לא ללבוש בגד חדש מיד אחרי פסח

[abc123]

מתוך ב'הלכה ובאגדה'

יש להבהיר נקודה חשובה, כי הלשון בחזון עובדיה: "טוב לחוש ממדת חסידות למה שכתב הגאון רבי יוס ף יוזפא בספר יוסף אומץ, שמיום ראש חודש אייר ואילך נוהגים להחמיר שלא ללבוש בגד חדש". ע"כ. ונראה שכוונת מרן זצוק"ל היתה ללמוד ממנו את עצם החומרא של לבישת בגד חדש בימי העומר, אבל מה שכתב "מיום ראש חודש אייר ואילך", הוא לפי מנהג בני אשכנז שהו בא ברמ"א )סימן תצג ס"ג( שהם נוהגים מנהגי א בלות שלא להסתפר וכו' מראש חודש אייר ו הלאה. אולם לבני ספרד שנוהגים מפסח ועד ל"ד לעומר, כמו שכתב מרן בשלח ן ערוך )שם ס"א(, הוא הדין לענין לבישת בגד חדש, שיהיה נוהג מיד לאחר הפסח. וכמו שהביא מרן זצוק"ל מהג און רבי חיים פלאג'י בספרו מועד לכל חי שכתב, שמנהג טוב שלא לחנך מלבוש חדש "בין פסח לל"ג בעומר", מפני ברכת שהחיינו. וכן כתב בנו הגאון רבי יצחק פלאג'י בספרו יפה ללב. גם הביא את גאון עוזנו ותפארתנו רבנו יוסף חיים בספרו "אורח חיים" על הגדה של פסח שכתב, המנהג פה בגדאד שלא ללבוש "בין פסח לל"ג לעומר" מלבוש י מ י ה ע ו מ ר ב ה ל כ ה ו ב א ג ד ה | 171 חדש שראוי לברך עליו שהחיינו. עי"ש. ומבואר ש החומרא של בגד חדש, היא ככל שאר מנהגי האבלות שמ תחילים מיד לאחר הפסח ולא לאחר ראש חודש אייר. )

 

[יוסף דהן]

מתוך ב'הלכה ובאגדה'

יש להבהיר נקודה חשובה, כי הלשון בחזון עובדיה: "טוב לחוש ממדת חסידות למה שכתב הגאון רבי יוס ף יוזפא בספר יוסף אומץ, שמיום ראש חודש אייר ואילך נוהגים להחמיר שלא ללבוש בגד חדש". ע"כ. ונראה שכוונת מרן זצוק"ל היתה ללמוד ממנו את עצם החומרא של לבישת בגד חדש בימי העומר, אבל מה שכתב "מיום ראש חודש אייר ואילך", הוא לפי מנהג בני אשכנז שהו בא ברמ"א )סימן תצג ס"ג( שהם נוהגים מנהגי א בלות שלא להסתפר וכו' מראש חודש אייר ו הלאה. אולם לבני ספרד שנוהגים מפסח ועד ל"ד לעומר, כמו שכתב מרן בשלח ן ערוך )שם ס"א(, הוא הדין לענין לבישת בגד חדש, שיהיה נוהג מיד לאחר הפסח. וכמו שהביא מרן זצוק"ל מהג און רבי חיים פלאג'י בספרו מועד לכל חי שכתב, שמנהג טוב שלא לחנך מלבוש חדש "בין פסח לל"ג בעומר", מפני ברכת שהחיינו. וכן כתב בנו הגאון רבי יצחק פלאג'י בספרו יפה ללב. גם הביא את גאון עוזנו ותפארתנו רבנו יוסף חיים בספרו "אורח חיים" על הגדה של פסח שכתב, המנהג פה בגדאד שלא ללבוש "בין פסח לל"ג לעומר" מלבוש י מ י ה ע ו מ ר ב ה ל כ ה ו ב א ג ד ה | 171 חדש שראוי לברך עליו שהחיינו. עי"ש. ומבואר ש החומרא של בגד חדש, היא ככל שאר מנהגי האבלות שמ תחילים מיד לאחר הפסח ולא לאחר ראש חודש אייר. )

יש כח

יש להבהיר נקודה חשובה, כי הלשון בחזון עובדיה: "טוב לחוש ממדת חסידות למה שכתב הגאון רבי יוסף יוזפא בספר יוסף אומץ, שמיום ראש חודש אייר ואילך נוהגים להחמיר שלא ללבוש בגד חדש". ע"כ. ונראה שכוונת מרן זצוק"ל היתה ללמוד ממנו את עצם החומרא של לבישת בגד חדש בימי העומר, אבל מה שכתב "מיום ראש חודש אייר ואילך", הוא לפי מנהג בני אשכנז שהובא ברמ"א (סימן תצג ס"ג) שהם נוהגים מנהגי אבלות שלא להסתפר וכו' מראש חודש אייר והלאה. אולם לבני ספרד שנוהגים מפסח ועד ל"ד לעומר, כמו שכתב מרן בשלחן ערוך (שם ס"א), הוא הדין לענין לבישת בגד חדש, שיהיה נוהג מיד לאחר הפסח. וכמו שהביא מרן זצוק"ל מהגאון רבי חיים פלאג'י בספרו מועד לכל חי שכתב, שמנהג טוב שלא לחנך מלבוש חדש "בין פסח לל"ג בעומר", מפני ברכת שהחיינו. וכן כתב בנו הגאון רבי יצחק פלאג'י בספרו יפה ללב. גם הביא את גאון עוזנו ותפארתנו רבנו יוסף חיים בספרו "אורח חיים" על הגדה של פסח שכתב, המנהג פה בגדאד שלא ללבוש "בין פסח לל"ג לעומר" מלבוש חדש שראוי לברך עליו שהחיינו. עי"ש. ומבואר שהחומרא של בגד חדש, היא ככל שאר מנהגי האבלות שמתחילים מיד לאחר הפסח ולא לאחר ראש חודש אייר. (קיצור שלחן ערוך חזון עובדיה מועדים א עמוד רכח)

 

[abc123]

אגב הרב נקי במהדורות הקודמות (למי שאין, אז כמו שיש ב'תורת אמת') כתב כמו ההבנה הפשוטה לכאורה מהחזו"ע שרק מר"ח אייר והלאה.

חג הפסח בהלכה והאגדה
שֶׁהֶחֱיָנוּ - מֻתָּר לְבָרֵךְ 'שֶׁהֶחֱיָנוּ' עַל פְּרִי חָדָשׁ בְּכָל יְמֵי הָעֹמֶר. אֲבָל בֶּגֶד חָדָשׁ, שֶׁהַשִּׂמְחָה בּוֹ גְּדוֹלָה יוֹתֵר, טוֹב שֶׁלֹּא לְחַדֵּשׁ מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ אִיָּר. וּכְשֶׁיֵּשׁ צֹרֶךְ יְחַדְּשׁוֹ בְּשַׁבָּת. וּלְשִׂמְחַת מִצְוָה כִּבְרִית מִילָה וְכַדּוֹמֶה, מֻתָּר לְחַדֵּשׁ לְלֹא שׁוּם חֲשָׁשׁ. (רנט)