הקשה המנחת חינוך, שכמו שבסוכה לב"ש שצריך לשמה - מ"מ כל ל' יום מועיל סתמא, כי לומדים את ההלכות,
א"כ גם בפסח נאמר שתוך ל' יום מסתמא המצות הם לשם פסח.
ולכאורה כל הקושיא היא רק לשיטות שמספיק לשם שאר ימי פסח,
אבל אם צריך לשם המצת מצווה - אין סתמא שזה לשם המצת מצוה,
עי' בשו"ע הרב שזוהי מחלוקת ראשונים,
וכן נראה בביאור הלכה שזוהי מחלוקת האליה רבה והפרי מגדים.
והמנחת ברוך מדקדק מרש"י שצריך לשם מצת מצוה.
מיהו עדיין יש לעיין אם זה מתרץ, כי הרי במשנה בחלה סוף פרק א' כתוב שעיסת הכלבים כשהרועים אוכלים ממנה - כשרה למצת מצוה,
וביאר החזו"א שאפי' שלא כיוון בהדיא לשם מצוה - מ"מ מעורב בדעתו שאם יצטרך למצוה יצא בזה,
ואולי אפשר לחלק.
א"כ גם בפסח נאמר שתוך ל' יום מסתמא המצות הם לשם פסח.
ולכאורה כל הקושיא היא רק לשיטות שמספיק לשם שאר ימי פסח,
אבל אם צריך לשם המצת מצווה - אין סתמא שזה לשם המצת מצוה,
עי' בשו"ע הרב שזוהי מחלוקת ראשונים,
וכן נראה בביאור הלכה שזוהי מחלוקת האליה רבה והפרי מגדים.
והמנחת ברוך מדקדק מרש"י שצריך לשם מצת מצוה.
מיהו עדיין יש לעיין אם זה מתרץ, כי הרי במשנה בחלה סוף פרק א' כתוב שעיסת הכלבים כשהרועים אוכלים ממנה - כשרה למצת מצוה,
וביאר החזו"א שאפי' שלא כיוון בהדיא לשם מצוה - מ"מ מעורב בדעתו שאם יצטרך למצוה יצא בזה,
ואולי אפשר לחלק.