א. הנה נודע בשער בת רבים פולמוס מכונות הגילוח אשר כידוע נשתברו עליו כמה וכמה קולמוסים והאריכו בו שלמים וכן רבים וכבר לפני למעלה ממאה שנה עת יציאת מכונת הגילוח הראשונה גילה החפץ חיים את דעתו לאיסור
[1] בהתיחסותו למכונה זו הוא כותב בזה''ל ''המכונה [המאשינקע] החדשה שמספרין בם (היינו מה שקורן 'אָל' וכל שכן 'חצי אָל') שמגלחין כתער ממש ותולש השער ולא נשאר מאומה, המספר בם את זקנו לכאורה עובר על מה שכתוב ופאת זקנם לא יגלחו ושומר נפשו ירחק מזה מאוד" [ליקוטי הלכות מכות פ''ג בעין משפט אות ז] מאידך נודע כי רבים סמכו על דעת הגאון ר' חיים עוזר שהתיר בזמנו את מכונות הגילוח [עי' שו''ת תשובות והנהגות ח''א סי' נט] ואף מבני ישיבת החפץ חיים בעצמו היו מגולחי זקן ולא חששו במכונות דאז לנדנוד איסור כמבואר בשו''ת בית אב''י [ח''ג סי' קיט] וכן העיד בגודלו הגר''מ פיינשטיין [הובא בספר מסורת משה ח''א עמ' רצד ועמ' רצו] ושכן נהגו גם בישיבת סלוצק סלבודקא ועוד
במשך הזמן גילו רבים מרבותינו גדולי חכמי הדורות את דעתם אודות מכונות הגילוח הן בתורה שבכתב והן בהוראות בעל פה תוך כובד ראש ושיקול דעת כיאה לסוגיה רחבה זו אשר מצד אחד נוגעת לכמה וכמה איסורי דאורייתא בכל פעם ופעם ומאידך רבים מבית ישראל ופרט הצעירים שבהם נהגו בה היתר בסקירה זו נביא בעזרת ה' את דעת תורה של רבותינו בענין זה ואת הוראתם למעשה הן במכונות שהיו בזמנם והן במכונות המצויות כיום לדעת מה יעשה ישראל למותר לציין שאין בדברנו אלא הצעת דעות חכמי הזמן וברור שלענין הלכה למעשה על האדם מוטל לנהוג כהוראת רבותיו
[2]
ב. הנה בעיקר חיוב השחתת פאות הזקן מבואר בדברי רוב רבותינו הראשונים שאינו חייב אלא כאשר מגלח את זקנו בתער ממש אבל במספרים כעין תער שרי וכן פסק מרן בשו''ע [יו''ד סי' קפא סעי' י] ''אינו חייב על השחתת פאות הזקן אלא בתער אבל במספרים מותר אפי' כעין תער'' ואף שלענין פאות הראש מצינו שהראשונים נחלקו אם יש להתיר במספרים כעין תער ומרן בשו''ע חשש לדעות האוסרים [עי' ב''י ושו''ע בסעי' ג] מ''מ בגילוח פאות הזקן כו''ע מודו דלא אסרה תורה אלא תער ממש אבל מספרים כעין תער שרי כמ''ש הב''י [בסעי' י] וכן הוא בביאור הגר''א [שם ס''ק טו] ועי' בשו''ת יביא אומר [ח''ט יו''ד סי' י אות א] באורך
[3]
אבן היסוד ושאלת המפתח בסוגית מכונות הגילוח הינה במה שונה 'תער' 'ממספרים כעין תער' שזה אסור וזה מותר ובענין זה יש לדון מצד 'מעשה הגילוח' ומצד 'תוצאת הגילוח' ונבאר כי מחד גיסא יש מקום לומר שיסוד ההבדל בין תער למספרים כעין תער הוא צורת הפעולה שתער חותך ע''י להב אחד ומספרים חותכות ע''י שני להבים
[4] לפי דרך זו אין משמעות לתוצאות הגילוח ואף אם יהיו שוות לשל תער מ''מ מאחר ובעיקר פעולת הגילוח אינו כתער הדבר מותר
סמך לשיטה זו מצינו בדברי הפרישה [יו''ד סי' קפא ס''ק ג] כי מדבריו מבואר שאף כאשר משחית את השערות לגמרי אינו בכלל תער כאשר נעשה ע''י מספרים וזו לשונו בביאור ענין מספרים כעין תער ''לספור כל השער עד שיהיה חלק כאילו סיפר בתער אסור'' וכדבריו כתבו גם החכמת אדם [כלל פט סעי' טז] והקיצור שלחן ערוך [סי' קע אות א] ועוד, לשיטה זו נוכל לצרף את דעת הש''ך [שם בס''ק ב] שביאר דהיינו ''שגוזז במספרים סמוך לבשר'' והיינו שעיקר החילוק בין תער למספרים כעין תער הינו בסוג הכלי בו מתבצע החיתוך ולא בתוצאה
לפ''ז מטבע הלשון מספרים כעין תער' שכתב הראשונים ומרן השו''ע ענינו הוא שחותך במספרים ומשחית כעין תער ומבואר שאין בדבר חשש
ג. והנה לפי הנחת יסוד זו יש מקום להתיר את השימוש במכונות הגילוח אף שמשחיתות את השער משורשו ועיקרו זאת משום שאין יכולת בסכינים לחתוך לבדם ללא עזרת הרשת המעמידה ותופסת את השערה ופעולתה כפעולת מספרים
