את עוץ בכרו ואת בוז אחיו
יש להקשות, מדוע הוצרכה התורה לכתוב שבוז היה אחיו של עוץ, והרי מאחר ושניהם נולדו למלכה מנחור, ודאי היו אחים. [גם קשה שבשאר בניהם לא נאמר כו].
ובעשרה מאמרות לרמ"ע מפאנו (מאמר חקור הדין ח"ג פ"י) הביא בשם האריז"ל, שעוץ נפטר בלא ילדים, ובוז נהג כמו אח, וייבם את אשתו. ולפיכך נאמר שהיה "אחיו", והקים שם לאחיו המת.
והמהרי"ל דיסקין (מכת"י) כתב, שכוונת הפסוק שהיו תאומים [ועיי"ש מה שכתב לבאר מדוע התורה פירשה זאת].
יש להקשות, מדוע הוצרכה התורה לכתוב שבוז היה אחיו של עוץ, והרי מאחר ושניהם נולדו למלכה מנחור, ודאי היו אחים. [גם קשה שבשאר בניהם לא נאמר כו].
ובעשרה מאמרות לרמ"ע מפאנו (מאמר חקור הדין ח"ג פ"י) הביא בשם האריז"ל, שעוץ נפטר בלא ילדים, ובוז נהג כמו אח, וייבם את אשתו. ולפיכך נאמר שהיה "אחיו", והקים שם לאחיו המת.
והמהרי"ל דיסקין (מכת"י) כתב, שכוונת הפסוק שהיו תאומים [ועיי"ש מה שכתב לבאר מדוע התורה פירשה זאת].
