיקנו כנסת ישראל בועל הצדיקים, שנזכה להתעלות בעבודת השי"ת ולהיות במדרגת הצדיקים, שאין הכוונה כפשוטו להימנות בסתם עם הצדיקים, אלא עיקר הבקשה שנזכה אנו להיות חלק מהצדיקים, והוסיף שכך מכווין בעת תפילתו באומרו ברכת ועל הצדיקים, ושכן הוא גם הפשט באבינו מלכינו כותבנו בספר צדיקים וחסידים, כלומר שנהיה ראויים לכך על ידי שנתעלה בעבודת ה' ובצידקות, וממילא נהיה בדרגת הצדיקים ולהיכתב בספרן של גדולי וצדיקי הדור.
ובס"ד יש להביא ראיה לפירוש רבינו רה"י שליט"א דהנה התוספות במסכת ראש השנה טז: ד"ה ונחתמין מקשים קושיא גדולה, שממה שאמרו בינוניים תלויים ועומדים, משמע דצדיקים הוי מי שזכיותיו מרובים, ורשעים גמורים הוי מי שעונותיו מרובים, וקשה שהרי ופעמים הצדיקים נחתמין למיתה ורשעים גמורים לחיים, דכתיב דברים ז' "ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו" דאמרינן בקידושין לט: מי שזכיותיו מרובין מעונותיו דומה כמי ששרף את כל התורה כולה ולא שייר ממנה אות אחת, לפי שנפרעים ממנו בעולם הזה ונדמה כאילו נענש מפני שח"ו שרף את התורה, אך באמת הקב"ה עושה כן כדי להרבות לו שכר לעולם הבא, ואם עונותיו מרובין מזכיותיו דומה כמי שקיים כל התורה כולה ולא חיסר אות אחת, לפי שפורעים לו שכרו בעולם הזה לאבד את חלקו לעולם הבא, ומתרצים התוספות שכל מה שאמרו בגמרא ראש השנה גבי רשעים מיתה וגבי צדיקים חיים, הכוונה לחיי העולם הבא. ומוכח מזה שאין כוונת הבקשה בכותבנו בספרן של צדיקים וחסידים, לזכות בתענוגות וחיי העוה"ז, אלא אדרבה עיקר הבקשה כאמור לזכות להשגות הרוחניות שלהן זוכים הצדיקים, והיינו שאף אנו נהיה בדרגת הצדיקים, וממילא נזכה לכך.
יישוב ב' - בכח התשובה נעשה באותה שעה צדיק גמור אדוני אבי מורי ועט"ר שליט"א השיבני כי בקשה זו שאנו מבקשים להיכתב בספר צדיקים וחסידים, היא מכח מה שאנו עושים תשובה בעת אמירת אבינו מלכינו, שהרי תחילה מבקשים מחילה וסליחה, וזהו חרטה, וכן באומרנו חטאנו לפניך רחם עלינו. וכן אנו ממליכים את השי"ת באומרנו תחילה אין לנו מלך אלא אתה. וכן מבקשים גם להסיר יצר הרע מעלינו, וזהו עזיבת החטא וקבלה לעתיד, וכן אנו מבקשים למחול ולסלוח לכל עוונותינו, ומכח הבקשות הללו האדם שרוי באותה שעה בתשובה גמורה ובצידקות, וממילא בדין מבקש כותבנו בספרן של צדיקים וחסידים, וכדרך שמצינו בגמרא קידושין מט: שאדם שאומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שאני צדיק, אפילו אם הוא רשע גמור הרי זו מקודשת מספק, שמא הרהר תשובה בדעתו, דכיון שאמר על מנת שאני צדיק, רגלים לדבר שעשה תשובה, לכן חוששים לקידושיו, וכן פסק השו"ע אבה"ע סי' ל"ח סעיף ל"א, וכתב החלקת מחוקק ס"ק מ"ד