ובאמת שמצינו לרבים מחכמי ספרד שהורו היתר בענין מכונות הגילוח מטעם זה מהם הגאון ר' בן ציון אבא שאול זצ''ל כפי שהעד העיד בנו הגרע''י בשו''ת יבי''א [ח''ט יו''ד סי' י אות טו] שדעת הגרב''ץ להתיר ''ואפי' אם ע''י הגילוח במכונות אלו יהיו פניו חלקים כמו בתער לית לן בה כיון שהגילוח נעשה במכונת מספרים כעין תער'' ושם הביא הגרע''י את דברי הפרישה הנ''ל כסמך לדבריו [וע''ע בשו''ת יורו משפטך סי' כו ואמ''א] ואף מתשובת הגר''מ מאזוז יש ללמוד שדעתו דעת עליון להתיר את השימוש במכונות הגילוח המצויות על סמך היתר זה
[5] גם בשו''ת יצחק ירנן ברדא [חתנו של האיש מצליח ח''א יו''ד סי' ו אות א] העלה בזה מסוגיית הגמ' והראשונים כי לא אסרה תורה אלא תער וכיוצ''ב שמשחית השערה מגומתה משא''כ מספריים ודכותייהו אף אם יחתכו השערה בסמוך לעיקר ממש מ''מ כל שאין עוקרים השערה משורשה איננו בכלל תער ושה''ה למכונות הגילוח
[6] וכן יש לדקדק ממ''ש בספר ברית כהונה [יו''ד מערכת ז אות י] וע''ע בשו''ת שואל ונשאל [ח''ג סי' תיב] ע''ש ודו''ק
וכן מצינו לגדולי ההוראה שבמדינת הים שסמכו ידיהם על היתר זה והעלו בכוחם כוחה דהֵתֵרה להתיר את השימוש במכונות הגילוח ושאין הדמיון בין המכונות המצויות קרוב לתער ושאר משחיתים שאסרה תורה ונודע בשערים המצוינים בהלכה כי דעתו דעת עליון של הגר''מ פיינשטיין היתה להתיר את השימוש ברוב מכונות הגילוח ועיקר סברתו בזה כי דוקא כאשר הסכין חותך ע''י חוד הלהב [או המספרים או האבן כנזכר בתשובת חיים שאל ונו''ב] הוי בכלל תער אולם כאשר השערה איננה נחתכת מחמת חדות הלהב יש לומר דלא דמי לתער ושרי וכן מבואר מתשובת נכדו המובאת בספר י''ד משה [מכתב א עמ' קיט] אשר אישרה הגר''מ פיינשטיין בחתימתו במענה לשאלה אילו ממכונות הגילוח כשרות והשיב ''אתה יכול לבדוק בעצמך ע''י שתפתח את מכונת הגילוח ותרגיש את הסכינים תראה אם זה חד כתער או לא ומסתבר שלא יהיה, אם הוי חד כתער אז מור סבי חידש שכדאי להחמיר שלא להשתמש בו וכמו דברי התה''ד [בתשובה בסי' רצה] שמוזכר ביו''ד [סי' קפא סעי' י] ברמ''א
[7]'' ע''כ ומבואר מדבריו שאין חשש איסור גילוח בתער אלא היכא שהשערה נחתכת מחמת חוד החותך הא לאו הכי שרי ואף היכא שנחתך מחמת חוד הסכין אינו אסור אלא בגדר ''כדאי להחמיר''
[8]
לדעה זו ניתן לצרף את דברי הגאון משנה הלכות [ח''ו סי' קנ] ועיקר דבריו כי לא אסרה תורה אלא תער שנוגע בעור באופן ישיר אך מכונות הגילוח אף שחותכות את השער סמוך ממש לשורש אין זאת אלא בהפרדת הרשת שחוצצת בין הסכינים לעור האדם כך שבאופן זה איננו בכלל תער והביא ראיה לכך ממ''ש הרמ''א [יו''ד שם] בשם התרומת הדשן להזהיר שכאשר חותכים השער ע''י מספרים יש להקפיד לעשות הכל ע''י הסכין העליון של המספרים ולא הסכין התחתון ומבואר שכל שעושה ע''י הסכין העליון מותר אף שהסכין העליון משחית השערה לגמרי ומבואר שכל הקפידא הינה לחתוך השער ע''י הסכין התחתון דאז הוי כתער ממש אבל כל שעושה ע''י הסכין העליון או שנייהם יחד שרי וביאר בטעמא דמילתא ''דמה שהעליון לבדו מותר אף דאז נמי הו"ל כתער נראה דכה"ג לא הוי כתער דתער לא הוי אלא על בשרו ממש וכיון דהעליון הוא זוג [כצ''ל] התחתון אף דחותך לבדו לא הוי כעין תער אבל אין לזה ענין אם הוא חלק או לא כנלפענ"ד ברור בס"ד'' וסיים שעפ''ד האר''י והזהר יש להחמיר בכל נגיעה ודילול שערות הזקן ע''ש
וכעין זה מבואר בשו''ת הר צבי [חיו''ד ריש סי' קמג] ''דמכיון דעצם הסכין אינו פוגע ולא נוגע בבשר מפני שיש הפסק דק ביניהם, א"כ אין דינו אלא כמספרים כעין תער שאינו עובר בל"ת דגילוח הזקן'' [וע''ע להלן בביאור דעת ההר צבי ועוד בזה בהרחבה]
[9]
