פשטות המתחדשים
New member
שעות מספר טרם חגיגת ה'הדרן' לספר ויקרא בו נכריז 'חזק ונתחזק', בערב שבת זו, אנו זוכים להוציא לאור את גיליון 'פשטות' על ספר ויקרא. בהוצאת קובץ זה אנו מצהירים 'לא נתנשי מינך ספר ויקרא ולא תתנשי מינן!'
לקבלת כתב העת באופן קבוע למייל, יש לשלוח 'צרף אותי' לדוא"ל: pshatot@gmail.com
בשער הראשון מאמרים על ספר ויקרא:
הרב חיים רובניץ מעיין בהגדרת המנחות ובמעמדן: מהי קרבן המנחה: אם בתורת שלמים היא באה, מדוע היא קדשי קדשים ואינה נאכלת אלא לזכרי כהונה בעזרה? ואם בתורת עולה היא באה מדוע אינה נקטרת כולה כליל כעולה? אחר דקדוק לשונות הפסוקים בזכיית הכהנים שבקרבן מנחה לעומת שאר הקרבנות הוא חושף כי בעיקרה קרבן המנחה עולה היא, כך גם הוא מעמיק בדברי חז"ל ומראה שאף מתוך הדינים שהתבארו בתורה שבעל פה ניתן לעמוד על חידוש זה.
הרב שמואל צבי ברגר מבאר את מהות ההבדל בין כפרת קרבן החטאת לבין כפרת קרבן אשם, זאת על ידי התבוננות במקראות ובדיני החטאת והאשם. הוא גם מבאר את המשותף שבסוגי החטאים עליהם יש קרבן אשם מול סוגי החטאים שעליהם יש קרבן חטאת. אחר שהוא מורה על ההבדל, הוא עומד על כמה נקודות בדברי חז"ל במשנה ובגמרא.
הרב צבי ישי דמן מעמיק גם הוא בתורת הקרבנות כדי להגיע להבנת מהותם, זאת על ידי עיון בלשונות המקרא ובשמות הקרבנות למשפחותם.
הרב ירחמיאל ישראל יצחק הלפרין דן בפשר ההבדל בין חיה ועוף לבהמה, בדין כיסוי הדם. במאמר הוא עוסק בתשובתו של הרמב"ן ומעמת אותה מול העולה מהסוגיא בחולין. לפי הצעתו הנובעת מהבנת מהות מצוות השחיטה וכיסוי הדם מובנים גם הבדלים נוספים בין בהמה לחיה ועוף, בענייני "אותו ואת בנו", אבר מן החי, ואף לגבי איסור בישול בשר בחלב.
הרב דוד פרסמן מתוך ניתוח מעמיק של האסון שאירע ביום השמיני, הוא מראה כיצד עבודת השם מורכבת מיחסי אהבה ויראה. שהם צריכים לאזן זה את זה, ולא לגבור זה על זה. מאמר זה מתייחס לעִקרון הזה כפי שהוא מתגלה בפרשת מותם של נדב ואביהוא, ובפרשת העלאת ארון הברית על־ידי דוד המלך.
הרב חנוך רוזנברג מעמיק במצוות עוללות ובשייכותה למצוות הפאה, תוך עיון בדברי הראשונים בסוגיא ובחקר גדרה של מצוות פאה. במאמר הוא מראה כיצד מתיישב פשוטו של מקרא. כך הוא גם מבאר, מה השייכות של מתנות עניים למצוות הקדושה ומדוע מצוות שכחה אינה מוזכרת בפרשת קדושים.
הרב משה גינצלר חוקר את הופעת 'אני הוי"ה' בציוויי התורה. מתוך עיון במופעי הביטוי בסיפורי התורה, מציע המאמר ביאור אחיד לשאלות מדוע נכתב הביטוי לצד מצוות מסוימות ומדוע הוא נעדר באחרות, מה כוונתו של הביטוי ומדוע הוא רווח בעיקר בספר ויקרא.
הרב משה גרינהוט מסדר ומבאר את כפילות פרשיות חנוכת המשכן בשלושה ספרים, כך הוא מראה כי חנוכת המשכן כוללת שלוש חנוכות: חנוכת הבנין. חנוכת עבודת הכהנים. וחנוכת הנשיאים. לחנוכות אלו תוצאות שונות בהתגלות ה'. על ידי עיון בציווי על חנוכות אלו וביישומם, הוא פותח פתח להבנת הדרך השכיחה בחז''ל בתיארוך ימי המילואים והיום השמיני כקודמים להקמת המשכן. עיון בשנים מפרטי ראשית המשכן, המשיחה בשמן המשחה, והקרבת התמיד, משלימים את הבנת חז''ל.
