• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

מה ההגדרה של קהילה.

אם נסתכל בשנים עברו 'הקהילה' היתה המקום שאחראי על כל חיי התושבים בכל פרט הכי קטן, בגשמיות ורוחניות.

הקהילה היתה אחראית לייצג את התושבים מול השלטון, לדאוג לעניי העיר, לפנות את האשפה ולגבות מיסים, וגם על חינוך הילדים, השקפת האברכים והפצת הפשקווילים...

היום כמובן זה לא המצב היום וההשלכות שיש לכך הם רבות מספור, אבל אפילו אם נתמקד במישור ההלכתי גרידא יש כמה וכמה סוגיות שלא ברור לי התרגום שלהם לימינו אנו. ניקח דוגמא אחת, ויש כאן תלמידי חכמים גדולים ממני שיכולים להביא דוגמאות נוספות: סמכות המרא דאתרא. בקהילות של אז המרא דאתרא היה הפוסק הבלעדי בכל ענייני העיר, ראש הישיבה, יו''ר משמרת הצניעות וגם פסיכולוג ומגשר לעת מצוא. מי שהעז להמרות את פי הרב אחת דינו שהבין מאוד מהר את מקומו וחזר אליו, סוג הדרך ומהירות ההבנה תלויים לפי המקרה האדם ואופי הניסיון להמרות...

היום יכול יהודי ללמוד בישיבה ולקבל דרך בלימוד מראש ישיבה ליטאי, לעיין ב'יביע אומר' ולהחליט לנהוג בדרכו ההלכתית של מרן הרב עובדיה יוסף זצוק''ל, להצביע 'עוצמה יהודית' ולצעוד בליל שבת לטיש של האדמו''ר (זה אני כבר לא אומר מי, מטעמים מובנים...) שממנו הוא מקבל את השקפתו ודרכו בעבודת ה', מישהו יכול להכריח אותו לקבל את כל הדברים ממקום אחד? ועוד לא דיברנו על מהיכן הוא מקבל חלוקת קמחא דפסחא, הדרכה בשלום בית ויעוץ מס... זה מאוד נחמד אולי לצרכים מפלגתיים לכנות מישהו כ'רב קהילה פלונית', השאלה האם באמת יש לכך משמעות הלכתית וכמה.
 
נערך לאחרונה:
חזור
חלק עליון