לראות את הכתב בס"ת בהגבהה??

[יהודה מ.]

ידוע מה שנוהגים לעשות הגבהה של הס"ת ולראות את הכתב ולומר זאת התורה וכו'.
השאלה שלי אם ידוע מקור שצריך לראות דווקא את מה שקוראים באותו זמן.
כי לפעמים עושים הגבהה ולא מוצאים בדיוק ובא "חכם" ומתחיל לכוון, בעוד שזה בידים של המגביה, ולפעמים אפילו מחזירים אותו לתיבה ומכוונים אחרי שהתחיל את ההגבהה, מישהו יכול לומר כאן אם יש מקור שכדאי לראות דווקא אותה פרשה???

 

[יוסף דהן]

ולי ידוע מה שכתבת אך זכור לי י''א להסתכל באות הראשונה שמתחילה שמו ומה עדיף?

 

[יהודה מ.]

לא ראיתי מקור שצריך לראות את הפרשה שקוראים.

 

[משה ב]

המקור לכל הנ"ל מהבא"ח
וזה לשון הבן איש חי (שנה שניה פרשת תולדות הלכה טז)

כשמוציאין ס"ת מן ההיכל, פותחין אותו ומראין אותו לכל הקהל, וצריך שכולם ישתחוו לס"ת כשהוא פתוח אפילו נשים וטף, ויאמרו זאת התורה וכו', אל שדי אמת, משה אמת ותורתו אמת. וכו'. ואם האדם עומד במקום שאינו יכול להפסיק בדיבור, ישתחוה בלבד, וראיתי בספר אחד שכתוב שם, טוב שיסתכל האדם בתיבה שיהא אות ראשון שלה כמו אות ראשון שבשמו. ומ"כ שבשבת בשחרית, ישתחוה לס"ת שבעה השתחויות כנגד העולין, וכן כל זמן יהיו ההשתחויות כנגד העולין לס"ת, ונכון הוא:
והנה בשער הכונות מפורש מנהגו של רבינו האר"י ז"ל בהוצאת ס"ת כך הוא, מנשק הס"ת ומלווהו ללכת אחריו כשמוליכין אותו מן ההיכל אל התיבה לקרות בו, ואח"כ היה נשאר שם סמוך אל התיבה עד שהיו פותחין את הס"ת ומראין אותו לקהל, ואז היה מסתכל באותיות הס"ת ממש, והיה אומר שע"י הסתכלות האדם מקרוב כ"כ שיוכל לקרוא האותיות היטב, עי"ז נמשך אור גדול אל האדם. וכו'. ע"כ בא"ח.

 

[משה ב]

מה שנשאר לי ללא מקור הוא מה שמצביעים באצבע או בזרת כ"א לפי מנהגו
לא מצאתי מקור לכך

 

[הרב יוסף חיים אוהב ציון]

המקור לכך הוא מס’ מעם לועז פרשת כי תבוא, והובא בס’ החיים להגר”ח פלאג’י סי’ ג אות ו’.

 

[הרב יוסף חיים אוהב ציון]

שער הכוונות - דרושי קריאת ספר תורה דרוש א
ואז היה מסתכל באותיות הס"ת ממש והיה אומר שעל ידי הסתכלות האדם מקרוב כ"כ שיוכל לקרוא האותיות היטב עי"ז נמשך אור גדול אל האדם.

 

[יהודה מ.]

המקור לכל הנ"ל

המקור לכך

תודה.
אם יש מקור שצריך לראות דווקא מהפרשה שקוראים עכשיו.

 

[משה ב]

והובא בס’ החיים להגר”ח פלאג’י סי’ ג אות ו’.

חזק וברוך
בדקתי בספר החיים להגר"ח פלאג'י המצו"ב שצריך להצביע באצבע והעולם נהגו להצביע עם הטלית
אך לא מוזכר שם להראות בזרת

 

[הרב יוסף חיים אוהב ציון]

הרב אדיר כהן​

יתר נכון להצביע באצבע שהיא החשובה שבאצבעות. עיין בגמרא (ברכות דף סב' עמוד א') שהובאו כמה טעמים מפני מה אין מקנחים בימין אלא בשמאל, מפני שקרובה לפה ומפני שקושר בה תפילין ומפני במראה בה טעמי תורה ומפני שאוכל בה. וכל הפעולות האלו בעיקר נעשות באצבע, ושני הטעמים האמצעיים שייכים בנדון דידן. וכן מצאתי להגאון ר' חיים פלאג'י בספר חיים (סימן ג אות ו) שכתב שנכון להצביע לספר תורה באצבע, שהיא כנגד שם הוי"ה. עיין שם. ועוד ראיתי בספר עלי הדס (פרק ב' סעיף ל"ד) הכולל מנהגי תונס, שכתב, נוהגים להצביע לספר תורה באצבע הסמוכה לאגודל ולא בזרת, כי על הפסוק החודש הזה לכם מובא במדרש שהקדוש ברוך הוא הראה באצבע למשה רבינו עליו השלום. וקרוב אני לומר שמה שיש נוהגים להצביע בזרת, הוא מפני שנוהגים לאחוז גם בציצית, כמו שכתוב בספרים הנ"ל. ובקריאת שמע אוחזים הציצית בין זרת לקמיצה, וחשבו שגם כאן כן הוא. אך יותר נכון באצבע הסמוכה לאגודל וכנ"ל. ומכל מקום ודאי שכל זה רק מנהג בעלמא ואיש הישר בעיניו יעשה.

 

[יהודה מ.]

אך לא מוזכר שם להראות בזרת

ילקוט מעם לועז

 

[הרב יוסף חיים אוהב ציון]

לנשק את היד שהצביעה על הספר תורה - מנהג של טעות או מנהג עתיק יומין?

לנשק את היד שהצביעה על הספר תורה - מנהג של טעות או מנהג עתיק יומין? ובאיזו אצבע מצביעים על ספר התורה בעת ההגבהה? דרשו זווית הלכתית הלכות ומנהגים

www.dirshu.co.il

 

[יהודה מ.]

השאלה שלי אם ידוע מקור שצריך לראות דווקא את מה שקוראים באותו זמן.
כי לפעמים עושים הגבהה ולא מוצאים בדיוק ובא "חכם" ומתחיל לכוון, בעוד שזה בידים של המגביה, ולפעמים אפילו מחזירים אותו לתיבה ומכוונים אחרי שהתחיל את ההגבהה, מישהו יכול לומר כאן אם יש מקור שכדאי לראות דווקא אותה פרשה???

 

[יוסף דהן]

גם בשות הראשל

 

[משה ב]

צירפתי את ספרי מרן שליט"א שמדבר בזה
בילקוט יוסף כתב בסוף ההערה למטה (הערה יט) האם צריך להסתכל בקריאה של בו ביום, וציין לשו"ת תירוש ויצהר עיי"ש. ושו"ת שלו "ראשון לציון".

 

[יהודה מ.]

זה לא נראה דווקא, אלא שזה המציאות שרואים מה שקוראים באותו זמן.
וגם לא מוזכר בספר תירו ויצהר, ויתרה שהוא היה אשכנזי שמגבהים בסוף הקריאה ולא מראים אותה פרשה.