א.א
Well-known member
שולחן ערוך אורח חיים הלכות תשעה באב ושאר תעניות סימן תקנא
משנכנס אב ממעטין בשמחה;
ובס"ב
שולחן ערוך אורח חיים הלכות תשעה באב ושאר תעניות סימן תקנא
מר"ח עד התענית ממעטים במשא ובמתן ובבנין של שמחה, כגון בית חתנות לבנו או בנין של ציור וכיור, ובנטיעה של שמחה, כגון אבורנקי של מלכים שנוטעים לצל להסתופף בצלו או מיני הדס ומיני אהלים; ואם היה כותלו נוטה ליפול, אף על פי שהוא של שמחה מותר לבנות (ולצורך מצוה הכל שרי) (ר"ן ספ"ק דתענית); ואין נושאים נשים ואין עושין סעודת אירוסין, אבל ליארס בלא סעודה מותר, ואפילו בט' באב עצמו מותר ליארס, שלא יקדמנו אחר.
והאחרונים דנים האם ס"ב בא להסביר את ס"א וכדעת המטה יהודה
ובאמת זה מחלוקת גדולה בראשונים
ואכתוב בקיצור
ולכאורה יש להחמיר לא לאכול גלידות [או למעט עכ"פ] וודאי לא ללכת למסעדת דגים ולא ללכת לנופש בתשעת הימים [אא"כ יש דוחק שאי אפשר אפשר לסמוך על המיקלים]
הר"ן על הרי"ף מסכת תענית פרק ד - בשלושה פרקים [המתחיל בדף ט עמוד א]
מתני' משנכנס אב ממעטין בשמחה. בפ' החולץ (דף מג א) תניא קודם לזמן הזה כלומר מר"ח ועד התענית העם ממעטין בעסקיהם מלישא וליתן מלבנות וליטע ומארסין ואין כונסין ואין עושין סעודת אירוסין מ"ט משום דאירוסין בלא סעודה ליכא שמחה ונישואין בלא סעודה איכא שמחה:
אורחות חיים חלק א הלכות תשעה באב
א. משנכנס אב ממעטין בשמחה כלומ' שאין בונין בנין שמחה כגון בית חתנות לבנו. ירושלמי הדא דתימא בנין של שמחה אבל אם היה כותלו גוהה סותרו ומגביהו:
ספר כלבו סימן סב
משנכנס אב ממעטין בשמחה כלומר שאין בונין בנין של שמחה
פסקי ריא"ז מסכת תענית פרק ד - בשלושה פרקים
ד. משנכנס אב23 ממעטין בשמחה, וממעטין העם בעסקיהן מלישא וליתן ומלנטוע נטיעה שלשמחה ובניין שלשמחה, כמו שביארנו בתענייות24, ומארסי' ואין כונסין, ואין עושין סעודת אירוסין, וזה מבואר בפרק החולץ בהלכת ר' יוסי אומר כל הנשים יתארסו25.
בית הבחירה (מאירי) מסכת תענית דף כז עמוד ב
המשנה השביעית משנכנס אב ממעטין בשמחה וכו' כונת המשנה לבאר עניני ט' באב ואמר שמשנכנס אב ממעטין בשמחה שאם אירע לו שמחת נישואין ממעט בשמחת החופה ואין צריך לומר בשמחת מריעות וכ"ש בשאר שמחות של רשות ובמסכת יבמות מ"ג א' פירשוה שממעטים בעסקיהם מלישא וליתן מלבנות ומלנטוע מלארס ומלינשא ופירשוה בבנין ונטיעה של שמחה ובסעודת אירוסין הא לארס מותר אף בט'
הלכות רי"ץ גיאת הלכות תשעה באב עמוד כז
ואלין הלכות תשעה באב
משנכנס אב ממעטין בשמחה.
שבת שחל תשעה באב
ספר האורה חלק א [סד] הלכות תשעה באב
משנכנס אב ממעטין בשמחה, ולא לענין אכילת בשר ושתיית יין קא אמרינן, אלא לענין שמחה, כגון שמחת חתונה ושמחת מרעים, וכל דבר שמחה:
מחזור ויטרי סימן רסו
אלא אפילו מריש ירחא (לא) מיתבעי ליה לשנויי (כבריחותא) [בבדיחותא]. דתנן משנכנס אב ממעטין בשמחה:
סידור רש"י סימן תיא
אלא מריש ירחא נמי לא מתבעי ליה לשנויי בבדיחותא, דתנן משנכנס אב ממעטין בשמחה:
ספר היראה
כללו של דבר לכל זמן, בעת שמחה בפורים ירבה בשמחה ובמשתה, אך שיהיה לבו לשמים שלא יצא מפיו דבר ערוה וניבול פה, בעת עצב עצב, משנכנס אב ממעטין בשמחה, משנכנס אלול עד מוצאי יוה"כ יהא חרד וירא מאימת הדין.
