מי שלא צם לא יברך

[א.א]

ראיתי כמה מחברים שכתבו שמי שלא צם בגלל שלא שומר את הצום [רח"ל] אזי לא מברך
וזה מצוי בחילוניים שלא מקפדים על צום אך מאידך מקפידים לברך
יש מישו שסובר אחרת

 

[ציון ש]

מוזר הרי מרן פסק שמומר לדבר אחד אינו מומר לכל התורה כולה

 

[א.א]

מוזר הרי מרן פסק שמומר לדבר אחד אינו מומר לכל התורה כולה

בל"נ אעלה מה שכתבו
אך סברתם דאסור לברך ביום זה כיון שאסור לאכול

 

[פשוט]

ראיתי כמה מחברים שכתבו שמי שלא צם בגלל שלא שומר את הצום [רח"ל] אזי לא מברך
וזה מצוי בחילוניים שלא מקפדים על צום אך מאידך מקפידים לברך
יש מישו שסובר אחרת

מי שאכל שום יחזור ויאכל שום?

 

[בנימין לוריא]

ביחו"ד ח"ד סי' מ"א כתב: "אמנם לכאורה עדיין היה מקום לדון לפי מ"ש הרמב"ם (סוף פרק א' מהל' ברכות), והתוספות (ברכות מ"ה ע"א), שאכילת איסור אינה נחשבת אכילה, והאוכל דבר איסור אפילו מדרבנן אינו מברך עליו לא בתחלה ולא בסוף, וכן פסק מרן בשלחן ערוך א"ח (סימן קצ"ו סעיף א'). לפי זה מה תועלת יש במה שיטעם חלב כל שהוא בתוך שש שעות לאכילת בשר, והרי הוא כאוכל מאכל איסור שלא תיקנו חכמים עליו ברכה כלל, ונשאר עליו איסור ברכה לבטלה. אלא שיש לומר שזהו רק כשהמאכל אסור מחמת עצמו, אבל כאן המאכל מצד עצמו מותר, ורק השעה אוסרתו, מפני שאכל בשר לפני כן, ובאופן כזה תועיל הברכה אף לדעת הרמב"ם והשלחן ערוך. וכיוצא בזה כתב הבית חדש א"ח (סימן ר"ד), שאפילו הרמ"ה בתשובה שסובר, שאפילו האוכל איסור במקום סכנה אינו מברך עליו כלל, יודה שהאוכל ביום הכפורים במקום סכנה צריך לברך. מפני שהמאכל מצד עצמו מותר והשעה אוסרתו, מה שאין כן אכילת איסור אפילו במקום סכנה אין לברך עליו כלל. ע"ש". עכ"ל.

ולכן מי שאוכל בתענית אפי' באיסור, יש לו לברך על המאכל. (וראה בילקו"י ארבע תעניות סי' תק"נ ס"ק נ"ד [עמ' קכ"ז])

 

[א.א]

מצורף דברי הברכת ה'
זכור לי שראיתי עוד פוסקים שכתבו כן אך אינני מוצאם כרגע

 

[א.א]

ולפ"ז אפשר לעשות חידה באיזה ימים בשנה אפשר לעבור על שולחן ערוך

 

[בנימין לוריא]

ולפ"ז אפשר לעשות חידה באיזה ימים בשנה אפשר לעבור על שולחן ערוך

ומה תהיה התשובה?
לא מצאתי...

 

[א.א]

ומה תהיה התשובה?
לא מצאתי...

השלחן ערוך כותב דאסור להביא אוכל למי שלא מברך
והנה פסק מרן רבנו עובדיה דמותר למסעדות למכור אוכל בצום
והנה אף שיודע שלא יברך הפעם יהיה מותר לתת או למכור
מקוה שלא אכזבתי

 

[בנימין לוריא]

השלחן ערוך כותב דאסור להביא אוכל למי שלא מברך
והנה פסק מרן רבנו עובדיה דמותר למסעדות למכור אוכל בצום
והנה אף שיודע שלא יברך הפעם יהיה מותר לתת או למכור
מקוה שלא אכזבתי

השו"ע לא כותב שאסור למכור אוכל למי שלא מברך, אז מאי שנא מכל יום?
כל יום אני כמוכר בחנות יכול למכור לחילוני אוכל אע"פ שאינו מברך, וה"ה גם בצום.

 

[א.א]

שולחן ערוך אורח חיים הלכות בציעת הפת, סעודה, וברכת המזון סימן קסט
לא יתן לאכול אלא למי שיודע בו שיברך

כוונתי היתה בעיקר לתת אך גם למכור יש דיון בפוסקים אך מיקלים בזה [מהטעם שמיקלים אוכל בצום]
אך בכל אופן אם זה לתת יהיה אסור מטעם הברכה אך ביום צום שאין טעם זה ויש רק טעם של צום ובזה אפשר דמותר אך צריך להתיישב בזה ואמ"א