אע"פ שאנו רואין הגזילה עדיין בידו ולא מקרי בעל תשובה עד שישליך השרץ מידו, מכל מקום כיון שהסכים בדעתו להשיב נקרא גם כן צדיק. וראה בהקדמת הגאון מדינוב בעל הבני יששכר בספרו שכתב: "אבל מי שעיניו פקוחות על דרכיו יזמין לעצמו קודם החופה עדים כשרים, ויאמר להם מקודם שיהרהרו בתשובה", ובספר אפריון שלמה דף ס"ב שכן דעת הגאון רבי שלמה זלמן אוירבאך זצ"ל ושכן היה נוהג לומר לעדים להרהר תשובה בליבם, ]ואולם הסכמת הפוסקים שדוקא בגט וחליצה אומרים כן לעדים, לפי ששם באים להוציאה מחזקת א"א, משא"כ בקידושין, וכ"כ בתשובות הרשב"ן אבה"ע סי' קכ"ט[. ואם כן על אחת כמה וכמה כאן בעת אמירת אבינו מלכינו שהדבר ברור שעושה תשובה, בדין הוא מבקש להיות כתוב בספרן של צדיקים וחסידים, ואין דנים את האדם אלא באשר הוא שם. ומצינו עוד בגמרא ראש השנה טז: דאמר רבי יצחק אין דנין את האדם אלא לפי מעשיו של אותה שעה, שנא' בראשית כ"א י"ז "כי שמע אלהים את קול הנער באשר הוא שם", ורש"י שם בגמ' ועה"ת הביא בשם המדרש, אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע מי שעתידין בניו להמית את בניך בצמא אתה מעלה לו באר, אמר להם בשעה זו מדיק הוא, או רשע, אמרו לו צדיק, אמר להם באשר הוא שם, איני דן את האדם אלא לפי מעשים שהוא עושה עכשיו. ועל כן כיון שעתה בעת אמירת הסליחות האדם שרוי בתשובה גמורה, מכח זה מבקש להימנות עם הצדיקים והחסידים. ועל פי יסוד זה ניחא גם מה שכתב השו"ע או"ח סי' תר"ג שאף מי שאינו נזהר בכל השנה מפת של עכו"ם, בעשרת ימי תשובה צריך ליזהר, כלומר אע"פ שאח"כ לא ימשיך להקפיד בזה, דאין דנים את האדם אלא באשר הוא שם.
יישוב ג' - מכח ערבות של הצדיקים על כל בני דורם עלה בדעתי בס"ד ליישב על פי מה שדרשו רבותינו בגמרא סנהדרין כז: שבועות לט. "וכשלו איש באחיו" ויקרא כ"וכלומר איש בעוון אחיו, מלמד שכולן ערבים זה בזה, שהיה בידם למחות ולא מיחו. וכן אמרו בגמרא שבת נד: כל מי שאפשר למחות לאנשי ביתו ולא מיחה, נתפס על אנשי ביתו, באנשי עירו נתפס על אנשי עירו, בכל העולם כולו נתפס על כל העולם כולו, ופירש רש"י כגון מלך ונשיא שאפשר לו למחות שיראין מפניו ומקיימין דבריו, נענש על עבירות שבידן, שנא' ישעיה ג' "ה' במשפט יבא עם זקני עמו ושריו" אם שרים חטאו, זקנים כלומר הסנהדרין מה חטאו, אלא על זקנים שלא מיחו בשרים. ומעתה יש לומר דבדין אנו מבקשים להיכתב בספרן של צדיקים וחסידים, כי אם הצדיקים נחתמים לחיים בהכרח שגם תלמידיהם המקבלים מהם בדין שיחתמו עמהם בספר אחד לחיים, שאם לא כן היאך הצדיק נחתם לחיים הלא צריך להיתבע על תלמידיו ובני דורו המקבלים ממנו וסרים למשמעתו, אלא בהכרח שהרב והתלמידים נחתמים לחיים.
