מרפסן איגרי
Well-known member
השאלה היא למעשה ממש ולא רק לפלפול
הנה ביביע אומר ח"ב ס' טו וח"ט ס' קח אות קצ, התיר להשכיר דירה למחלל שבת. ושני נידונים בשאלה זו, א) לפני עור. ב) מסייע בידי עוברי עבירה. והנה נידון ראשון הרב פתר אותה בפשטות כש"כ בחלק ט שם- באופן שיש דירות כאלה אצל גויים, והמחלל שבת יוכל לשכור דירה מהם, שאז אין איסור משום לפני עור לא תתן מכשול. ונידון שני הרב האריך בכמה טעמים להתיר. ונראה שאם אין דירות כמו שרוצה למכור אצל גויים (מה שיכול להיות מצוי הרבה) אין היתר להשכיר למחלל שבת.
אך בחזון עובדיה ארבע תעניות עמ' רג התיר בתשעת הימים לפתוח מסעדה בשרית. הרב הביא שם מחלוקת בין הפני משה למשנה למלך אי אמרינן לפני עור כשיכול למצוא את האיסור אצל ישראל. דהפני משה מתיר והמשנה למלך אסר. הרב הביא (עמ' רה) שבספר שלחנו של אברהם מצא ראיה מהריטב"א (בב"מ עה ע"ב) כהפני משה. אך המעיין שם יראה שכל הראיה היא משום שגרסתו היתה שונה מהגרסא הנכונה (כפי שראיתי בכמה הוצאות וכן בהוצאת מוסד הרב קוק) דאיתא שם – 'ערב ועדים אין עוברין אלא משום לא תשימון עליו נשך. ולא משום ולפני עור כיון דאפשר זולתם'. ואילו בשלחנו של אברהם הגרסא שהיתה לפני היא דאפשר 'בזולתם'. ולכן הבין שכיון שאפשר להלוות ברבית עם ערב ועדים אחרים לכן לא עובר בלפני עור. אך תירוץ הריטב"א הוא שונה. דבריו הם כמו שתרצו התוס' והרא"ש שם, דכיון שאפשר להלוות בלי ערב ועדים (כנראה בשטר) לכן אינם עוברים בלפני עור. א"כ אין ראיה מהריטב"א. אך בכל זאת הרב הביא מספר לב שומע ראיה מריטב"א בב"מ דף י ע"ב (ד"ה להך לישנא) דשפיר מוכח מדבריו כהפני משה. אך שוב לפי התירוץ הראשון שהביא הריטב"א בשם התוס' נראה כהמשנה למלך, שאם יד ישראל ביניהם אסור. ואפשר לומר ששם לעניין בשר בשבוע שחל בו, כיון שהוא רק מנהג שפיר דמי להקל בזה.
אך העירו לי ששם הרב הביא מהחתן סופר, ועוד פוסקים, להסביר סברת המשנה למלך, שזהו דוקא שיש להעמיד שהישראל האחר הוא בחזקת כשרות ולא יעבור על לפני עור, אך אם הוחזק הישראל האחר שיעבור על איסור, גם המשנה למלך יודה.
ולכן בניד"ד כך הוא המצב, שיש בקרבת אותו דירה שמעוניין למכור, אנשים חילונים שג"כ רוצים למכור. ואין באזור גוי הרוצה למכור. האם אפשר להקל למעשה? (יש להוסיף, שלא כל הדירות נראות אותו הדבר, אלא אלו דירות קרקע וכל אחד הוסיף תוספות לדירתו, והמחירים לא תמיד אותו הדבר בדיוק. האם גם זה נקרא דירות כאלה שכתב הרב. אך עכ"פ לפי החתן סופר ודעימיה אין נפק"מ).
הנה ביביע אומר ח"ב ס' טו וח"ט ס' קח אות קצ, התיר להשכיר דירה למחלל שבת. ושני נידונים בשאלה זו, א) לפני עור. ב) מסייע בידי עוברי עבירה. והנה נידון ראשון הרב פתר אותה בפשטות כש"כ בחלק ט שם- באופן שיש דירות כאלה אצל גויים, והמחלל שבת יוכל לשכור דירה מהם, שאז אין איסור משום לפני עור לא תתן מכשול. ונידון שני הרב האריך בכמה טעמים להתיר. ונראה שאם אין דירות כמו שרוצה למכור אצל גויים (מה שיכול להיות מצוי הרבה) אין היתר להשכיר למחלל שבת.
אך בחזון עובדיה ארבע תעניות עמ' רג התיר בתשעת הימים לפתוח מסעדה בשרית. הרב הביא שם מחלוקת בין הפני משה למשנה למלך אי אמרינן לפני עור כשיכול למצוא את האיסור אצל ישראל. דהפני משה מתיר והמשנה למלך אסר. הרב הביא (עמ' רה) שבספר שלחנו של אברהם מצא ראיה מהריטב"א (בב"מ עה ע"ב) כהפני משה. אך המעיין שם יראה שכל הראיה היא משום שגרסתו היתה שונה מהגרסא הנכונה (כפי שראיתי בכמה הוצאות וכן בהוצאת מוסד הרב קוק) דאיתא שם – 'ערב ועדים אין עוברין אלא משום לא תשימון עליו נשך. ולא משום ולפני עור כיון דאפשר זולתם'. ואילו בשלחנו של אברהם הגרסא שהיתה לפני היא דאפשר 'בזולתם'. ולכן הבין שכיון שאפשר להלוות ברבית עם ערב ועדים אחרים לכן לא עובר בלפני עור. אך תירוץ הריטב"א הוא שונה. דבריו הם כמו שתרצו התוס' והרא"ש שם, דכיון שאפשר להלוות בלי ערב ועדים (כנראה בשטר) לכן אינם עוברים בלפני עור. א"כ אין ראיה מהריטב"א. אך בכל זאת הרב הביא מספר לב שומע ראיה מריטב"א בב"מ דף י ע"ב (ד"ה להך לישנא) דשפיר מוכח מדבריו כהפני משה. אך שוב לפי התירוץ הראשון שהביא הריטב"א בשם התוס' נראה כהמשנה למלך, שאם יד ישראל ביניהם אסור. ואפשר לומר ששם לעניין בשר בשבוע שחל בו, כיון שהוא רק מנהג שפיר דמי להקל בזה.
אך העירו לי ששם הרב הביא מהחתן סופר, ועוד פוסקים, להסביר סברת המשנה למלך, שזהו דוקא שיש להעמיד שהישראל האחר הוא בחזקת כשרות ולא יעבור על לפני עור, אך אם הוחזק הישראל האחר שיעבור על איסור, גם המשנה למלך יודה.
ולכן בניד"ד כך הוא המצב, שיש בקרבת אותו דירה שמעוניין למכור, אנשים חילונים שג"כ רוצים למכור. ואין באזור גוי הרוצה למכור. האם אפשר להקל למעשה? (יש להוסיף, שלא כל הדירות נראות אותו הדבר, אלא אלו דירות קרקע וכל אחד הוסיף תוספות לדירתו, והמחירים לא תמיד אותו הדבר בדיוק. האם גם זה נקרא דירות כאלה שכתב הרב. אך עכ"פ לפי החתן סופר ודעימיה אין נפק"מ).