משנכנס אב ממעטין בשמחה;
ובס"ב
שולחן ערוך אורח חיים הלכות תשעה באב ושאר תעניות סימן תקנא
מר"ח עד התענית ממעטים במשא ובמתן ובבנין של שמחה, כגון בית חתנות לבנו או בנין של ציור וכיור, ובנטיעה של שמחה, כגון אבורנקי של מלכים שנוטעים לצל להסתופף בצלו או מיני הדס ומיני אהלים; ואם היה כותלו נוטה ליפול, אף על פי שהוא של שמחה מותר לבנות (ולצורך מצוה הכל שרי) (ר"ן ספ"ק דתענית); ואין נושאים נשים ואין עושין סעודת אירוסין, אבל ליארס בלא סעודה מותר, ואפילו בט' באב עצמו מותר ליארס, שלא יקדמנו אחר.
והאחרונים דנים האם ס"ב בא להסביר את ס"א וכדעת המטה יהודה
ובאמת זה מחלוקת גדולה בראשונים
ואכתוב בקיצור
ולכאורה יש להחמיר לא לאכול גלידות [או למעט עכ"פ] וודאי לא ללכת למסעדת דגים ולא ללכת לנופש בתשעת הימים [אא"כ יש דוחק שאי אפשר אפשר לסמוך על המיקלים]
הר"ן על הרי"ף מסכת תענית פרק ד - בשלושה פרקים [המתחיל בדף ט עמוד א]
מתני' משנכנס אב ממעטין בשמחה. בפ' החולץ (דף מג א) תניא קודם לזמן הזה כלומר מר"ח ועד התענית העם ממעטין בעסקיהם מלישא וליתן מלבנות וליטע ומארסין ואין כונסין ואין עושין סעודת אירוסין מ"ט משום דאירוסין בלא סעודה ליכא שמחה ונישואין בלא סעודה איכא שמחה:
אורחות חיים חלק א הלכות תשעה באב
א. משנכנס אב ממעטין בשמחה כלומ' שאין בונין בנין שמחה כגון בית חתנות לבנו. ירושלמי הדא דתימא בנין של שמחה אבל אם היה כותלו גוהה סותרו ומגביהו:
ספר כלבו סימן סב
משנכנס אב ממעטין בשמחה כלומר שאין בונין בנין של שמחה
פסקי ריא"ז מסכת תענית פרק ד - בשלושה פרקים
ד. משנכנס אב23 ממעטין בשמחה, וממעטין העם בעסקיהן מלישא וליתן ומלנטוע נטיעה שלשמחה ובניין שלשמחה, כמו שביארנו בתענייות24, ומארסי' ואין כונסין, ואין עושין סעודת אירוסין, וזה מבואר בפרק החולץ בהלכת ר' יוסי אומר כל הנשים יתארסו25.
בית הבחירה (מאירי) מסכת תענית דף כז עמוד ב
המשנה השביעית משנכנס אב ממעטין בשמחה וכו' כונת המשנה לבאר עניני ט' באב ואמר שמשנכנס אב ממעטין בשמחה שאם אירע לו שמחת נישואין ממעט בשמחת החופה ואין צריך לומר בשמחת מריעות וכ"ש בשאר שמחות של רשות ובמסכת יבמות מ"ג א' פירשוה שממעטים בעסקיהם מלישא וליתן מלבנות ומלנטוע מלארס ומלינשא ופירשוה בבנין ונטיעה של שמחה ובסעודת אירוסין הא לארס מותר אף בט'
הלכות רי"ץ גיאת הלכות תשעה באב עמוד כז
ואלין הלכות תשעה באב
משנכנס אב ממעטין בשמחה.
שבת שחל תשעה באב
ספר האורה חלק א [סד] הלכות תשעה באב
משנכנס אב ממעטין בשמחה, ולא לענין אכילת בשר ושתיית יין קא אמרינן, אלא לענין שמחה, כגון שמחת חתונה ושמחת מרעים, וכל דבר שמחה:
מחזור ויטרי סימן רסו
אלא אפילו מריש ירחא (לא) מיתבעי ליה לשנויי (כבריחותא) [בבדיחותא]. דתנן משנכנס אב ממעטין בשמחה:
סידור רש"י סימן תיא
אלא מריש ירחא נמי לא מתבעי ליה לשנויי בבדיחותא, דתנן משנכנס אב ממעטין בשמחה:
ספר היראה
כללו של דבר לכל זמן, בעת שמחה בפורים ירבה בשמחה ובמשתה, אך שיהיה לבו לשמים שלא יצא מפיו דבר ערוה וניבול פה, בעת עצב עצב, משנכנס אב ממעטין בשמחה, משנכנס אלול עד מוצאי יוה"כ יהא חרד וירא מאימת הדין.
