• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

מדוע נראה ה' לאברהם בשש שעות

גרינפלד

Well-known member
מתוך ה'מגדלות מרקחים':
וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא יושב פתח האהל כחום היום (יח א)

בגמ' ברכות כז. מבואר דכחום היום היינו שש שעות ביום, וכן הוא במדרש רבה כאן. ויש לעיין מה הטעם שנראה ה' אליו דוקא בשש שעות.

ויש לבאר בס"ד ע"פ מה שכתב רש"י ומקורו בב"מ פו: דיום שלישי למילתו היה, ובא הקב"ה לבקר את החולה, והיינו משום דביום השלישי למילה החולי קשה יותר, או דעכ"פ איכא חולשא טפי, וכמ"ש הר"ן שבת נג. מדפי הרי"ף, ועי' מהרש"א בב"מ שם.

והנה מנין הימים לענין "יום השלישי למילה" דאית ביה קושי המחלה, לכאורה הוי מעת לעת, שהרי כל עניני חולי התלויים בטבע אין אומרים בהם מקצת היום ככולו, וכדקי"ל בשבת קלז. לענין תינוק שהבריא שאין מלין אותו עד שיעברו ז' ימים מעת לעת, וכן באו"ח סי' ש"ל ס"ד לענין יולדת שמחללין עליה את השבת כל ג' ימים הראשונים וכו', ומבואר במשנ"ב שם דדעת הרבה ראשונים ופוסקים דהיינו מעת לעת. וא"כ הוא הדין לענין קושי כאב המילה ביום השלישי, דהיינו מעת לעת, וכ"כ בשו"ת הראנ"ח (מים עמוקים סי' ל"ט), דענין קושי המילה ביום השלישי תליא במעת לעת, עי"ש.

והרי מילת אברהם אבינו היתה "בעצם היום" כדכתיב לעיל, ואמרינן בפרקי דרבי אליעזר פכ"ט דהיינו "בגבורת השמש בחצי היום", והיינו שש שעות. וכיון שנימול בשש שעות, ומונין ג' ימים מעת לעת וכנ"ל, א"כ היום שלישי למילה מתחיל ג"כ בשש שעות, ואז התחיל קושי החולי, ומיד בא הקב"ה לבקרו, ואתי שפיר היטב.​
 
[]והרי מילת אברהם אבינו היתה "בעצם היום" כדכתיב לעיל, ואמרינן בפרקי דרבי אליעזר פכ"ט דהיינו "בגבורת השמש בחצי היום", והיינו שש שעות. וכיון שנימול בשש שעות, ומונין ג' ימים מעת לעת וכנ"ל, א"כ היום שלישי למילה מתחיל ג"כ בשש שעות, ואז התחיל קושי החולי, ומיד בא הקב"ה לבקרו, ואתי שפיר היטב.[/]​
והוסיף ה'מגדלות מרקחים':
ובטעם הדבר שהמלאכים באו כחום היום בשש שעות, י"ל מפני שאברהם אבינו רצה להכניס אורחים בזמן הסעודה, כמ"ש בתרגום יונתן עה"פ כי על כן עברתם על עבדכם "בעידן שירותא", ואיתא בשבת י. שעה רביעית מאכל כל אדם חמישית מאכל פועלים ששית מאכל תלמידי חכמים מכאן ואילך כזורק אבן לחמת, ולכן חפץ אברהם אבינו להכניס אורחים בזמן הסעודה שהאכילה מועילה ולא אח"כ דהוי כזורק אבן לחמת, א"כ בהתקרב סוף זמן שירותא אז נצטער אברהם אבינו עליו השלום שלא באו אורחים ומעתה גם אם יבואו לא יוכל ליתן בידם סעודה המועילה, לכן שלח הקב"ה את המלאכים אז. וכבר כתבו המפרשים כעי"ז.

ובספר שם דוד לרבי דוד אופנהיים זצ"ל בפרשת כי תשא כתב, דהנה מבואר ביבמות קכב. דאע"פ שהשדים מתלבשים לפעמים בדמות אדם מ"מ ניכרים הם על ידי הצל, שאין להם צל כבני אדם, וכתב הגאון הנ"ל שכל שכן שהמלאכים שהם יותר רוחניים, אף כאשר הם מתלבשים בדמות אדם אין להם צל כבני אדם, ואיתא בירושלמי ברכות פ"ד ה"א "א"ר תנחומא מהו כחום היום, בשעה ששית שאין צל לכל ברייה" מפני שהחמה מלמעלה, וממילא בשעה זו יכולים המלאכים להתערב עם בני אדם ואין מתגלה סודם ע"י הצל, שהרי לכולם אין צל.

ולפי"ז מבואר היטב הטעם שבאו המלאכים דוקא בשעה ששית, דהא המלאכים נתדמו לאברהם כערביים בכדי שיקיים בהם הכנסת אורחים, ועל כן מן ההכרח היה שיבואו בשעה שאין צל כדי שלא יהיה ניכר שהם מלאכים. וזהו דקפיד קרא לומר דהיה זה "כחום היום", וכפירוש הירושלמי הנ"ל דהיינו שאין צל לכל ברייה, דמה"ט לא היו ניכרים.​
 
חזור
חלק עליון