א' - כוונת הבקשה להיות ראויים כצדיקים וחסידים הנה כאשר זכיתי להעלות שאלה זו קמיה רבינו ראש הישיבה הגאון הגדול מוהר"ר דוד כהן שליט"א ראש ישיבת "חברון", השיבני כי בכל יום חושב הוא על שאלה זו, על דבר שאנו מבקשים בתפילת שמונה עשרה בברכת ועל הצדיקים ועל החסידים "ושים חלקנו עמהם", והיאך שייך לבקש להשים חלקינו עם צדיקים וחסידים, גדולי וצדיקי הדור, וכן אנו מעתירים בבריך שמיה "ולהוי אנא עבדא פקידא בגו צדיקיא" והיאך שייך לבקש להיות נמנה עם הצדיקים, ושלכן בודאי פשט כוונת הברכה שתיקנו כנסת ישראל בועל הצדיקים, שנזכה להתעלות בעבודת השי"ת ולהיות במדרגת הצדיקים, שאין הכוונה כפשוטו להימנות בסתם עם הצדיקים, אלא עיקר הבקשה שנזכה אנו להיות חלק מהצדיקים, והוסיף שכך מכווין בעת תפילתו באומרו ברכת ועל הצדיקים, ושכן הוא גם הפשט באבינו מלכינו כותבנו בספר צדיקים וחסידים, כלומר שנהיה ראויים לכך על ידי שנתעלה בעבודת ה' ובצידקות, וממילא נהיה בדרגת הצדיקים ולהיכתב בספרן של גדולי וצדיקי הדור.
ובס"ד יש להביא ראיה לפירוש רבינו רה"י שליט"א דהנה התוספות במסכת ראש השנה טז: ד"ה ונחתמין מקשים קושיא גדולה, שממה שאמרו בינוניים תלויים ועומדים, משמע דצדיקים הוי מי שזכיותיו מרובים, ורשעים גמורים הוי מי שעונותיו מרובים, וקשה שהרי ופעמים הצדיקים נחתמין למיתה ורשעים גמורים לחיים, דכתיב דברים ז' "ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו" דאמרינן בקידושין לט: מי שזכיותיו מרובין מעונותיו דומה כמי ששרף את כל התורה כולה ולא שייר ממנה אות אחת, לפי שנפרעים ממנו בעולם הזה ונדמה כאילו נענש מפני שח"ו שרף את התורה, אך באמת הקב"ה עושה כן כדי להרבות לו שכר לעולם הבא, ואם עונותיו מרובין מזכיותיו דומה כמי שקיים כל התורה כולה ולא חיסר אות אחת, לפי שפורעים לו שכרו בעולם הזה לאבד את חלקו לעולם הבא, ומתרצים התוספות שכל מה שאמרו בגמרא ראש השנה גבי רשעים מיתה וגבי צדיקים חיים, הכוונה לחיי העולם הבא. ומוכח מזה שאין כוונת הבקשה בכותבנו בספרן של צדיקים וחסידים, לזכות בתענוגות וחיי העוה"ז, אלא אדרבה עיקר הבקשה כאמור לזכות להשגות הרוחניות שלהן זוכים הצדיקים, והיינו שאף אנו נהיה בדרגת הצדיקים, וממילא נזכה לכך.
