• לחכמי ורבני הפורום הע"י,

    בימים האחרונים יצאנו לפסק זמן קצר, כדי לעשות בדק בית וחשבון נפש כיצד הפורום יוכל להגיע לנקיות גדולה יותר בעניין כבוד חכמים, בעקבות תקלה שקרתה, חרף הצעדים וההגבלות שננקטו בעבר.

    כעת בסיעתא דשמיא, לאחר היוועצות עם דעת תורה, הגענו למתווה שבע"ה יהיה לתועלת לכולנו, להיות בפורום נקי יותר, בו יוכלו הרבנים הגאונים שליט"א מכלל המגזרים לדון בדברי תורה, כדרכה של תורה, ללא חשש של היכשלות חלילה בכבוד חכמים.

    הנהלים הוחמרו, וננקטו גם פעולות טכניות לשם כך. ואנו שמחים לבשר על פתיחת הפורום בחזרה במתכונתו החדשה. תיתכן אולי אי נוחות קטנה, אבל הרווח הוא של כולנו: פורום נקי וזך! כאן המקום לבקש מהציבור לשים יותר לב על כפתור הדיווח שבכל הודעה, ולדווח על תוכן שלדעתם אינו מתאים, ובפרט בתוכן ישן (שאולי חרף ההגבלות הישנות נשאר בטעות).

    אנו תקווה שבע"ה נזכה להיות מחכמי ארץ ישראל שנוחים זה לזה בהלכה, ולהגדיל תורה ולהאדירה בדרך התורה אשר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.

    ונסיים בתודה לכל הפונים בתקופה הזו, ושלחו את חיזוקיהם. תודה על האיכפתיות והשותפות, בע"ה יחד נמשיך להגדיל את בית המדרש הדיגיטלי הנוכחי, אשר מביא ברכה לרבבות אלפי ישראל.

    חזקו ואמצו!

מי שלא צם לא יברך

א.א

Well-known member
ראיתי כמה מחברים שכתבו שמי שלא צם בגלל שלא שומר את הצום [רח"ל] אזי לא מברך
וזה מצוי בחילוניים שלא מקפדים על צום אך מאידך מקפידים לברך
יש מישו שסובר אחרת
 
ביחו"ד ח"ד סי' מ"א כתב: "אמנם לכאורה עדיין היה מקום לדון לפי מ"ש הרמב"ם (סוף פרק א' מהל' ברכות), והתוספות (ברכות מ"ה ע"א), שאכילת איסור אינה נחשבת אכילה, והאוכל דבר איסור אפילו מדרבנן אינו מברך עליו לא בתחלה ולא בסוף, וכן פסק מרן בשלחן ערוך א"ח (סימן קצ"ו סעיף א'). לפי זה מה תועלת יש במה שיטעם חלב כל שהוא בתוך שש שעות לאכילת בשר, והרי הוא כאוכל מאכל איסור שלא תיקנו חכמים עליו ברכה כלל, ונשאר עליו איסור ברכה לבטלה. אלא שיש לומר שזהו רק כשהמאכל אסור מחמת עצמו, אבל כאן המאכל מצד עצמו מותר, ורק השעה אוסרתו, מפני שאכל בשר לפני כן, ובאופן כזה תועיל הברכה אף לדעת הרמב"ם והשלחן ערוך. וכיוצא בזה כתב הבית חדש א"ח (סימן ר"ד), שאפילו הרמ"ה בתשובה שסובר, שאפילו האוכל איסור במקום סכנה אינו מברך עליו כלל, יודה שהאוכל ביום הכפורים במקום סכנה צריך לברך. מפני שהמאכל מצד עצמו מותר והשעה אוסרתו, מה שאין כן אכילת איסור אפילו במקום סכנה אין לברך עליו כלל. ע"ש". עכ"ל.

ולכן מי שאוכל בתענית אפי' באיסור, יש לו לברך על המאכל. (וראה בילקו"י ארבע תעניות סי' תק"נ ס"ק נ"ד [עמ' קכ"ז])
 
מצורף דברי הברכת ה'
זכור לי שראיתי עוד פוסקים שכתבו כן אך אינני מוצאם כרגע
 

קבצים מצורפים

  • 1721380442979.png
    1721380442979.png
    158.8 KB · צפיות: 5
  • 1721380548915.png
    1721380548915.png
    44 KB · צפיות: 5
ומה תהיה התשובה?
לא מצאתי...
השלחן ערוך כותב דאסור להביא אוכל למי שלא מברך
והנה פסק מרן רבנו עובדיה דמותר למסעדות למכור אוכל בצום
והנה אף שיודע שלא יברך הפעם יהיה מותר לתת או למכור
מקוה שלא אכזבתי
 
השלחן ערוך כותב דאסור להביא אוכל למי שלא מברך
והנה פסק מרן רבנו עובדיה דמותר למסעדות למכור אוכל בצום
והנה אף שיודע שלא יברך הפעם יהיה מותר לתת או למכור
מקוה שלא אכזבתי
השו"ע לא כותב שאסור למכור אוכל למי שלא מברך, אז מאי שנא מכל יום?
כל יום אני כמוכר בחנות יכול למכור לחילוני אוכל אע"פ שאינו מברך, וה"ה גם בצום.
 
שולחן ערוך אורח חיים הלכות בציעת הפת, סעודה, וברכת המזון סימן קסט
לא יתן לאכול אלא למי שיודע בו שיברך

כוונתי היתה בעיקר לתת אך גם למכור יש דיון בפוסקים אך מיקלים בזה [מהטעם שמיקלים אוכל בצום]
אך בכל אופן אם זה לתת יהיה אסור מטעם הברכה אך ביום צום שאין טעם זה ויש רק טעם של צום ובזה אפשר דמותר אך צריך להתיישב בזה ואמ"א
 


כתוב את תגובתך
חזור
חלק עליון