השער השני המכונה 'ספרים וסופרים' מחולק לשני חלקים:
השער פותח במדור 'מתורתו של הרב יהודה קופרמן זצ"ל'. במסגרת המדור אנו שמחים לפתוח בסדרת מאמרים על משנתו של רבינו עובדיה ספורנו בפירושו לתורה, על פי הרב יהודה קופרמן זצ"ל. במאמרים אלו נתמקד באחד מהחידושים המרכזיים של הספורנו בספריו על תהליך מסירת התורה, אשר נוקט שפרשיות התורה מתחדשות במקביל לעלילותיהם וחטאיהם של עם ישראל. לענ"ד מדובר בחידוש עצום ומשמעותי ומעט מכירים אותו היטב.
הגיליון נשלם במדור 'סקירת ספרים' בו סקרנו שלושה ספרים שהובאו בפנינו ואשר יצאו לאור בחודשים האחרונים, הלא המה:
א. פירושי הרב דוד צבי הופמן, ערוך ומוער בידי הרב יהושע ענבל .
ב. 'יתרון האור' על פסח, הרב אליהו מאיר פייבלזון.
ג. 'דברו על לב ירושלים' בירור הלכתי לאיתור מקום המקדש, מאת הרב אלקנה ליאור.
גמור הוא בליבנו, כי כתב העת צריך לעבור שדרוג מקצועי ועיצובי. אם ירצה ה' המערכת תפעל בחודשים הקרובים למקצוע העימוד והגימור. אגלה שכבר יצרנו קשר עם אנשי מקצוע.
לא נסתיר שלמען מימוש חזון זה, כמו גם חזונות נוספים [הקמת אתר, ועוד], יהיו דרושים משאבים נוספים. מי שחפץ לקחת חלק בהגדלת תורה זו והאדרתה, מוזמן לפנות אלינו דרך תיבת הדואר האלקטרוני של המערכת. אנו גם שוקלים ברצינות את בקשתם של רבים, לקבל את הגיליונות מודפסים הישר לביתם. שיכלול זה כרוך בהוצאות רבות, אמנם אם תהיה תמיכת נדיבים או תשלום דמי מנויים, היא עשויה לצאת לפועל.
הגיליון הבא יופיע אי"ה בחודשי הקיץ תשפ"ג הבעל"ט. הגיליון ייסוב על ספר במדבר ועל ספר דברים. ניתן לשלוח מאמרים לקובץ הנ"ל לא יאוחר מי"ז תמוז תשפ"ג.
לקבלת כתב העת באופן קבוע למייל, יש לשלוח 'צרף אותי' לדוא"ל: pshatot@gmail.com
בשער הראשון מאמרים על ספר ויקרא:
הרב חיים רובניץ מעיין בהגדרת המנחות ובמעמדן: מהי קרבן המנחה: אם בתורת שלמים היא באה, מדוע היא קדשי קדשים ואינה נאכלת אלא לזכרי כהונה בעזרה? ואם בתורת עולה היא באה מדוע אינה נקטרת כולה כליל כעולה? אחר דקדוק לשונות הפסוקים בזכיית הכהנים שבקרבן מנחה לעומת שאר הקרבנות הוא חושף כי בעיקרה קרבן המנחה עולה היא, כך גם הוא מעמיק בדברי חז"ל ומראה שאף מתוך הדינים שהתבארו בתורה שבעל פה ניתן לעמוד על חידוש זה.
הרב שמואל צבי ברגר מבאר את מהות ההבדל בין כפרת קרבן החטאת לבין כפרת קרבן אשם, זאת על ידי התבוננות במקראות ובדיני החטאת והאשם. הוא גם מבאר את המשותף שבסוגי החטאים עליהם יש קרבן אשם מול סוגי החטאים שעליהם יש קרבן חטאת. אחר שהוא מורה על ההבדל, הוא עומד על כמה נקודות בדברי חז"ל במשנה ובגמרא.
הרב צבי ישי דמן מעמיק גם הוא בתורת הקרבנות כדי להגיע להבנת מהותם, זאת על ידי עיון בלשונות המקרא ובשמות הקרבנות למשפחותם.
הרב ירחמיאל ישראל יצחק הלפרין דן בפשר ההבדל בין חיה ועוף לבהמה, בדין כיסוי הדם. במאמר הוא עוסק בתשובתו של הרמב"ן ומעמת אותה מול העולה מהסוגיא בחולין. לפי הצעתו הנובעת מהבנת מהות מצוות השחיטה וכיסוי הדם מובנים גם הבדלים נוספים בין בהמה לחיה ועוף, בענייני "אותו ואת בנו", אבר מן החי, ואף לגבי איסור בישול בשר בחלב.
