כיוון שהנענע אינו נאכל בפני עצמו ויש לו דין של תבלין, הוא בא רק להטעים את המשקה ולכן ברכתו "שהכל". מה גם שבפשטות ברכת הנענע למי שאוכל אותה בפני עצמה היא "שהכל"
לא קרב זה אל זה...
הנענע ראוי לאכילה רק אין דרך לאוכלו בפנ"ע, משא"כ תפו"א שאינו ראוי לאכילה. ואפילו אם תימצי לומר שיש דרך, נענע מוגדר כתבלין ולא כמאכל.
אני מציע שכבודו ילמד את הסוגיא בברכות דף לט' על מיא דסילקא כסילקא, ורצוי מאוד ללמוד את הב"י בסימן רב' סעיף יא' ובסימן רה' סעיף ב', וע"ע בהליכות עולם ח"ב עמ' פט' והלאה. אני את דעתי העניה אמרתי, כבודו לא חייב לקבל. בשורות טובות.
אני מציע שכבודו ילמד את הסוגיא בברכות דף לט' על מיא דסילקא כסילקא, ורצוי מאוד ללמוד את הב"י בסימן רב' סעיף יא' ובסימן רה' סעיף ב', וע"ע בהליכות עולם ח"ב עמ' פט' והלאה. אני את דעתי העניה אמרתי, כבודו לא חייב לקבל. בשורות טובות.
