יעקב דסטה
Active member
ביבי''א ח''ה סי' יא' בדין שמיעת דברים שבקדושה ממכשירי שמיעה למינהם תוך כדי מרחץ פרטי בבית (בלא בית כסא)
ובאות א' סיכם שעיקר האיסור בדברים שבקדושה בגמרא שבת (י.) בחדר הפנימי והאמצעי הוא לא משום הערווה אלא הזוהמה המצויה שם, ועל זה הוסיף את החילוק בגמרא יומא (יא'.) בין מרחץ דרבים דחשיב נפיש זוהמא ליחיד
ואחרי שהביא שם את הט''ז שמחמיר בבית הטבילה אפ' שהוא צונן ודנו כמקום בבית האמצעי בגמרא שבת (י.) שאסור בדברים שבקדושה.
כתב מרן מלכא בזה''ל : "ובנ''ד יש לצדד להחמיר יותר, הואיל ועכ''פ המים חמים ואיכא למימר דלא פלט מזוהמא פורתא.
ומ''מ בצירוף החילוק בין מרחץ דרבים ליחיד נראה שלא עדיף מבית אמצעי שמותר להרהר בדברי תורה וכו'...".ע''ש
לכאו' בהשקפה ראשונה נראה בכוונתו שהצד להחמיר בנידו''ד שהמים חמים גם במרחץ דיחיד ושהיה מקום לומר שאכן (סוף סוף) פלט מזוהמא פורתא ומימלא דינו כמקום בבית הפנימי בגמרא שבת הנ''ל שאסור אף בהרהור ד''ת ולפ''ז שמא איכא ט''ס
אך בהשקפה שנייה שמא ליכא ט''ס ויש לגרוס ככתבו "ואיכא למימר דלא פלט מזוהמא פורתא" היינו כדי להקל בו כבמים צוננים קמ''ל שהמים החמים פולטים מספיק זוהמא כדי להחמיר בו כבמקום הפנימיו ובמרחץ דרבים
והמשיך מרן מלכא ומ''מ בצירוף החילוק הנ''ל למחרץ דיחיד לעניין הזוהמא שלא עדיף יותר (היינו להחמיר בו כמקום הפנימי גם בהרהור אלא להקל בו כ-) מהמקום האמצעי (שאסור לדברים שבקדושה כנ''ל) שמותר להרהר בדברי תורה וכו'
ובאות א' סיכם שעיקר האיסור בדברים שבקדושה בגמרא שבת (י.) בחדר הפנימי והאמצעי הוא לא משום הערווה אלא הזוהמה המצויה שם, ועל זה הוסיף את החילוק בגמרא יומא (יא'.) בין מרחץ דרבים דחשיב נפיש זוהמא ליחיד
ואחרי שהביא שם את הט''ז שמחמיר בבית הטבילה אפ' שהוא צונן ודנו כמקום בבית האמצעי בגמרא שבת (י.) שאסור בדברים שבקדושה.
כתב מרן מלכא בזה''ל : "ובנ''ד יש לצדד להחמיר יותר, הואיל ועכ''פ המים חמים ואיכא למימר דלא פלט מזוהמא פורתא.
ומ''מ בצירוף החילוק בין מרחץ דרבים ליחיד נראה שלא עדיף מבית אמצעי שמותר להרהר בדברי תורה וכו'...".ע''ש
לכאו' בהשקפה ראשונה נראה בכוונתו שהצד להחמיר בנידו''ד שהמים חמים גם במרחץ דיחיד ושהיה מקום לומר שאכן (סוף סוף) פלט מזוהמא פורתא ומימלא דינו כמקום בבית הפנימי בגמרא שבת הנ''ל שאסור אף בהרהור ד''ת ולפ''ז שמא איכא ט''ס
אך בהשקפה שנייה שמא ליכא ט''ס ויש לגרוס ככתבו "ואיכא למימר דלא פלט מזוהמא פורתא" היינו כדי להקל בו כבמים צוננים קמ''ל שהמים החמים פולטים מספיק זוהמא כדי להחמיר בו כבמקום הפנימיו ובמרחץ דרבים
והמשיך מרן מלכא ומ''מ בצירוף החילוק הנ''ל למחרץ דיחיד לעניין הזוהמא שלא עדיף יותר (היינו להחמיר בו כמקום הפנימי גם בהרהור אלא להקל בו כ-) מהמקום האמצעי (שאסור לדברים שבקדושה כנ''ל) שמותר להרהר בדברי תורה וכו'