ד. ומאידך גיסא יש לומר שעיקר ההבדל בין תער למספרים הינו בתוצאת הגילוח שתער משחית השערה וחותכה סמוך ממש לעיקרה בשונה ממספרים שמחמת הזוג התחתון אינם חותכים השער משורשו לפי דרך זו אין משמעות לכלי בו נעשית ההשחתה וכל שתוצאת הגילוח היא השחתת השער הדבר אסור בין בתער ובין במספרים
מקור לשיטה זו מוצאים אנו בדברי החתם סופר בתשובה [או''ח סי' קנד] דתער לא כתיב באורייתא וכל היכא שעושה פעולת השחתה אף שלא בתער הרי זה בכלל איסור השחתת פאות הראש ע''כ לפי דבריו מאחר ומכונות הגילוח משחיתות את השער הרי שהשימוש בהם אסור מהתורה אף אם איננו מוגדר כתער
[10] וסמך לשיטה זו אפשר להביא גם מתשובת הנודע ביהודה [יו''ד תנינא סי' פא] שכתב בפשיטות לאסור שימוש באבן מחודדת שחותכת השערה לגמרי אף שאיננו תער ברזל וע''ד זו יש להוכיח דהכי ס''ל למרן החיד''א בשו''ת חיים שאל [ח''א סי' נב]. [וי''ל]
ה. והנה לפי דרך זו שאיסור השחתת השער תלוי באורך השערה אחר הגילוח יש לדון מה הוא אורך השערה שבו יצא מכלל השחתה ובענין זה מצינו כמה שיטות בדברי רבותינו כי בשו''ת חתם סופר [שם ד''ה והמל''מ] כתב שלדעת הסמ''ג ועוד ראשונים כל שמותיר כדי שיעור 'חגירת הציפורן' איננו בכלל השחתה וביאר שם דגדרו הוא ''כשמעביר ציפורנו על עיקר השער נאחז ונסבך הציפורן בו והשער נאחז בין ציפורן לבשר'' וכך תפס להלכה בשו''ת חלקת יעקב [הנמ''ח יו''ד סי' צ וע''ש בהע' בן המחבר] וע''ע בשו''ת דברי יציב [יו''ד סי' סא אות א] מ''ש להעיר בזה.
ומאידך מדברי הב''ח [בסי' קפא העתיקו הש''ך בס''ק ז] מבואר דהיכא ''שאינו מגלח סמוך לבשר 'לגמרי' אלא מניח קצת שיער דאין כאן השחתת זקן'' וכיוצ''ב כתב בשו''ת נו''ב [תנינא סי' פ] דהיכא שהתער שולט בשערה הנותרת איננו בכלל השחתה ורק היכא שחתך השערה לגמרי עד שאף התער איננו שולט בה הוי בכלל השחתה וכיוצ''ב השיב הגרי''ש אלישיב [בקובץ תשובות ח''א סי' לב] דכל שהשער נרגש יצא מכלל השחתה ומשמע שדי בשיעור כל שהוא שיהיה נרגש בידו וכן דעת הגרש''ז אויערבך [הליכות שלמה תפילה עמ' יא] ''דכל שמרגיש קוצי השערות במשמוש היד אפשר להקל'' ויש לציין דהכי נמי משמע מלשון החפץ חיים בכמה דוכתי
[11] וכך כתב הגרע''י [שם באות יד]
[12] ובנו הראש''ל שליט''א בילק''י [ויובא להלן] וע''ע בשו''ת תשובות והנהגות [ח''א סי' תנט] ובשו''ת נחלת לוי [ח''ג יו''ד סי' ו] וילע''ד
ו. ומעתה לפי האמור הרי שבנדוננו שמכונות הגילוח מגלחות השערות כמעט משורשם וחלק גדול מהם אינו נרגש כלל בהעברת היד הרי שהמגלח בהם נכנס לרוב הפוסקים הנ''ל באיסור השחתת הזקן ולדעת הפוסקים הנ''ל אף אם נגדיר את מכונת הגילח כמספרים סוף סוף מאחר והינם מגלחות השער לגמרי
ואכן רבים מגדולי התורה בארץ הקודש גילו דעתם לאסור את השימוש במכונות הגילוח מכל סוג שהוא אא''כ אחר הגילוח יהיו כל השערות נרגשות ובחוט שני [פסח עמ' שלה] הביא קול קורא מחכמי ורבני ארץ הקודש [והוא מחודש ניסן תשס''ח] וז''ל ''הן מודעת לכל דבר פירצת מכונות הגילוח אשר אסרוהו רבותינו גדולי הדור מרן החפץ חיים זצ''ל ומרן החזו''א זצ''ל וזה אפי' במכונות שבימיהם אשר מאז כבר עברו המכונות שכלולים רבים וגרועות הרבה יותר וכן הורו מרן בעל הקהילות יעקב זצ''ל ומרן הגרא''מ שך זצ''ל בשם מרן החזו''א שהיה אוסר בכל מכונה כתער ממש כי בתוה''ק לא נכתב תער אלא ''לא תשחית'' וכל גילוח שיש בו השחתה אסור כמבואר במכות [כא.] וברמב''ם [פי''ב מהלכות עכו''ם] ולכן כל המכונות המגלחות למישעי אפי' רק בשתי שערות הן בכלל איסור ''לא תשחית פאת זקנך''... ואחד המקיף ואחד הניקף במשמע ומצוה גדולה ללמוד בספרו של רבנו החפץ חיים זצוק''ל ''תפארת אדם'' שנוסד על חיזוק שמירת איסור זה ובו מבואר שכר גודל המקיימה בזה ובבא'' ע''כ לשון המכתב ונחתם בטבעת המלך מאן מלכי רבנן הלו הם הגרי''ש אלישיב הגרש''ה ואזנר הגר''נ קרליץ הגראי''ל שטינמן הגרמ''י לפקוביץ והגר''ח קנייבסקי ע''כ
