תלמיד מהרש"ך
Active member
אי‘ בגמ‘ ר“ה דף י“ח ’על ששה חדשים השליחים יוצאים‘ לאחר שקדשו בית דין בלשכת הגזית את החודש, אם חסר אם מעובר, היו שולחים שליחים להודיע לישראל, על ניסן מפני הפסח, ועל אלול מפני ר“ה שלא יעשו ג‘ ימים מספק, על תשרי מפני המועדות, על אב מפני התענית, על כסליו מפני חנוכה, על אדר מפני פורים, וכשהיה ביהמ“ק קיים היה שולחים גם על אייר מפני פסח קטן. ויש להבין דבשלמא בשאר החדשים צריכים לדעת מתי לעשות פסח או סוכות, כי מי שבא לעלות לרגל הרי יראה מתי הוא יו“ט בביהמ“ק, אלא שיש הרבה יהודים שנשארים בחיפה ובמקום רחוק, צריכים לדעת מתי לשבת בסוכה ולאכול מצה, כי אין כ“כ נפק“מ מתי לצאת מביתם לעלות לירושלים, שאם היה החודש הקודם חסר, צריך לצאת יום אחד מוקדם יותר, אלא עיקר החילוק כדי שידעו במקומות הרחוקים מתי לשבת בסוכה ולאכול מצה וכו‘. אך לגבי פסח שני צ“ע מה הנפק“מ להודיע למקומות הרחוקים שהיום פסח שני ולא אתמול או מחר, שהרי מי שבא לביהמ“ק להקריב פסח שני, שם היו יודעים איך נקבע החודש, וא“כ מה טעם יש ביציאת השליחים להודיע על אייר מפני פסח שני? האם שלחו אותם לבני נוסח ספרד שלא יאמרו תחנון היום? וצ“ע וה‘ יאיר עינינו.
