• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ה. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

לימוד נגינה ספירת העומר

שו”ת ציץ אליעזר חלק ט”ז סי”ט. משמע לאסור אא"כ יש הפסד
יעויין בשו"ת ישא יוסף חלק ד' (סימן קכא) בשם הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל, שמותר ללמוד נגינה בספירת העומר, שמכיוון שאינן בקיאות ברזי הנגינה, הרי לימוד הנגינה אינו בכלל שמחה אצלן
ור' עמרם כתב שמותר


מה למעשה? אם יש למשהו עוד מקורות אשמח שיכתוב.
 
ע' חזו"ע ארבע תעניות עמ' קנז'. מדבר בזה.
"וכן מורה לנגינה...ויש לו הפסד ממון אם יפסיק מללמד...מותר לו להמשיך...עד שבוע שחל בו" (הן למורה הן לתלמידיו. בהערות שם).
וספירת העומר יותר קל מבין המצרים.
והביא בהערות את הציץ אליעזר, שאינו שמח בעמלו ואל שכרו נושא נפשו. וצ"ל שגם לתלמידים הלימוד אינו שמחה. ובתור אחד שמנגן באמת הלימוד אינו משמח, רק מאתגר.
 
נערך לאחרונה:
ק"ק, שמהלשון של מרן זיע"א לא משמע כמו רבינו שליט"א. שמשמע בחזו"ע שמתיר לתלמידים ללמוד בכל אופן, אף שאין להם הפסד בדבר, משום שלימוד הוא אינו הנאה.
והביא את סברת "איבוד זמן הלימוד" רק בתוך תמצית דבריו של ה"זכר שמחה", אך נראה שהתיר אף ללא זה, וכמו שאר הפוסקים שהביא, וכן משמע בגוף ההלכה למעלה שלא חילק בתלמידים כלל. (וידוע שבגוף ההלכה הרב יותר מחמיר מבהערות).
 
חזור
חלק עליון