וכן השיב הגרי''ש אלישיב בתשובה קצרה במענה לשאלת מכונות הגילוח בזמנו [בקובץ תשובות ח''א סי' לב] שיש לאסור את השימוש בהם ''וכל עוד ואינו בטוח שאחרי השימוש יהי' מורגש כל שערה ושערה הרי הוא נלכד באיסור תורה ממש''
גם בשו''ת שבט הלוי [ח''ד סי' צו] האריך בענין זה ושהמכונות המצויות כיום הינם בכלל מה שנאמר 'לא תשחית פאת זקנך' והוכיח מדברי ראשונים כמלאכים הנמק''י [כצ''ל והוא בדף כ. ד''ה עד שיטלנו] והריב''ן [מכות כ"א ד"ה ת"ל] דכל שחותך בצד העיקר דהיינו בתחלת חלק השער הנגלה היוצא מתוך העיקר הוא בגדר תער אף שעושה במספרים דדתער לא כתיב באורייתא וה''ה למכונות הגילוח והוסיף שכן היתה דעת החזון איש לאסור במכונות זמנו מהטעם הנ''ל
[13] ושם ביאר שענין מספרים 'כעין תער' לפי דרך זו הוא שמצמיד המספרים סמוך לבשר ביותר אבל אינו חותך השערה סמוך לשורש ממש [וכ''כ המנח''י דלהלן] וסיים ''והירא את דבר ה' ירחיק עצמו מכל הנ"ל כמו מן התער'' וכתב לו את משנה התורה הזאת עוד פעמים מספר בספריו [עי' בח''ב סי' קה אות ב וח''ה סי' קא וח''ו סי' קיז וח''י סי' קלו]
גם ראב''ד העדה החרדית הגר''י וייס בתשובתו בשו''ת מנחת יצחק [ח''ד סי' קיג] העלה ארוכ'ה בזה לאסור ושם [באות ד] הביא דברי הפרישה הנ''ל ודחאו בשתי ידים מדברי הרמב''ם ורש''י ושצ''ל שאין דבריו בדוקא והוסיף שכן מבואר בתשובת החת''ס [או''ח סי' קנד] שכל שמגלח שערו לגמרי הוי בכלל תער ואפי' עושה במספרים דלא כתיב באורייתא תער ע''כ ושנה פרקו עוד בזה [בח''ז סי' סג וח''ח סי' עא]
וכן דעת ההר צבי במכתב שכתב לבעל החלקת יעקב [ויובא בסמוך] שכל שמגלח למשעי הוא בכלל תער וכן דעת הגר''ש דיבלצקי [בספרו זה השלחן ח''ב יו''ד סי' קפא הביאו המנחת יצחק שם באות כה] והסטייפלר כמובא בקריינא דאיגרתא [ח''ג אות מט-נ וע''ע שם בח''ב אות פה] וכ''כ לאסור הגר''נ קרליץ [בחוט שני שבת ח''א עמ' ריח] ובשו''ת להורות נתן [ח''ג יו''ד סי' ס-סג] ועי' בשו''ת תשובות והנהגות [ח''א סי' תנט ונדפס גם בסוף תשובת המנחת יצחק ע''ש וע''ע בח''ה סי' רסד] שאף הוא צידד להחמיר בזה וכן כתב להלכה הגרע''י בשו''ת יבי''א [ח'ט יו''ד סי' י סוף אות טו] שכל שמשחית השערות לגמרי יש לאסור אף שאיננו עושה בתער ממש ושו''ר שכן מבוארת דעת הגר''מ לוי בשו''ת תפלה למשה [ח''ג סי' כ בנוסח השאלה] ע''ש.
ז. אולם לא סוף דבר כי מצינו לכמה מרבותינו חכמי הזמן שכתבו שאף לפי דרך זו יש להתיר כל שאינו מצמיד המכונה ומהדקה לפניו וכך היתה הוראת גאון ירושלים רבי צבי פסח פראנק וזו לשונו במכתב [מיום יב תמוז תשי''ב] ששלח לבעל החלקת יעקב בענין זה [והובא שם בח''ג סי' לט ובנמ''ח ביו''ד סי' צ] ''בזמן האחרון הובא לפני מכונות גילוח משוכללים, וראיתי שיש ביניהם שהמתגלחים יצאו נקיים, באופן שהבשר חלק לגמרי שלא נשאר עליהם שום רושם של שער, השבתי להשואלים כי גילוח כזה דין תער יש לו, וכמו שכתב הרמ"א [בסי' קפ"א סעי' י'] בגילוח של מספרים דמותר בפשיטות, וז"ל הרמ"א ''ומ"מ נזהרים כשמסתפרים במספרים שיעשה היקף הגילוח בחלק העליון מן המספרים וכו' פן יעשה הכל עם חלק התחתון והוי כתער'' ולפי זה במכונה שהנסיון הורה שמגלח למשעי י"ל דהיינו תער'' וסיים ''ולכן אני אומר לכל שואל שיזהר שלא להדק המכונה להבשר דמתוך ההידוק יבא לידי גילוח ממש, אבל כשאינו מהדק כ"כ אז אינו בגדר פסי"ר שיבא לידי גילוח ושריא'' עכ"ל
[14] המכתב ומדבריו מבואר דהיכא דהמכונה משחיתה שערות האדם לגמרי הרי זה בכלל לא תשחית פאת זקנך ומשכך יש להיזהר שלא להצמיד ולהדק המכונה לפניו דבהכי אינו בגדר פסיק רישא וכ''כ בשו''ת חלקת יעקב שם להלכה ולמעשה והוסיף שבעת הגילוח ימתח מעט את עור הפנים שבכה''ג אין חשש שהעור יכנס לתוך חריצי המכונה והוסיף שצריך שנקבי הרשת יהיו קטנים מאוד כך שלמראה העין לא יוכל העור לעבור דרכם ע''ש
