• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • בשורה משמחת: בעז"ה עומד לצאת לאור בימים הקרובים ילקוט יוסף ברכות חלק א' החדש. מחיר מוזל לקבוצות הנרשמים מראש (כגון כוללים, קהילות, בתי כנסת וכדו'), לפרטים והרשמה יש לפנות למרכז למורשת מרן במייל: y@moreshet-maran.com

שו"ע או"ח תפט סעיף ו בדין ספר את העומר לא נכון

amit26

Active member
שלום לכולם
שו"ע או"ח תפט סעיף ו :
אם פתח ואמר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אדעתא דלימא היום ד' שהוא סבור שהם ד' ונזכר וסיים בה' והם ה' או איפכא שהם ד' ופתח אדעתא דלימא ארבעה וטעה וסיים בה' אינו חוזר ומברך:

אני לומד מידי פעם עם אברך חשוב וכשלמדנו בסימן רט סעיף א על פתח בשכרא וכו' , האברך ציין את ההלכה הנ"ל בספירת העומר ואמר שזו קושיה גדולה על מרן, שבאמת בעניין פתח בשכרא אפשר להבין שסוף סוף אחז בידו את הפרי ובירך ברוך אתה ה אלוקינו מלך העולם - יצא ידי חובת הודאה עצמה, וזה שטעה אחר כך בסוף זה פחות משנה כי העיקר בברכה על האוכל זו ההודאה (קצת קשה לי עם ההסבר הזה אבל אפשר להבין את הסברא)
לעומת זו בספירת העומר המצווה היא הספירה בלבד! והוא לא קיים את המצווה כלל! ואם כן איך מרן פסק שאינו חוזר ומברך?
אחרי קצת פלפולים ודחיות ויישובים העלתי רעיון שאולי מה שמרן פסק כך זה כי יש צד לומר שהרהור כדיבור ויצא בהרהור ידי חובת הספירה, ועל אף שמרן פוסק שהרהור לאו כדיבור, לגודל החשש מסב"ל כן מתחשבים בדעה הזו ולכן יחזור ויספור ללא ברכה

הוא אמר שזה מעניין ושאבדוק את זה, אז מעלה כאן בפורום
האם זה כיוון נכון? האם יש יישוב אחר לשאלה הנ"ל?
תודה לעונים!
 


אני רואה שמרן שליטא מקפיד לדייק "פתח על דעת לומר ארבע לעומר.. וסיים על דעת לומר חמישה.."
אני עד כה הבנתי בשו"ע שהכוונה "בירך וכיוון בדעתו לומר ארבע, וכשחתם אמר בפירוש "היום חמישה ימים לעומר"
האם אני טועה בהבנת דברי השו"ע?
 
כמו כן
מדברי מרן שליטא נראה שמה שהשו"ע פסק זה מסתדר עם הגמרא בברכות
אם כן, לא הבנתי מה קושיית הט"ז?

הטז על סעיף א - לקח כוס של שכר או מים כו'. זהו לשון הרמב"ם רק הך או מים ליתיה ברמב"ם ומאוד תמוה פסק זה שהביא בש"ע דבפ"א מק"ש כתב הכ"מ ששאלו חכמי לוני"ל לרמב"ם על זה למה יצא בשכר אם בירך בפה"ג והא זה דמי לפתח במעריב ערבים וסיים ביוצר אור דלא יצא והשיב דשכר היינו שכר היוצא מן הגפן אבל שכר שעורי' פשיטא דלא יצא וא"כ למה העתיק בש"ע דברי רמב"ם והוסיף עליו מים דבזה פשיט' דלא יצא כמו בשכר שעורי' גם הראב"ד בהשגה חלק על הרמב"ם ואמר הכל הולך אחר מה שהוצי' בפיו עכ"ל והיינו הי"א שמביא אח"כ דבעי' שיאמר עכ"פ הברכה כהוגן הכי קי"ל שכן ס"ל לרוב הפוסקי':
 
חזור
חלק עליון