יישוב ב' - בכח התשובה נעשה באותה שעה צדיק גמור אדוני אבי מורי ועט"ר שליט"א השיבני כי בקשה זו שאנו מבקשים להיכתב בספר צדיקים וחסידים, היא מכח מה שאנו עושים תשובה בעת אמירת אבינו מלכינו, שהרי תחילה מבקשים מחילה וסליחה, וזהו חרטה, וכן באומרנו חטאנו לפניך רחם עלינו. וכן אנו ממליכים את השי"ת באומרנו תחילה אין לנו מלך אלא אתה. וכן מבקשים גם להסיר יצר הרע מעלינו, וזהו עזיבת החטא וקבלה לעתיד, וכן אנו מבקשים למחול ולסלוח לכל עוונותינו, ומכח הבקשות הללו האדם שרוי באותה שעה בתשובה גמורה ובצידקות, וממילא בדין מבקש כותבנו בספרן של צדיקים וחסידים, וכדרך שמצינו בגמרא קידושין מט: שאדם שאומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שאני צדיק, אפילו אם הוא רשע גמור הרי זו מקודשת מספק, שמא הרהר תשובה בדעתו, דכיון שאמר על מנת שאני צדיק, רגלים לדבר שעשה תשובה, לכן חוששים לקידושיו, וכן פסק השו"ע אבה"ע סי' ל"ח סעיף ל"א, וכתב החלקת מחוקק ס"ק מ"ד אע"פ שאנו רואין הגזילה עדיין בידו ולא מקרי בעל תשובה עד שישליך השרץ מידו, מכל מקום כיון שהסכים בדעתו להשיב נקרא גם כן צדיק. וראה בהקדמת הגאון מדינוב בעל הבני יששכר בספרו שכתב: "אבל מי שעיניו פקוחות על דרכיו יזמין לעצמו קודם החופה עדים כשרים, ויאמר להם מקודם שיהרהרו בתשובה", ובספר אפריון שלמה דף ס"ב שכן דעת הגאון רבי שלמה זלמן אוירבאך זצ"ל ושכן היה נוהג לומר לעדים להרהר תשובה בליבם, ]ואולם הסכמת הפוסקים שדוקא בגט וחליצה אומרים כן לעדים, לפי ששם באים להוציאה מחזקת א"א, משא"כ בקידושין, וכ"כ בתשובות הרשב"ן אבה"ע סי' קכ"ט[. ואם כן על אחת כמה וכמה כאן בעת אמירת אבינו מלכינו שהדבר ברור שעושה תשובה, בדין הוא מבקש להיות כתוב בספרן של צדיקים וחסידים, ואין דנים את האדם אלא באשר הוא שם. ומצינו עוד בגמרא ראש השנה טז: דאמר רבי יצחק אין דנין את האדם אלא לפי מעשיו של אותה שעה, שנא' בראשית כ"א י"ז "כי שמע אלהים את קול הנער באשר הוא שם", ורש"י שם בגמ' ועה"ת הביא בשם המדרש, אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע מי שעתידין בניו להמית את בניך בצמא אתה מעלה לו באר, אמר להם בשעה זו מדיק הוא, או רשע, אמרו לו צדיק, אמר להם באשר הוא שם, איני דן את האדם אלא לפי מעשים שהוא עושה עכשיו. ועל כן כיון שעתה בעת אמירת הסליחות האדם שרוי בתשובה גמורה, מכח זה מבקש להימנות עם הצדיקים והחסידים. ועל פי יסוד זה ניחא גם מה שכתב השו"ע או"ח סי' תר"ג שאף מי שאינו נזהר בכל השנה מפת של עכו"ם, בעשרת ימי תשובה צריך ליזהר, כלומר אע"פ שאח"כ לא ימשיך להקפיד בזה, דאין דנים את האדם אלא באשר הוא שם.
יישוב ג' - מכח ערבות של הצדיקים על כל בני דורם עלה בדעתי בס"ד ליישב על פי מה שדרשו רבותינו בגמרא סנהדרין כז: שבועות לט. "וכשלו איש באחיו" ויקרא כ"וכלומר איש בעוון אחיו, מלמד שכולן ערבים זה בזה, שהיה בידם למחות ולא מיחו. וכן אמרו בגמרא שבת נד: כל מי שאפשר למחות לאנשי ביתו ולא מיחה, נתפס על אנשי ביתו, באנשי עירו נתפס על אנשי עירו, בכל העולם כולו נתפס על כל העולם כולו, ופירש רש"י כגון מלך ונשיא שאפשר לו למחות שיראין מפניו ומקיימין דבריו, נענש על עבירות שבידן, שנא' ישעיה ג' "ה' במשפט יבא עם זקני עמו ושריו" אם שרים חטאו, זקנים כלומר הסנהדרין מה חטאו, אלא על זקנים שלא מיחו בשרים. ומעתה יש לומר דבדין אנו מבקשים להיכתב בספרן של צדיקים וחסידים, כי אם הצדיקים נחתמים לחיים בהכרח שגם תלמידיהם המקבלים מהם בדין שיחתמו עמהם בספר אחד לחיים, שאם לא כן היאך הצדיק נחתם לחיים הלא צריך להיתבע על תלמידיו ובני דורו המקבלים ממנו וסרים למשמעתו, אלא בהכרח שהרב והתלמידים נחתמים לחיים.