והכי נמי העלה הגרע''י בקונטרס פאת הזקן שבשו''ת יביא אומר ח''ט [יו''ד סי' י] שאלו שאינם יכולים לגדל זקנם מפני סיבות של פרנסה שלום בית וכיוצ''ב יש להם ע''מ שיסמוכו לגלח זקנם במכונת גילוח חשמלית ובלבד שיזהרו שלא להדק את המכונה אל עור הפנים כדי שלא יעקר השער משורשו עכ''ד
[15] וכן מבוארת דעתו בתשובתו הרמתה שנדפסה בשו''ת יחוה דעת [ח''ז סי' קמה]
ובס''ד מצאתי שכן היתה הוראת ראש ישיבת פורת יוסף הגאון ר' יהודה צדקה
[16] גם ממש''כ בשו''ת דברי יציב [יו''ד סי' סא אות ד] נראה שכל שאין מגע ישיר בין להבי המכונה לפנים יש להתיר וכן מורה ובא מר בריה דרבינא הרש''ל ר' יצחק יוסף וז''ל בילק''י כבוד אב ואם [פ''ט הע' לב] ''אך כיום פשט המנהג להקל לגלח במכונות גילוח וסומכים על סברת הרב פראנק הנזכרת אלא שיש להקפיד לגלח בנחת ולא בחוזקה ויש אומרים
[17] שהכלל בזה שכל שמעביר אצבעו על הזקן כלפי מעלה ומרגיש את שורשי השער די בזה ואין בו איסור גילוח בתער'' וע''ש שסיים שמ''מ הנכון הוא לגלח זקנו בסם ושאביו זירז את בניו לגדל את זקנם מוקדם ככל האפשר ע''ש וע''ע בשו''ת קנין תורה [ח''ב סי' כד ובח''א סי' סו]
ח. והנה בעצם ההזהרה שלא להדק המכונה לעור הפנים יש לחקור בטעמא דמילתא אם הוא משום שע''י זה יבא 'לתוצאת' השחתה שבכך תחתך השערה סמוך יותר לשורשה או משום שכשאר מצמיד את המכונה לעור הפנים נמצא שהעור נדחק מבעד לחריצי הרשת ויש מגע ישיר בין להב הסכין לבין העור כך שפעולת הגילוח הינה כפעולת תער [שחותך לבדו ונוגע בעור]
ונראה שנחלקו בזה רבותינו האחרונים הנ''ל כי לפי המבואר בדעת ההר צבי נראה שהענין איננו תלוי בתוצאת הגילוח אלא רק במגע סכיני המכונה בעור וכאמור כך דעת המשנה הלכות לעיל שכל שאין סכיני המכונה נוגעים בעור איננו בכלל תער שאסרה תורה וכן מבואר מדברי החלקת יעקב הנ''ל ודו''ק היטב גם מדברי החזון איש [עי' בספר מעשה איש ח''ג עמ' קעב ובשו''ת מנחת יצחק שם בסוף דברי תשובתו בעדות הגר''נ ברמן] נראה שעיקר הקפידא תלויה בנגיעת הסכין בעור דהוי דומיא דתער ולא הזכיר כלל את ענין תוצאות הגילוח ואדרבה ממה שהוצרך לעשות בדיקות ע''י דיו וכיוצ''ב ולא בדק בפשיטות באורך השערות הנותרות אחר הגילוח נראה שלדעתו אין משמעות כלל לאורך השערות אלא לנגיעת הלהב בעור וכן נראה שדעת הסטייפלר [ח''ג אות מט-נ] ע''ש וכבר עמד בזה בספר מכונות גילוח בהלכה [ח''ב פ''ו עמ' צב] ע''ש ודפח''ח וכן מבואר באורך בשו''ת מענה לשון [חפוטא ח''ב סי' ז]
ומאידך ממ''ש בשו''ת דברי יציב [שם אות ד] נראה שטעם ההיתר כאשר אין הסכינים נוגעים בבשרו הוא משום שבכה''ג אינו מביא לתוצאת השחתה דאין השחתה אלא בחותך השער משורשו וכן נראה מדברי הגרע''י דיעויין בשו''ת יבי''א [שם במסקנתו] דנראה דהענין להימנע מהצמדת המכונה לעור הוא בכדי שלא יחתוך השערה מעיקרה דס''ל שם [באות טז] דאם חותכו מעיקרו אף במספריים אסור ע''ש ודו''ק
ט. ועכ''פ יש לציין שאין היתר זה פשוט כלל וכפי שהעיר בזה הראש''ל ר' יצחק יוסף בתשובה כ''י
[18] ''דנראה לכאורה דהוי בגדר פסיק רישא שכמעט אי אפשר להזהר בזה במציאות שלא לגלח לפחות שתי שערות בהידוק בכל ה' פאות הזקן וגם איך אפשר למסור דבר זה לרבים העלולים לבוא לידי איסור דאורייתא'' ''וכן יש לדון דהוי דבר המתכוין הואיל ומתכוין לפעולת הגילח אלא שאינו מתכוין לאיסור שבה שהרי אין צריך כוונת איסור אלא כוונת פעולה ואולי י''ל דמתכוין לפעולת גילוח ולא לפעולת השחתה שזה נכנס בסוג פעולה אחרת'' ''גם לפי דבריו אמאי כתבו הפוסקים לאסור גילוח במספרים כעין תער בזמן שחלקו התחתון חד מאוד מחשש שמא יבוא לגלח עם התחתון בלבד דהוי כתער [רמ''א בסעי' י] ולמה לא כתבו להתיר מטעם פס''ר אע''כ צ''ל או דהוי דבר המתכוין הואיל ודעתו לפעולת הגילוח כאמור לעיל או דהוי קרוב לפס''ר'' ''וא''כ מכ''ש שיש להחמיר מטעמים אלו במכונת הגילוח שלא ע''י הידוק מחשש שיבא בקל לידי הידוק'' עכ''ל
