מה שלא מובן לי זה שהמעיין הן במגן אברהם והן בכף החיים (בשם המג"א) והן שואל ומשיב יראה שכולם שם החמירו לאסור בזה היפך דברי הילקוט יוסף כאן ומלשונו כאן שכתב "אולם וכו' אפילו במלאכה וכו' מותר וכו'" מבואר שאין זה טעות סופרים אלא אדרבא כוונתו להתיר השופר כדברי אלה האחרונים וצ"ע (ועכ"פ להלכה דבריו נכונים מטעם אחר כי בחזון עובדיה ימים נוראים עמ' קנז בהער האריך להביא חולקים על דברי המגן אברהם דאתי מצות עשה ודחי לאיסור טלטול דרבנן ע"ש.