והרב יצחק לסרי תירץ
שמעתי מהרב מרדכי אליהו זצ״ל שביאר
שכיון שלפני כן אנו אומרים "חטאנו עווינו פשענו" וחוזרים בתשובה, ובמקום שבעלי תשובה עומדים, אין צדיקים גמורים עומדים, על כן אנו מבקשים להכתב בספר צדיקים וחסידים. אבל אם אדם אינו חוזר בתשובה שלמה, אינו יכול לומר כתבנו בספר צדיקים וחסידים.
תירוץ נוסף : שמעתי ממו״ר חמי הרב משה חפוטא שליט''א - שאדם שעושה עבירה הרי הוא לא חוטא אלא״כ נכנס בו רוח שטות. ממילא זה לא הוא עשה את העבירה. אלא הוא היה שוטה. ממילא מבקשים מה׳ שיכתוב אותנו בספרן של צדיקים, כי באמת המפנים אנו רוצים להיות צדיקים, כמו שהגמרא אומרת (ברכות יז.) - גלוי וידוע לפניך שכל רצוננו לעשות רצונך ושאור שבעיסה הוא מעכב. ממילא כל אדם מישראל הוא צדיק כי הוא באמת להיות יהודי טוב, רק שהיצר הרע מחטיא את האדם. והיתר יותר חזק מהאדם, כמו שאומרים : כי הוא ידע יצרינו.
ועוד אפשר לומר - שאנו מבקשים מה׳ שיכתוב אותנו בספרן של צדיקים -משום שרק כך אנחנו נשפר מעשינו. כמו שמסופר (ב״מ פו.) על ר׳ יוסי בר׳ אליעזר שסמכו ברבי וחזר בתשובה. כי שמתייחסים לאדם בתור צדיק - זה משפיע עליו לשנות מעשיו. ואם בורא עולם לא יכתוב אותנו שם - ח״ו נהיה בספר רשעים ולא נוכל להיות צדיקים. אבל כשיכתבו אותנו בספר צדיקים ממילא נדרוש מעצמנו להיות יותר טובים.
איך אדם יכול להפוך מרשע לצדיק? איך אפשר לעדות תשובה בין רגע?
ידוע מה שהגמרא אומרת בקידושין (מט:)
המקדש את האישה על מנת שאני צדיק. אפילו הוא רשע גמור, מקודשת. שמא הירהר תשובה בליבו.
שמעתי מהרב מרדכי אליהו זצ״ל שביאר
שכיון שלפני כן אנו אומרים "חטאנו עווינו פשענו" וחוזרים בתשובה, ובמקום שבעלי תשובה עומדים, אין צדיקים גמורים עומדים, על כן אנו מבקשים להכתב בספר צדיקים וחסידים. אבל אם אדם אינו חוזר בתשובה שלמה, אינו יכול לומר כתבנו בספר צדיקים וחסידים.
תירוץ נוסף : שמעתי ממו״ר חמי הרב משה חפוטא שליט''א - שאדם שעושה עבירה הרי הוא לא חוטא אלא״כ נכנס בו רוח שטות. ממילא זה לא הוא עשה את העבירה. אלא הוא היה שוטה. ממילא מבקשים מה׳ שיכתוב אותנו בספרן של צדיקים, כי באמת המפנים אנו רוצים להיות צדיקים, כמו שהגמרא אומרת (ברכות יז.) - גלוי וידוע לפניך שכל רצוננו לעשות רצונך ושאור שבעיסה הוא מעכב. ממילא כל אדם מישראל הוא צדיק כי הוא באמת להיות יהודי טוב, רק שהיצר הרע מחטיא את האדם. והיתר יותר חזק מהאדם, כמו שאומרים : כי הוא ידע יצרינו.