גם הגאון מנחת יצחק העיר בזה בדברי תשובתו שם [בח''ד סי' קיג אות כז] דאין הוראה זו מרווחת ''דמי יודע להזהר בזה, שלא להדק ומי ישמע לנו, אם נזהיר אותו על זה, ואף הוא כמעט דבר שאי אפשר להזהר, לגלח שלא ע"י הידוק סמוך לבשר, ואף אם יהי' באפשרותו להיזהר, ויהי' איזה מדקדקים בזה, אבל בודאי עלול הוא בעידנא דטריד בעבידתי', להיכשל ולעשות באופן האסור''
[19]
גם דעת הגרש''ז אויערבך [הובא בהליכות שלמה תפילה עמ' יא וכן הוא בתשובה שנדפסה בשו''ת מנח''ש מהדו''ק ח''ב סי' צז אות ו] היתה דאי אפשר לדון בזה הך היתר דאינו מתכוין דודאי מתכוין הוא לפעולת הגילוח ע''ש וע''ע בחוט שני [שבת שם]
וכבר העיר כזאת החזו''א בתשובתו בשו''ת חזון איש [בפסקים סי' קנה עמ' עה] ''ויש טוענים דבשעת גילוח הזקן אין מהדקים את המכונה כל כך וסוף סוף אין כאן רק קו דק בין האיסור וההיתר''
סוף דבר נמצינו למדים כי ענין השימוש במכונות הגילוח תלוי במחלוקת רבותינו האחרונים אם התורה אסרה דוקא תער ממש ולפ''ז יש להתיר את מכונות הגילוח שפועלות בצורת מספרים כעין תער או דהתורה אסרה כל תוצאה של השחתה אף שלא בתער ולפ''ז יש לאסור את השימוש במכונות הגילוח המצויות שחותכות השערות משורשם כתער ממש ורק באופן שאחר הגילוח תשאר ממשות מורגשת משערותיו יש להתיר ועפ''ז היו שהורו שכאשר איננו מצמיד את מכונת הגילוח לפניו יש להתיר אולם כאמור אין היתר זה מרווח לפי שיטה זו דס''ס הוא קרוב ממש לפס''ר שבמהלך הגילוח יחתכו ב' שערות משורשם וקשה לסמוך על היתר זה באופן תמידי וכ''ש כהוראה לרבים
י. והנה נודע כי כל התשובות הנ''ל של גדולי האחרונים נכתבו על המכונות הגילוח בעת שהיו בתחילת דרכם לפני כחמישים שנה ויותר אולם במשך השנים התקדמו המכונות והשתכללו עשרת מונים והמכונות הישנות ''אינם בבואה דבבואה להמכונות המשוכללות שבזמנינו'' כלשון הגרי''ש אלישיב [בקובץ תשובות ח''א סי' לב] ולפי מציאות זמננו והתפתחות סכיני הגילוח יש מקום לומר שאף המתירים לעיל יודו לאסור כך שיש לדון מחדש בכל צדדי ההיתר הנ''ל לאור המציאות כיום.
והנה בבירור הפן המציאותי במכונות המצויות כיום עמלו טובי המוחות החל מרבני המכון הטכנולוגי להלכה עובר דרך מכון צומת רבני בית ההוראה חנכי הישיבות של הגר''מ גרוס ועוד ואכן נראה כי אף שבהכרעת ההלכה ובמסקנה הסופית מצינו דעות לכאן ולכאן אולם בחלק המצאותי אין חולק נביא את העובדות והנתונים החדשים הקיימים במכונות הגילוח כיום כפי שנתבררו ע''י הגאון ר' אליהו דרעי זצ''ל נציגו של הגר''מ גרוס בענין זה וכפי שמובאים בספרו 'כשרות מכונות הגילוח' יש לציין כי כל דברינו בחלק זה אמורים כלפי מכונות הגילוח המיוצרות ע''י חברת 'פילפס' [PELEPS] ויש לברר את הנתונים המצאותים בנוגע לשאר החברות
הרשת - הנה לפי המציאות הישנה אורך השערה אחר הגילוח היה תלוי בעובי הרשת המפרידה בין העור לסכינים במידה והרשת היתה עבה כשלושה מלימטר הרי שבהכרח גם אורך השערה אחר הגילוח לא היה קצר משלושה מלימטר [זאת משום שאין אפשרות לסכינים לחתוך אלא את חלק השערה שעבר את עובי הרשת ולא יותר] כך שכפי המצוי אחר הגילוח היו נותרים מעט זיפים קצרים
[20]
לפי המציאות כיום רשת ההפרדה הינה דקה ביותר ואינה עולה בדרך כלל על יותר מ 0.1 מילימטר והחריצים אשר דרכם חודרות השערות מבעד לרשת כפי המצוי רוחבם הינו כ 0.3 מ''מ כפּי 3 מעובי שערה ממוצעת כך שהשערות עוברות דרכו בנקל.
