פשוט וברור לכל מעיין, דאין דברי מרן שליט"א קאי על הרב אופיר מלכה, מכמה טעמים.
א. שהרי דברי הרב אופיר נכתבו בשנת תשע"ז, ואילו מרן כותב שזה משהו חדש שהראו לו עתה.
ב'- מרן שליט"א כתב שזה "מאמר", ויישב על זה כמה שעות עם ת"ח וכו', ואילו מה שהרב אופיר מלכה כתב הוא כמה שורות גרידא, וכלל לא "מאמר", וכ"ש דכ"ש שכלל לא צריך לשבת על זה כמה שעות, הכי הרבה כמה דקות קצרות.
ג'- ובעיקר העיקרים, שמרן שליט"א טען שעשה סתירה במרן, אך בר' אופיר מלכה כלל לא עושה סתירה, אלא סך הכל כותב דיש להסתפק בכוונתו.
וז"ל בהליכות שבת ח"ב עמ' תתכ"ח- "וי"א שמותר להכין ג'לי בשבת היות ובשעת נתינת האבקה נשארים המים נוזליים והרי זה כמים עכורים שמותר לעשותם בשבת, ומה שאח"כ מתקשה ונעשה סמיך הרי זה כגרמא ומותר".
ובהע' שם כתב- "מיהו יש להסתפק בדעת החזו"ע האם התיר אף בנקרש ונעשה בלילה עבה כמו הג'לי הרגיל דכך משמע מלשונו בגוף ההלכה, או שהתיר רק באופן שנעשה בלילה רכה וכמו שכתב בהערה עמוד רפ"א עמודה ב', ואף אם נעשית אח"כ מעצמה לנוזל סמיך, מה בכך, וכן בעמוד רפ"ב סוף ההערה ובאגרות משה התיר לעשות פודינג בבלילה רכה וכן עיקר".
וכוונת דבריו מה שנראה לי- שמה שמסתפק הוא, דיש ג' שלבים, א- בלילה רכה, ב- בלילה עבה, ג- קרוש.
וברוב הפעמים- מה שמכינים בבית הוא שלב ב' של בלילה עבה, ולאחמ"כ זה מתקשה יותר ונהיה לשלב ג' קרוש
וא"כ כשמרן זיע"א כתב בהלכות למעלה, שמניחים אותה במקרר "והיא נקרשת מאליה", שמא כוונתו דשרי אף לעשות בלילה עבה ורק את השלב השלישי של "קרוש" זה אסור לעשות בידיים אלא א"כ נעשה מאיליו.
ואיה"נ- יותר נראה דמה שכתב מרן בהלכה למעלה כוונתו לבלילה רכה דווקא וכדכתב "כמי פטל" [והיינו שמי שמכין בשבת ישים יותר מים שיצא דליל מאוד מאוד כ"פטל", ומה שיתקשה אח"כ לית לן בה, אך ודאי להכין כמו שהעולם מכין שעושים זאת מתחילה סמיך (ואינו נשפך כ"פטל") ואח"כ זה מתקשה מאיליו עוד יותר ונקרש, זה ודאי אף למרן זה אסור].
אבל ודאי שלא עשה סתירה במרן אלא רק הסתפק בדבריו גרידא.
