מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ונתת אל חושן המשפט את האורים ואת התומים (כח ל)
בפירוש הרא״ש על התורה הקשה, מפני מה הוצרך שלמה המלך לשאול את אשמדאי היכן נמצא השמיר, כדאיתא בגיטין סח. הרי היו יכולים לשאול באורים ותומים, וכן הקשו בתוס׳ בגיטין שם.
ותירץ הרא״ש שהאורים ותומים אינם מגלים מה שהאדם יכול לידע באופן אחר, וכעין זה כתבו התוס׳ שם, שלא רצו לשאול מה שהיו יכולים לידע באופן אחר.
ולכאורה צריך ביאור מה הוקשה לרבותינו בעלי התוס׳, הרי את השמיר הוצרך שלמה המלך בשביל אבני האפוד כמבואר בגיטין שם, ואם כן בלא אבני אפוד אין שייך שאלת אורים ותומים שהרי אין לו חושן ואפוד.
וצריך לומר דפשיטא להו שהיה שם חושן ואפוד מימי נוב וגבעון, אלא שרצה לעשות עוד חושן ואפוד, אבל היה לו חושן לשאול בו.
ונתת אל חושן המשפט את האורים ואת התומים (כח ל)
בפירוש הרא״ש על התורה הקשה, מפני מה הוצרך שלמה המלך לשאול את אשמדאי היכן נמצא השמיר, כדאיתא בגיטין סח. הרי היו יכולים לשאול באורים ותומים, וכן הקשו בתוס׳ בגיטין שם.
ותירץ הרא״ש שהאורים ותומים אינם מגלים מה שהאדם יכול לידע באופן אחר, וכעין זה כתבו התוס׳ שם, שלא רצו לשאול מה שהיו יכולים לידע באופן אחר.
ולכאורה צריך ביאור מה הוקשה לרבותינו בעלי התוס׳, הרי את השמיר הוצרך שלמה המלך בשביל אבני האפוד כמבואר בגיטין שם, ואם כן בלא אבני אפוד אין שייך שאלת אורים ותומים שהרי אין לו חושן ואפוד.
וצריך לומר דפשיטא להו שהיה שם חושן ואפוד מימי נוב וגבעון, אלא שרצה לעשות עוד חושן ואפוד, אבל היה לו חושן לשאול בו.