• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

מי הוסיף לוידוי הגדול את המילים "ברוך הוא וברוך שמו לא ענינו"

ישועה ורחמים

Well-known member
ידועה דעת מרן הרב עובדיה זצ"ל בשו"ת יחוה דעת ח"ד לדלג מילים אלו, מחמת שאינו חיוב מעיקר הדין ויש קהילות שאינם אומרות זאת כלל. ומרן שליט"א הזכיר זאת באחד השיעורים.
אך תמהני, שהרי הראשון שהזכיר לומר ברוך הוא וברוך שמו הוא הרא"ש, כפי שהביא בנו הטור, והרי רב נסים גאון מחבר הוידוי קדם לו בזמן זמנים טובא. אם כן , איך הגיע הנוסח הזה לתוך הוידוי?

יש לי צד שזה תוספת של החמדת ימים, אבל עדיין צריך בירור.
 
ידועה דעת מרן הרב עובדיה זצ"ל בשו"ת יחוה דעת ח"ד לדלג מילים אלו, מחמת שאינו חיוב מעיקר הדין ויש קהילות שאינם אומרות זאת כלל. ומרן שליט"א הזכיר זאת באחד השיעורים.
אך תמהני, שהרי הראשון שהזכיר לומר ברוך הוא וברוך שמו הוא הרא"ש, כפי שהביא בנו הטור, והרי רב נסים גאון מחבר הוידוי קדם לו בזמן זמנים טובא. אם כן , איך הגיע הנוסח הזה לתוך הוידוי?

יש לי צד שזה תוספת של החמדת ימים, אבל עדיין צריך בירור.
שאלה מעניינת,מצטרף לשאלה!
 
פשוט! זו ראייה לכך שרב נסים גאון לא חבר את הפיוט כפי שפקפקו בזה כמה גדולי עולם אמנם אפשר לתרץ שהרא''ש חידש לאומרו ברבים ורב נסים גאון גם אמר זאת פשוט לא הורה את זה בתור הוראה לרבים או הנהגה טובה
 
לדעתי ברור שהוידוי הארוך עם כל ה''עבירות'' אינו מרב ניסים גאון.
הוידוי של רב ניסים גאון זה ההקדמה ''רבונו של עולם'' ו''במה אקדם''
יש לכך ראיות ברורות שהוידוי הנ''ל הוא מאוחר
אחת הראיות מה''ברוך הוא וברוך שמו'' ועד כל מיני דברים
 
נערך לאחרונה:
נכון! באמת במחזורי מרוקו ראיתי בביהכנ''ס אצלנו שיש את כל ההתחלה ואז במקום הוידוי הענק יש רק אשמנו בגדנו גזלנו כנהוג בשאר השנה מה שכן מעניין מי חיבר את הוידוי הארוך כל שנה ביום כיפור אני לא מצליח להישאר יבש ומתפרק בבכי ממש מרגש וקשה כמה חטאים עברו עם ישראל ובכללם אני החוטא ועוד מעניין מי קיצר אותו ושם אותו בסליחות נוסח ע''מ שאומרים אשמנו אכלנו מאכלות אסורות בגדנו ולא ממשיכים את כל ה-א כמו שיש ביוה''כ
 
אני לא יודע מאיפה הבאתם את כל זה,
השנה היה קשה לי להתרכז בוידוי כי חיכיתי לראות אם כתוב את זה, ובסוף זה לא היה כתוב.
במחזור ''כוונת הלב'' זה בסוגריים.
במחזור ''בית תפילה'' מופיע רגיל.
גם ב''איש מצליח'' מופיע, אך אינני זוכר אם בסוגריים או בלי סוגריים.
 
ובענין הנ''ל:
יחוס הוידוי הארוך לרבנו ניסים כנראה לא נכון ושגוי

יתכן וההתחלה ''רבונו של עולם'' ו''במה אקדם'' וכו', זה שייך לו, אבל ה''אשמנו'' הארוך ברור שמתקופה מאוחרת יותר, ותחת השפעת המקובלים, ולענ''ד ככל הנרא חובר ארחי זמן רבנו האר''י.

ראיה א': ''ברוך הוא וברוך שמו לא ענינו בהזכרת הברכות'' – למרות שלפני הרא''ש בודאי לא היה נהוג לומר כן, ועד היום בכמה קהילות א''א כן, בעיקר הנוהגים ע''פ הגר''א, החזון איש, הרמב''ם, ועוד. מנהגנו הוא בעיקר ע''פ השו''ע, וגם המקובלים סוברים שיש בזה ענין עצום.

ראיה ב': ''דברנו בבית הכנסת ועם התפילין'' – לא ידוע שיש איסור לדבר עם התפילין, אולי הכוונה לדברים בטלים וכדו', וגם זה לא בטוח שאסור, ואולי רק ממידת חסידות. עכ''פ אין כאן ראיה גמורה שזה לא מרב ניסים גאון, ורק אגב כתבתי ענ''ז.