הרב דוד פרסמן מתוך ניתוח מעמיק של האסון שאירע ביום השמיני, הוא מראה כיצד עבודת השם מורכבת מיחסי אהבה ויראה. שהם צריכים לאזן זה את זה, ולא לגבור זה על זה. מאמר זה מתייחס לעִקרון הזה כפי שהוא מתגלה בפרשת מותם של נדב ואביהוא, ובפרשת העלאת ארון הברית על־ידי דוד המלך.
הרב חנוך רוזנברג מעמיק במצוות עוללות ובשייכותה למצוות הפאה, תוך עיון בדברי הראשונים בסוגיא ובחקר גדרה של מצוות פאה. במאמר הוא מראה כיצד מתיישב פשוטו של מקרא. כך הוא גם מבאר, מה השייכות של מתנות עניים למצוות הקדושה ומדוע מצוות שכחה אינה מוזכרת בפרשת קדושים.
הרב משה גינצלר חוקר את הופעת 'אני הוי"ה' בציוויי התורה. מתוך עיון במופעי הביטוי בסיפורי התורה, מציע המאמר ביאור אחיד לשאלות מדוע נכתב הביטוי לצד מצוות מסוימות ומדוע הוא נעדר באחרות, מה כוונתו של הביטוי ומדוע הוא רווח בעיקר בספר ויקרא.
הרב משה גרינהוט מסדר ומבאר את כפילות פרשיות חנוכת המשכן בשלושה ספרים, כך הוא מראה כי חנוכת המשכן כוללת שלוש חנוכות: חנוכת הבנין. חנוכת עבודת הכהנים. וחנוכת הנשיאים. לחנוכות אלו תוצאות שונות בהתגלות ה'. על ידי עיון בציווי על חנוכות אלו וביישומם, הוא פותח פתח להבנת הדרך השכיחה בחז''ל בתיארוך ימי המילואים והיום השמיני כקודמים להקמת המשכן. עיון בשנים מפרטי ראשית המשכן, המשיחה בשמן המשחה, והקרבת התמיד, משלימים את הבנת חז''ל.
השער השני המכונה 'ספרים וסופרים' מחולק לשני חלקים:
השער פותח במדור 'מתורתו של הרב יהודה קופרמן זצ"ל'. במסגרת המדור אנו שמחים לפתוח בסדרת מאמרים על משנתו של רבינו עובדיה ספורנו בפירושו לתורה, על פי הרב יהודה קופרמן זצ"ל. במאמרים אלו נתמקד באחד מהחידושים המרכזיים של הספורנו בספריו על תהליך מסירת התורה, אשר נוקט שפרשיות התורה מתחדשות במקביל לעלילותיהם וחטאיהם של עם ישראל. לענ"ד מדובר בחידוש עצום ומשמעותי ומעט מכירים אותו היטב.
הגיליון נשלם במדור 'סקירת ספרים' בו סקרנו שלושה ספרים שהובאו בפנינו ואשר יצאו לאור בחודשים האחרונים, הלא המה:
א. פירושי הרב דוד צבי הופמן, ערוך ומוער בידי הרב יהושע ענבל .
ב. 'יתרון האור' על פסח, הרב אליהו מאיר פייבלזון.
ג. 'דברו על לב ירושלים' בירור הלכתי לאיתור מקום המקדש, מאת הרב אלקנה ליאור.
גמור הוא בליבנו, כי כתב העת צריך לעבור שדרוג מקצועי ועיצובי. אם ירצה ה' המערכת תפעל בחודשים הקרובים למקצוע העימוד והגימור. אגלה שכבר יצרנו קשר עם אנשי מקצוע.
לא נסתיר שלמען מימוש חזון זה, כמו גם חזונות נוספים [הקמת אתר, ועוד], יהיו דרושים משאבים נוספים. מי שחפץ לקחת חלק בהגדלת תורה זו והאדרתה, מוזמן לפנות אלינו דרך תיבת הדואר האלקטרוני של המערכת. אנו גם שוקלים ברצינות את בקשתם של רבים, לקבל את הגיליונות מודפסים הישר לביתם. שיכלול זה כרוך בהוצאות רבות, אמנם אם תהיה תמיכת נדיבים או תשלום דמי מנויים, היא עשויה לצאת לפועל.
הגיליון הבא יופיע אי"ה בחודשי הקיץ תשפ"ג הבעל"ט. הגיליון ייסוב על ספר במדבר ועל ספר דברים. ניתן לשלוח מאמרים לקובץ הנ"ל לא יאוחר מי"ז תמוז תשפ"ג.