ליווי ליולדת בשבת

הנה בפסקי תשובות רס"י ש"ל כתב שאין להקל לצרף שני מלוים ליולדת אלא אחד בלבד, אא"כ נוסעים ע"י גוי ובתוך העיר.
האם ידוע לחברים אם מרן זצ"ל, או מרן הרשל"צ דברו בזה (אוצה"ח שלי אינו פעיל עקב נפילה).
 
אם לדקדק יותר: יולדת בפעם הראשונה שרוצה שאמה תהיה עמה בחדר לידה,
וגם רוצה את בעלה בסמוך ונראה אליה, אולי בשביל הרגשת הבטחון,
האם יוכלו שניהם להצטרף עמה בנסיעתה ללדת בשבת?
נ"מ למעשה.
 
ילקוט יוסף שובע שמחות ב הערות קונטרס אחרון - הוספה להלכות מילה בשבת אות ה
ראה במה שכתבנו בילקוט יוסף שבת כרך ד', דיני יולדת בשבת. ואחר שנים יצא לאור הספר הליכות עולם חלק ד', ושם (עמוד ריז) כתב כמו שנתבאר בילקו"י הנז'. וז"ל: כן כתב הגאון חזון איש באגרותיו ח"א (סי' קמא), שהיה מזרז את קרובי היולדת שיסעו עמה. ע"ש. ובפרט שע"י כך מציל את הנהג מאיסור יחוד דעריות. וכ"כ בשו"ת שבט הלוי ח"ג (סוף סי' לו). ע"ש. והמקור לזה בגמ' שבת (קכח ב), ובתוס' שם ד"ה קמ"ל, שאמרו שם שאפילו ליולדת סומא מדליקים את הנר, מהו דתימא כיון דלא חזיא אסור, קמ"ל דבהכי מיתבא דעתה, סברא, אי איכא מידי חזיא חברתי ועבדה לי. וכתבו התוס', דהכא שרינן משום יתובי דעתא, שיותר יכולה היולדת להסתכן ע"י פחד וחרדה שמא אין עושים יפה מה שהיא צריכה ממה שיסתכן החולה ברעב. ע"ש. וכן הוכיח במישור בשו"ת שרגא המאיר ח"ה (סי' יא אות ו). וכ"כ בשמירת שבת כהלכתה (פרק מ סעיף ע). ומשמע שאפילו אין היולדת מבקשת שיבואו עמה ולהתלוות אליה, מותר, ושלא כמ"ש באור לציון ח"ב (עמוד רסב אות כג) שנ"ל פשוט שכל שאינה מבקשת אין להתלוות אליה בחנם. ע"ש. דליתא. כי פעמים רבות חוששת לומר לבעלה או לקרוביה ללוותה, שחושבת אולי היא גורמת איסור להם, בבקשתה ללוותה. הילכך בכל גוונא משרא שרי
 
לשון החזו"א "קרובי" וא"כ ניתן להקל.
יש"כ,
אך לכאורה אינה ראיה, שי"ל שכוונת הרב איזה מהקרובים שתרצה יכול לבוא עמה,
או שכוונתו לקרוב של כל יולדת שנופל עליהם לשון רבים.
וכ"מ גם בפסקי תשובות הנ"ל.
והדיון בילקו"י הוא אם קרוב אחד יכול להתלוות.
 
חזור
חלק עליון