ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם (לא יז)
בגמ' בחולין (ה, א) מבואר שמומר לחלל שבת, נחשב כמומר לכל התורה. ופירש רש"י, שכיון שמחלל שבת נראה שכופר במעשה בראשית. אכן המאירי (קדושין נ, א בסופו) הביא בשם מקצת הגאונים שמומר לחלל שבת הוא כגוי, כיון שנאמר "ביני ובין בני ישראל אות היא", שמי ששומר שבת הוא ישראל, ומי שאינו שומר שבת אינו ישראל [עיי"ש שלדעתם אין קידושיו קידושין, ובפרט זה חלק עליהם המאירי].
והנה השו"ע (אהע"ז סי' קכ"ג ס"ה) כתב שגם מחלל יום הכיפורים נחשב מומר לכל התורה. והעירו האחרונים שלכאורה זה דלא כרש"י, שהרי יום כיפור אינו זכר לבריאת העולם. ויש לבאר ע"פ המאירי, והיינו שכיון שיו"כ חמור כשבת [מבחינה מסויימת] ונקרא "שבת שבתון", הוא ג"כ "אות".
[ובנקודות הכסף (יו"ד סי' קכ"ד על הט"ז סק"ב) כתב בשם המבי"ט שגם מומר ליום טוב נחשב מומר ואוסר יין במגעו, וכ"ה בלשון האו"ז (הלכות שחיטה סו"ס שס"ז) לגבי שחיטה, אלא שהחו"ב כתב שהיו"ט שיגרת לישנא, ועי' בדרשו (סי' שפ"ה הע' 4)].
בגמ' בחולין (ה, א) מבואר שמומר לחלל שבת, נחשב כמומר לכל התורה. ופירש רש"י, שכיון שמחלל שבת נראה שכופר במעשה בראשית. אכן המאירי (קדושין נ, א בסופו) הביא בשם מקצת הגאונים שמומר לחלל שבת הוא כגוי, כיון שנאמר "ביני ובין בני ישראל אות היא", שמי ששומר שבת הוא ישראל, ומי שאינו שומר שבת אינו ישראל [עיי"ש שלדעתם אין קידושיו קידושין, ובפרט זה חלק עליהם המאירי].
והנה השו"ע (אהע"ז סי' קכ"ג ס"ה) כתב שגם מחלל יום הכיפורים נחשב מומר לכל התורה. והעירו האחרונים שלכאורה זה דלא כרש"י, שהרי יום כיפור אינו זכר לבריאת העולם. ויש לבאר ע"פ המאירי, והיינו שכיון שיו"כ חמור כשבת [מבחינה מסויימת] ונקרא "שבת שבתון", הוא ג"כ "אות".
[ובנקודות הכסף (יו"ד סי' קכ"ד על הט"ז סק"ב) כתב בשם המבי"ט שגם מומר ליום טוב נחשב מומר ואוסר יין במגעו, וכ"ה בלשון האו"ז (הלכות שחיטה סו"ס שס"ז) לגבי שחיטה, אלא שהחו"ב כתב שהיו"ט שיגרת לישנא, ועי' בדרשו (סי' שפ"ה הע' 4)].
