לשון ״שוב מצאתי״ או ״שוב ראיתי״ על גמרא או תוספות מפורשת

[דב״ש]

תוספות יו״ט סנהדרין פרק ג משנה ז ״ושוב מצאתי בפרק הגוזל קמא״
וכמדומני שראיתי פעם בבית יוסף שכתב ״שו״ר במסכת בבא קמא״ כו׳

 

[יושב בישיבה]

כיום בדורינו שהחיפוש קל ומצוי לכולם מצחיק קצת לכתוב מצאתי על גמרא
שו"ר יותר נשמע אבל עדיין פחות מתאים

 

[נוריאל]

טור אבן העזר סימן א:

שכל מי שאינו עוסק בפריה ורביה......וגורם לשכינה שתסתלק מישראל.

וכתב על זה הדרישה שם:
(ג) וגורם. י״מ הטעם שאין השכינה שורה פחות מב׳ רבבות וב׳ אלפי ישראל שנ׳ [במדבר י׳ ל״ז] שובה ה׳ רבבות אלפי ישראל. ור״ל אם יהיה העולם חסר אדם א׳ מב׳ רבבות וב׳ אלפים והוא אינו עוסק בפ״ו שימלא החסרון הוא גורם לשכינה שאינו (שאינה צ״ל) שורה. אבל ק׳ על טעם זה שא״כ לא הל״ל לשון שתסתלק שכינה מישראל. שמי שהוא שב ואינו עוסק בפ״ו הוא אינו גורם שתסתלק השכינה. אלא מי שהוא מת מהב׳ רבבות וב׳ אלפים הוא הגורם שתסתלק אלא הוא הגורם שלא תשרה השכינה והו״ל שתשרה (והל״ל שלא תשרה כצ״ל) השכינה [הגה״ה - ואולי לפי שביאור מלת תסתלק ר״ל דבר העומד ומסתלק ממה שהיה מקדם. ולהיות זה החי אם היה עוסק בפ״ו היה מקיים השראתה. וע״י המנעו הוא גורם להחזיק הסילוק. לכן קאמר מלת תסתלק וזה יורה ג״כ הל׳ דקאמר. וגורם כו׳. ״שתסתלק ולא אמר ומסתלק כו׳ לפי שהוא אינו המסלק רק זה שמת הוא הוא המסלק. והחי הוא רק הגורם וסיבה לקיום וחיזוק הסילוק:] בשלמא להטעם שכתבתי בפרישה. מדכתיב להיות לך לאלהים וגו׳. אתי שפיר שהשכינה שורה בעולם. וכאשר אינו עוסק בפ״ו ולא יהיה לו זרע אחריו. אז הוא גורם שתסתלק השכינה מישראל [הגה״ה - ר״ל באמת שהמת גורם הסילוק. אלא דלדרש דשובה רבבות וגו׳ אין להחי שום גרם בזה. רק הוא הגורם שלא תשרה משא״כ לטעם זרעך אחריך גו׳. גם החי הוא גרם בדבר. שבמה שימות אח״כ ולא ישאיר זרע אחריו. גורם לשכינה שתסתלק:]. ושוב עיינתי בגמ׳ דיבמות [סד.] ומצאתי שיש מי שדרש זה מדכתיב שובה ה׳ רבבות וגו׳:

ושם בגמרא הוא לא דרך אגב אלא זה מקור הדרשה (אם כי אין זה סוגיה ארוכה אלא מקבץ דרשות שונות בעניין) וז"ל:
ת"ר (במדבר י, לו) ובנחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל מלמד שאין השכינה שורה על פחות משני אלפים ושני רבבות מישראל הרי שהיו ישראל שני אלפים ושני רבבות חסר אחד וזה לא עסק בפריה ורביה לא נמצא זה גורם לשכינה שתסתלק מישראל.

 

[ע"ה ס"ט]

וכמדומני שראיתי פעם בבית יוסף שכתב ״שו״ר במסכת בבא קמא״ כו׳

גם אני ראיתי כזאת לפני זמן מה והוא בב"י אה"ע (סי' קעב סעי' יב) שכ' "אחר שכתבתי כל זה מצאתי בפרק מי שאחזו (גיטין עא.)".

וכיוצ"ב ראיתי מק"א שלכאו' נעלם ממרן הב"י ד' הרמב"ם וכמש"כ הה"כ בקובץ עץ חיים גליון לב הע' 2. [ובענין ד' הב"י יו"ד סי' קצה, כבר עמד בזה בטה"ב ח"ב עמ' קפב משם רבים מהאח' ולא תי'. וכבר מצינו כן לעולמים שכתבו האח' שנעלם מד' השו"ע ד' איזה ראשון ועכ"ז כ' האחרונים ליישב דברי מרן. וכמש"כ הכנה"ג (אה"ע סי' קיט הגה"ט אות מח) שנעלם מד' מרן ד' הרמב"ם].