ועוד אפשר לומר - שאנו מבקשים מה׳ שיכתוב אותנו בספרן של צדיקים -משום שרק כך אנחנו נשפר מעשינו. כמו שמסופר (ב״מ פו.) על ר׳ יוסי בר׳ אליעזר שסמכו ברבי וחזר בתשובה. כי שמתייחסים לאדם בתור צדיק - זה משפיע עליו לשנות מעשיו. ואם בורא עולם לא יכתוב אותנו שם - ח״ו נהיה בספר רשעים ולא נוכל להיות צדיקים. אבל כשיכתבו אותנו בספר צדיקים ממילא נדרוש מעצמנו להיות יותר טובים.
איך אדם יכול להפוך מרשע לצדיק? איך אפשר לעדות תשובה בין רגע?
ידוע מה שהגמרא אומרת בקידושין (מט:)
המקדש את האישה על מנת שאני צדיק. אפילו הוא רשע גמור, מקודשת. שמא הירהר תשובה בליבו.
הרב מרדכי אליהו הביא לפי' של האלשיך בהרחמן הוא ישתבח בנו לנצח הצחים שהכוונה שהקב"ה יעזור לנו שנגיע לדרגה הזו אבל לגבי כתבנו בספר צדיקים כתב שזה לא שייך לפרש כך כיון שכבר עכשיו אנו מבקשים שיכתוב אותנו וימנה אותנו בין הצדיקים (בדיוק כמו שכתבתי קודם)
והביא פירוש של בן איש חי ( לא מצאתי- אולי בגלל שזה בספרים של אהבת שלום שאין לי באוצר) שפי' שאחרי שבקשנו על מחילת העוונות ונמחלו עוונותיו אנו מבקשים כפשוטו שנכתב בספר הצדיקים החסידים הישרים והתמימים (כמו שכתבתי קודם)
וגם גבי ושים חלקנו עמהן האבודרהם פי' כפשוטו
ושים חלקנו עמהם עם הבוטחים בשמך ע"ש שאומר בתלמוד (עי' ברכות טז, ב) יהי חלקי עם הצדיקים בגן עדן. עכ"ל (כמו שכתבתי קודם)
והביא פירוש של בן איש חי ( לא מצאתי- אולי בגלל שזה בספרים של אהבת שלום שאין לי באוצר) שפי' שאחרי שבקשנו על מחילת העוונות ונמחלו עוונותיו אנו מבקשים כפשוטו שנכתב בספר הצדיקים החסידים הישרים והתמימים (כמו שכתבתי קודם)
וגם גבי ושים חלקנו עמהן האבודרהם פי' כפשוטו
ושים חלקנו עמהם עם הבוטחים בשמך ע"ש שאומר בתלמוד (עי' ברכות טז, ב) יהי חלקי עם הצדיקים בגן עדן. עכ"ל (כמו שכתבתי קודם)
יש בזה כמה דעות, צדיק הוא שמקיים כל השו"ע לפי הדין, וחסיד מקיים גם לפנים משורת הדין או מקדש עצמו במותר לו. ועוד פירשו שצדיק הוא צדיק מעיקרו אבל חסיד הוא בחינת בעל תשובה. ואכמ"ל. והרבה קולמוסין נשתברו ע"ז.
ישר כל לר' מנשה שיחי' [לא ידעתי איך אכנהו לפי כבודו ומעלתו] על המקור בדברי הרב מרדכי אליהו זצ"ל.
ישר כל לר' מנשה שיחי' [לא ידעתי איך אכנהו לפי כבודו ומעלתו] על המקור בדברי הרב מרדכי אליהו זצ"ל.
איני יודע איך פותחים?
