לא דומה הריטב"א לפרוז בן יומו שלא נשאר בעמוד השחר?

[זיל בתר טעמא]

בנוגע למה שאמר הראשל"צ שליט"א שלא דומה דין הריטב"א בחולין קו' לפרוז בן יומו שקרא לציבור מגילה ולא הרגיש טוב, והחליט לעזוב לירושלים לפני עמוד השחר.
לכאורה למה לא דומה? התקיים פה מעשה גמור של קריאת מגילה, ורק התנאי שישאר שם בעמוד השחר לא התקיים. אם כן, זה בדיוק כמו הריטב"א.
לא הצלחתי להבין דברי קודשו למה לא לדמות ביניהם?

 

[תלמיד מר"ן]

עיין בילקו"י ברכות עמ' קכ

 

[זיל בתר טעמא]

עיין בילקו"י ברכות עמ' קכ

חזק וברוך על המקור, שעוד יותר הגדיל את הקושי- למה לדמות זאת לחכם שעוקר הנדר מעיקרו? התם אינו מעשה ותנאי כיון דהחכם שבכוחו לעקור הנדר מעיקרו, ביטל את מעשה המצווה לגמרי, משא"כ כאן הוא ממש כמו הריטב"א, דאלת"ה לכאורה ביטלנו את סברת הריטב"א בכל דוכתא לגמרי. וגם מה שכתב הראשל"צ שליט"א בשם החזו"א, הנה גם החזו"א כותב להדיא ש:"העיקר המחייב הוא בשקיעת החמה במה שכוונתו להישאר שם בהאיר היום וכו'", הרי לפנינו שגם החזו"א מודה שאם בשקיעה התכוון להישאר שם עד עלות השחר, נקרא פרוז בן יומו ואין ברכתו לבטלה, וודאי שבנידו"ד דעתו הייתה להישאר אחרי עלות השחר, וחזרנו לכלל של הריטב"א שברכתו לא תהיה לבטלה.

ולפום קושטא, נראה ברור שגם לרב שליט"א לא פשוט הדבר שאינו דומה לריטב"א וכפי שסיים בעצמו : "וי"ל". אולם בלווין אמר יותר בהחלטיות שאינו דומה.