במשך השנים התפתחו רשתות מכונות הגילוח ואם בעבר היו מצויות רשתות המורכבות ע''י חריצי אורך בלבד הנה כיום ניתן למצוא רשתות המשולבות בחורים עגולים ולפי מדידות שנערכו התברר שבחלק המחורר עובי הרשת אינו עולה על 0.05 מ''מ כך שאף הזיפים הקטנים ביותר חודרים דרך רשת זו ונחתכים ע''י סכיני הגילוח
אך יש להוסיף כי לא זו בלבד שהשערה עצמה נכנסת מבעד לרשת אלא כאשר האדם מצמיד את המכונה לפניו הרי שאף העור חודר מבעד לחריצי הרשת הדקה באופן שסכיני המכונה חותכים את השערה ממש צמוד לעור כך שמחד גיסא הרשת מונעת חדירה עמוקה של העור ובכך מגנה עליו מלהבי הסכינים ומאידך לרוב דקותה מאפשרת לעור להיכנס באותם החריצים כך שנמצא שהשערה נחתכת בסופו של דבר ממש בסמוך לשורשה
[21]
הסכינים - הנה רבים מפוסקי ההלכה אשר חוו דעתם בעבר להתיר באופן גורף את השימוש במכונות הגילוח סמכו על כך שצורת חיתוך השערה ע''י סכיני המכונה נעשית כאופן פעולת המספרים היינו ע''י החזקת השערה ע''י הרשת וחתוכה ע''י הסכין הפנימית כך שמאחר ואין יכולת בסכין לחתוך את השערה לבדו הרי שצורת פעולה זו אינה אלא בגדר מספרים שדעת רבים מהפוסקים שמותרים אפי' שמשחתים השערה לגמרי כעין תער כיום טוענים רבים מהמומחים כי השְעַרה זו איננה נכונה כלל זאת בהיות והשערות נחתכות ע''י הסכין לבדו ללא עזרת הרשת ואין תועלת הרשת אלא להגן על העור נתון זה אומת ע''י סרטון שנתפרסם ע''י הרה''ג ר''י רוזן שהגיע לידיו ע''י החברה המיצרת חברת PELEPS בו מתברר מעל כל ספק כי טרם הגעת השערה לדופן הרשת הינה נחתכת ע''י להבי הסכין
[22]
סכין כפול - אחת מפריצות הדרך ביצור סכיני המכונות הינה 'הסכין הכפול' ובלשון המקצועית 'ליפת אֵנד קות' (LIFT AND CUT)
'משוך הרם וחתוך' המעיין בסכיני המכונה יראה כי כל סכין מורכב משני חלקים האחד 'קפיצי' ומעליו הסכין העיקרי לסכין הקפיצי אין יכולת לחתוך את השערה אך כאשר השערה באה עמו במגע הינה נמשכת על ידו ומיד נחתכת ע''י הסכין העיקרי כך שבצירוף דקות הרשת וחדירת העור דרכו ומנגנון משיכת השערה נמצא שסכיני הגילוח חותכים את השערות משורשם ממש וכמעט ואינם מותירות מאומה
[23]
יא. ועתה אחרי ככלות הכל אבוא נבוא על עמק המשפט בחישוב דעות רבותינו לפי המציאות הנוכחית הנה בחלק הקודם הובא שנחלקו רבותינו הפוסקים חכמי הזמן אם איסור השחתה הינו תלוי בתוצאת הגילוח [עי' באות ו] או באופן הגילוח [עי' באות ב] והנה לפי הסוברים שהענין תלוי בתוצאת הגילוח הרי שודאי לפי המציאות כיום שהמכונות השתכללו יותר ויותר ועמם עלתה איכות הגילוח נראה ברור שלפי דעות אלו יש לאסור אף כיום את השימוש במכונות הגילוח
[24] וכאמור לעיל על דעה זו נמנו השבט הלוי המנחת יצחק הגרי''ש אלישיב ועוד ואף הסרת הסכין הכפול לא תועיל, אחַר שנתברר כי ביכולת הסכינים לחתוך השערות מהשורש אף ללא עזרת הסכין הכפול כמ''ש הגר' לוי יצחק הלפרין [מיסד המכון הטכנולוגי להלכה] בסוף תשובתו שבשו''ת מעשה חושב [ח''ט סי' יב] וכן במכתב שהביא הגר''א דרעי בספרו [שם אות ג].
ואכן בכדי לצאת מחשש תער לפי כל השיטות פתחו בבית ההוראה חניכי הישיבות מכונת גילוח שעובי הרשת שבה הינו כ-3.5 מ''מ כך שבאופן זה כל שערה ושערה בכל תווי הפנים הינה מורגשת בהעברת היד אחר הגילוח ואכן המשתמש במכונה זו יצא מחשש איסור לפי כל הפוסקים.
הוראה נוספת מצינו בענין היא הוראת הגר' צבי פסח פראנק הגרע''י והגר''י צדקה והיא לא להדק את המכונה לעור הפנים ונתבאר שנחלקו בזה דעות רבותינו בטעם ההיתר בזה אם הוא משום שכל שאין הסכין עובר על בשרו איננו בכלל תער ושכך דעת ההר צבי החזו''א הסטייפלר המשנה הלכות ועוד או משום שבהרחקת המכונה איננו פס''ר שיושחתו השערות ויחתכו מעיקרן.
והנה לפי המציאות כיום נראה כי לכל הדברות יש לאסור זאת משום שהוכח שיש מגע ישיר בין סכיני המכונה לעור ע''י הסרטות מעבדה של החברה המיצרת ומה גם שבד''כ אחר הנחת המכונה על הפנים אף ללא הידוק ולחיצה השערות נחתכות מעיקרן ושורשן ע''י הסכין הכפול.
