להזמין את האושפזין

[מרפסן איגרי]

כתב בספר יסוד ושורש העבודה שער יא (האיתון) פרק יג
מבואר בספרים מלשון המאמר הזה"ק הנ"ל, שאם האדם לא יזמין הני אושפיזין קדישין בפיו, אף אם הוא צדיק גמור, אינם באים בסוכתו כלל עכ"ל.

על איזה ספרים הוא מתכוון? כי לא זכיתי להבין היכן זה מדוייק מדברי הזוהר

 

[אושרי רביב]

כתב בספר יסוד ושורש העבודה שער יא (האיתון) פרק יג
מבואר בספרים מלשון המאמר הזה"ק הנ"ל, שאם האדם לא יזמין הני אושפיזין קדישין בפיו, אף אם הוא צדיק גמור, אינם באים בסוכתו כלל עכ"ל.

על איזה ספרים הוא מתכוון? כי לא זכיתי להבין היכן זה מדוייק מדברי הזוהר

זוהר אמור קג: ובמתוק מדבש חלק יא דף תרח. וע"ע בזה באריכות נפלאה בשו"ת מרכבות ארגמן חלק ב אורח חיים סימן ג אות ב ואילך

 

[בנימין לוריא]

אולי ראה מש"כ בילקו"י סוכה, דיני ישיבה בסוכה בשאר ימות החג, אות י"ג. (תשע"ו, עמ' 681)

 

[בנימין לוריא]

כי לא זכיתי להבין היכן זה מדוייק מדברי הזוהר

רואים בזוהר דאפי' רב המנונא סבא היה צריך להזמין את האושפיזין, ומדוייק מכאן, שאלמלא כן לא היו באים אפי' שהוא צדיק.

 

[נאמן מר"ן]

כדאי לעיין כאן בדברי הרב מוצפי בביאור של האושפיזין

 

[נאמן מר"ן]

בהלכה כז

 

[פשוט]

גם בזהר של הברית יצחק כתוב כן גבי כסא של אליהו, שצריך לומר "דא כרסיא דאליהו", ואם לא לא בא.

 

[ראובן יוסף מיארה]

זוהר אמור קג: ובמתוק מדבש חלק יא דף תרח. וע"ע בזה באריכות נפלאה בשו"ת מרכבות ארגמן חלק ב אורח חיים סימן ג אות ב ואילך

רואים בזוהר דאפי' רב המנונא סבא היה צריך להזמין את האושפיזין, ומדוייק מכאן, שאלמלא כן לא היו באים אפי' שהוא צדיק.

אמנם השל"ה [סוכה נר מצווה ח] כתב: כשהוא נכנס לסוכה, אזי יזמן בפיו לצדיקים עליונים הנזכרים בסמוך, "כי זה תפארתם" כאשר הם באים בציור רוחני, לסבב אותו מכל צד, שכן היה נוהג רב המנונא סבא כמו שאמרו בפרשת אמור, עכ"ל. ומבואר שהבין אף בדברי הזוה"ק שאי"ז לעיכובא אלא הוא להראות "תפארתם".