ראיה ג': ''התפללנו ביחיד ובטלנו צ' אמנים וד' קדושות וי' קדישים'' - לפי מה שיודע לי ענין זה מוזכר לראשונה בדברי האר''י, ואין מקור בראשונים לצ' אמנים וי' קדישים, ואדרבה, לפי הנוסח שהיה נהוג בזמן הראשונים, רמב''ם, נוסח אשכנז ועוד, אין י' קדישים בתפילה. אשמח אם יוכיחו לי אחרת. עכ''פ ענין זה בודאי לא מוזכר בש''ס ובגאונים.

ראיה ד': ''הוצאנו שם רע עלך החיים ועל המתים'' – כמדומה שהראשון שהזכיר את תקנת הקדמונים לא להוציא שם רע על המתים הוא המרדכי, אף שהביא בשם ה''קדמונים'' מ''מ לא מצאתי (עדיין) מקור לזה בזמן הגאונים, אף שיש לזה סמך ממדרש תנחומא, סוף סוף צריכים מקור לאיסור.

ראיה ה': ''למדנו תורה שלא לשמה ושלא בקדושה ובטהרה'' – משפט זה אינו מתאים כ''כ לתקופת הגאונים, אם כי אין מכך כ''כ ראיה שהוידוי אינו קדמון.

ראיה ו': ''פגמנו בעולמות העליונים'' – משפט שאינו מתאים כלל לתקופת הגאונים, אלא לתקופה מאוחרת לאחר התגלות הזוהר והקבלה.

ראיה ז': ''פגמנו באות ברית קודש'' – כנ''ל. המושג הנ''ל לא נמצא בספרי הקדמונים. הביטוי ''פגמנו'' הוא ע''פ המקובלים, וגם הגר''מ מזוז זצ''ל טען שיתכן ופיוט ''לך אלי'' הוא מאוחר יותר מהמיוחס אליו, משום שמופיעה בו המילה ''פגמתי'', ביטוי שלא היה נהוג בזמן הגאונים.

ראיה ח': ''קלקלנו צינורות השפע והכפנו אותם לבארות נשברים וכו''' – כנ''ל, זה גם ענין 'קבלי' ולא מצינו כדוגמתו בש''ס ובקדמונים.

כמדומה שאפשר לדייק עוד כמה ענינים, וגם לא כולם ראיות ברורות וחזקות, אך מ''מ נראה דוחק לומר שזה מזמן ר' ניסים גאון ז''ל.
 
נערך לאחרונה:
פשוט! זו ראייה לכך שרב נסים גאון לא חבר את הפיוט כפי שפקפקו בזה כמה גדולי עולם אמנם אפשר לתרץ שהרא''ש חידש לאומרו ברבים ורב נסים גאון גם אמר זאת פשוט לא הורה את זה בתור הוראה לרבים או הנהגה טובה
לדעתי ברור שהוידוי הארוך עם כל ה''עבירות'' אינו מרב ניסים גאון.
הוידוי של רב ניסים גאון זה ההקדמה ''רבונו של עולם'' ו''במה אקדם''
יש לכך ראיות ברורות שהוידוי הנ''ל הוא מאוחר
אחת הראיות מה''ברוך הוא וברוך שמו'' ועד כל מיני דברים
נכון! באמת במחזורי מרוקו ראיתי בביהכנ''ס אצלנו שיש את כל ההתחלה ואז במקום הוידוי הענק יש רק אשמנו בגדנו גזלנו כנהוג בשאר השנה מה שכן מעניין מי חיבר את הוידוי הארוך כל שנה ביום כיפור אני לא מצליח להישאר יבש ומתפרק בבכי ממש מרגש וקשה כמה חטאים עברו עם ישראל ובכללם אני החוטא ועוד מעניין מי קיצר אותו ושם אותו בסליחות נוסח ע''מ שאומרים אשמנו אכלנו מאכלות אסורות בגדנו ולא ממשיכים את כל ה-א כמו שיש ביוה''כ
ראיתי היום בסידור אשכנזי שנוסח הוידוי של רבי ניסים גאון הוא אינו כולל את כל הפירוט שבוידוי לפי סדר א' ב', אלא רק אשמנו בגדנו וכו'. וכפי שכתבו כאן שתוכן הוידוי אינו לרבי ניסים גאון.

וזכורני שראיתי גם במחזור בקאל שיש שינוי מהנוסח הנפוץ, ומשמע שם שפירוט החטאים של הוידוי לפי סדר אלפ"א בית"א אינו לרנ"ג.
ואמ"א כעת.
 
חזור
חלק עליון