כתב רבינו הרי"ח הטוב בבן איש חי (שנה א פרשת קרח סעי' ט):
"שלשה שאכלו כאחד אין השנים חייבין להפסיק לאחד כדי לזמן אא"כ הוא אביהם או רבם, אבל האחד מפסיק לשנים בעל כרחו ויענה להם זימון ויפסיק מאכילתו עד שיאמרו הזן את הכל ואח"כ חוזר לאכילתו, וכל זה הוא משורת הדין, אך מ"מ הואיל ויש אומרים שהאחד המפסיק לשנים צריך לחזור וליטול ידיו לברך המוציא על כן טוב שלא יעשו כן להכריחו לפסוק בשבילם, אלא ימתינו עד שיגמור גם הוא ויברכו ביחד כדי שלא יכנס זה בספק מחלוקת דברכות לכתחילה".
אם מישהו יכול לפתוח עבורי הליכות עולם לבדוק אם מרן זיע"א העיר על הלכה זו -
א. עד מתי צריך היחיד להפסיק מאכילתו?
ב. האם יש חומרא שימתינו ליחיד עד שיסיים?
או אם ידוע למאן דהוא משאר ספרי מרן זיע"א.
תזכו למצוות.
"שלשה שאכלו כאחד אין השנים חייבין להפסיק לאחד כדי לזמן אא"כ הוא אביהם או רבם, אבל האחד מפסיק לשנים בעל כרחו ויענה להם זימון ויפסיק מאכילתו עד שיאמרו הזן את הכל ואח"כ חוזר לאכילתו, וכל זה הוא משורת הדין, אך מ"מ הואיל ויש אומרים שהאחד המפסיק לשנים צריך לחזור וליטול ידיו לברך המוציא על כן טוב שלא יעשו כן להכריחו לפסוק בשבילם, אלא ימתינו עד שיגמור גם הוא ויברכו ביחד כדי שלא יכנס זה בספק מחלוקת דברכות לכתחילה".
אם מישהו יכול לפתוח עבורי הליכות עולם לבדוק אם מרן זיע"א העיר על הלכה זו -
א. עד מתי צריך היחיד להפסיק מאכילתו?
ב. האם יש חומרא שימתינו ליחיד עד שיסיים?
או אם ידוע למאן דהוא משאר ספרי מרן זיע"א.
תזכו למצוות.