• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

מוצר שהזמנתי ולא הגיע בזמן

or123

New member
שלום כבוד הרב

ב-3 למאי קניתי מוצר מחול

צפי ההגעה של המוכר היה 11 למאי - 2 ליוני .

אנחנו כבר ב-4 ליוני והתלוננתי למוכר לפני שבוע שכנראה המוצר לא יגיע בזמן והוא החזיר לי את הכסף לפני שבוע.

עכשיו אני רואה באתר של דואר ישראל שהמוצר כבר בארץ והוא כנראה יגיע אליי בשבוע הבא .

רציתי לדעת כבוד הרב האם אני מחויב להחזיר למוכר את הכסף ברגע שהמוצר מגיע אליי
למרות שהוא אמר שהוא יגיע בין התאריכים שציינתי וזה לא קרה

תודה
 
שלום וברכה
כאשר התבטל תנאי במכר, כגון תאריך הגעה של המוצר, רשאי לבטל המקח ולקבל בחזרה הדמים, דהוי כמום במקח שלא ידע בו הלוקח שחוזר לעולם כמבואר בשלחן ערוך חושן משפט (סימן רלב ס"ג), לפי שהוא דבר מוסכם ומנהג המדינה שחוזר מטעם זה במקח כמבואר (שם ס"ו), ומימלא כשקיבל המעות בחזרה התבטל המקח, ואינו רשאי לקחת המוצר שהגיע לאחר זמן ללא תשלום, ויש ב' אפשריות: או להחזיר המוצר והוצאות וטיפול החזרה על המוכר כמבואר (שם סעיף כא), או שיודיע שוב שברצונו לרכוש המוצר, וישלם כאשר ישית עליו המוכר. וכל זה כשאין תנאים אחרים שסוכמו קודם בין המוכר לקונה, דתנאי שבממון קיים.
בברכה רבה
 
שלום וברכה

איסור גניבה וגזילה שייך גם בגוי, ולכן אם הזמין מוצר וקיבלו חייב לשלם עליו, שאם לא כן הרי הוא גוזל את הגוי.

כמו שכתב מרן ז"ל בשולחן ערוך חושן משפט (בהלכות גניבה סימן שמח ס"ב) כל הגונב אפילו שוה פרוטה עובר על לאו דלא תגנובו (ויקרא יט, יא) וחייב לשלם, אחד הגונב ממון ישראל או הגונב ממון של גוים, ואחד הגונב מגדול או מקטן. וכתב הרמ"א שם טעות עובד כוכבים, כגון להטעותו בחשבון או להפקיע הלואתו, מותר, ובלבד שלא יודע לו, דליכא חילול השם (טור ס"ג). ויש אומרים דאסור להטעותו, אלא אם טעה מעצמו, שרי. (מרדכי פרק הגוזל בתרא).

ובביאור הגר"א (שם ס"ק ח) כתב ומשמע מדברי הרמב"ם וטוש"ע דגזל עכו"ם מדאורייתא אסור ע"ש, וכ"כ הש"ך (שם ס"ק ב) ובתוספתא פ"י הגוזל את העכו"ם חייב להחזיר לעכו"ם, חמור גזל העכו"ם מגזל ישראל ע"כ.

ובהלכות גזילה כתב מרן ז"ל (שם סימן שנט ס"א) אסור לגזול או לעשוק אפילו כל שהוא, בין מישראל בין מעובד כוכבים, ואם הוא דבר דליכא מאן דקפיד ביה, שרי, כגון ליטול מהחבילה או מהגדר לחצות בו שיניו, ואף זה אוסר בירושלמי, ממידת חסידות.
וכתב הסמ"ע סימן (שם ס"ק ג) דגזל הגוי וגניבתן אסור, ולא התירו אלא להטעותן בחשבון או הפקעת הלואתו, ודוקא בדבר שלא יוודע לו כגון שהיה חייב לאבי הגוי, וכמ"ש בריש סימן שמ"ח [טור סעיף ג' ושו"ע סעיף ב'], ומור"ם כתב שם בהג"ה דעת האומר דאפילו בכה"ג אסור, כי אם בטעה מעצמו, ע"ש.

בברכה רבה
 
אין לך הרשאות מספיקות להגיב כאן.
חזור
חלק עליון