מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ויחר אף בלק אל בלעם ויספוק את כפיו ויאמר בלק אל בלעם לקוב אויבי קראתיך והנה ברכת ברך זה שלש פעמים (כד י)
יש לעיין מדוע רק בפעם השלישית שבלעם ברך את ישראל, חרה אפו של בלק.
ולפי פשוטו של מקרא, כיון שברך שלש פעמים, בתלת זימני הוי חזקה ושוב לא יקלל עוד.
ורבינו עובדיה ספורנו פירש, כי מאחר שבפעם השלישית אמר "אורריך ארור", אם כן בודאי מעתה בלעם לא יקלל את ישראל, שהרי ודאי לא יחפוץ להיות ארור.
ובספר יוסף לקח לרבי חיים אבולעפיה זצ"ל פירש, על פי הידוע שכוחו של בלעם היה רק בקללה, ומה שאמר לו בלק אשר תברך מבורך, היינו מפני שבלעם היה יודע מי שעתיד להתברך והיה מברכו והיה נראה כאילו נתברך על ידי ברכתו, אבל באמת היתה ברכת בלעם כברכת החמור (עי' אור החיים לעיל כב ו), לכן כל זמן שברך את ישראל בכח הברכה, לא היה איכפת לו לבלק, אבל כשאמר "אורריך ארור", הרי זה בכח הקללה, ובזה יש לו כח להועיל, על כן חרה אף בלק.
ויחר אף בלק אל בלעם ויספוק את כפיו ויאמר בלק אל בלעם לקוב אויבי קראתיך והנה ברכת ברך זה שלש פעמים (כד י)
יש לעיין מדוע רק בפעם השלישית שבלעם ברך את ישראל, חרה אפו של בלק.
ולפי פשוטו של מקרא, כיון שברך שלש פעמים, בתלת זימני הוי חזקה ושוב לא יקלל עוד.
ורבינו עובדיה ספורנו פירש, כי מאחר שבפעם השלישית אמר "אורריך ארור", אם כן בודאי מעתה בלעם לא יקלל את ישראל, שהרי ודאי לא יחפוץ להיות ארור.
ובספר יוסף לקח לרבי חיים אבולעפיה זצ"ל פירש, על פי הידוע שכוחו של בלעם היה רק בקללה, ומה שאמר לו בלק אשר תברך מבורך, היינו מפני שבלעם היה יודע מי שעתיד להתברך והיה מברכו והיה נראה כאילו נתברך על ידי ברכתו, אבל באמת היתה ברכת בלעם כברכת החמור (עי' אור החיים לעיל כב ו), לכן כל זמן שברך את ישראל בכח הברכה, לא היה איכפת לו לבלק, אבל כשאמר "אורריך ארור", הרי זה בכח הקללה, ובזה יש לו כח להועיל, על כן חרה אף בלק.