ובאמת שהוראת שלמים וכן רבים להורות להסיר את הסכין הכפול [מה שבאופן טכני קשה ביותר] זאת בהיות והִמצאות הסכין הכפול מסייעת לסכיני המכונה לחתוך השערות מהשורש ובכדי שלא יחשב הדבר כפס''ר בהשחתת השערות יש להסירו [כמ''ש בקובץ בית הלל שם] וכן הוראת הראש''ל
[25] ועוד אלא שגם בהסרת הסכין הכפול קרוב הדבר לבא לידי השחתה כמבואר לעיל וכבר נתבאר לעיל [אות ט] כי אין דעת חכמים נוחה מהיתר זה
ומאידך גיסא מצינו סייעת אחרונים שכתבו שאין להתחשב בתוצאות הגילוח אלא בצורת הפעולה ומאחר והסכינים חותכים בצירוף הרשת הרי זו כפעולת מספרים המותרת ויש לעיין אם יש מקום ותוקף להכרע זו לפי המציאות העכשוית בה נתברר כי סכיני המכונה חותכים את השערה לבדם עוד קודם שתצמד לדופן הרשת ולפי פשוטו חזר הדבר לאיסורו אף לדרכם של הנך רבוותא.
יב. והנה אנוכי הרואה בתשובת הגר''י רוזן [יו''ר מכון צומת] בקובץ בית הלל [חי''ד עמ' נז] שעמד בנד''ד כי עצם קיומו של 'הסכין הכפול' היא הנותנת להתיר בענין זה זאת משום שלפי דרך זו הגדרת תער ומספרים חלוקות בצורת הפעולה בעוד תער חותך לבדו להב המספרים זקוק ללהב נגדי שיחזיק את השערה והוא הוא ענינו של אותו 'סכין כפול' לתפוס השערה ולהעמידה עד שתחתך ע''י הסכין העיקרי ע''ש
[26] וסמך על דבריו להתיר את מכונות הגילוח אף כאשר מורכב בהם סכין כפול הגר''מ מאזוז בשו''ת מקור נאמן [ח''ב סי' תרכג] גם הגר''י ברדא בשו''ת יצחק ירנן [ח''ז סי' נ] כתב להתיר את השימוש במכונות הגילוח המצויות כיום מטעם זה שהסכין הכפול הוא הוא התורם להגדרת מכונת הגילוח כמספרים כעין תער ע''ש
סניף נוסף מצינו לדרך זו והוא בהקדם הנחת היסוד כי כל דיני התורה נמסרו לראית עין האדם וחושיו וכמו שהאריך בזה בשו''ת יחו''ד [ח''ו סי' מז] ובספר מועדים וזמנים [מהדו''ק ח''ח סי' קכד] וכן הוא לענין נד''ד כמ''ש בהליכות שלמה [תפלה עמ' עמ' יא הע' 34] ובספר הדרת פנים זקן [ח''א עמ' שפא] וע''ע בשו''ת תשובות והנהגות [ח''א סי' תנט וח''ה סי' רסד] מעתה מאחר וע''פ ראית עין האדם אין מרחק בין השערה לדופן [שכן אליבא דאמת הוא מרחק של כמה מאיות המ''מ] כך שלפי התפיסה הפשוטה צורת חיתוך השערה הינה בדרך מספרים ואף שמצינו מחקר מדוקדק של חברת פילפס שהתקיים בתנאי מעבדה ע''י הסרטות טלסקופיות בו נראה כי השערה נחתכת ע''י סכיני המכונה לבד קודם שתצמד לדופן הרשת מ''מ דיני התורה אינם כפופים למציאות המתבררת ע''י אמצעים טכנולוגים ואינה תלויה אלא בראיית האדם
[27] סברא זו עלתה ע''י רבני מכון צומת ונדפסה בקובץ תחומין [חכ''ב עמ' 450]
[28]
ע''פ סברא זו יש מקום לצרף גם את דעות המתירים משום שאין מגע ישיר בין הסכין לבין העור ואף שהוברר שאינו כן ויש נגיעה בלתי מורגשת כאמור מ''מ אין נגיעה זו נרגשת בחושי האדם והוכחה ע''י אמצעים טכנולוגים בלבד וכאמור אינם מהוים שיקול בדיני התורה [תחומין שם]
צד נוסף להקל מצינו לפ''ד האגרו''מ שיש לבדוק אם הסכין יכולה לחתוך את השערות לבדה בלא עזרת הרשת והנה אף שנתבאר לעיל כי ע''פ בדיקות סכיני המכונה חותכים את השערה לבדם מ''מ אין זה אלא מחמת המהירות וכאשר יעבירו שערה על סכיני המכונה בהיותה מכובה אם לא יחתכו ע''י הסכין אות הוא כי איננו תער ומותר להשתמש במכונה בדיקה זו ניתן לעשות כיום וע''פ רוב לא תחתך השערה מחמת חוד הסכין לבד ונמצא שלפי דרכו של הגר''מ פיינשטיין ניתן להתיר אף במכונות זמננו וכמו שהעלה בספר מכונות גילוח בהלכה [ח''ב פ''ז עמ' קג] וע''ע [שם בעמ' פח] ששאל את בן הגר''מ פיינשטיין בזה שכל שאין חותך כדרכו [היינו מחמת עצמו] אף אם חותך מחמת המנגנון המשוכלל אין זה בכלל תער ע''ש
אם כי יש לציין דלאו מילתא פסקתא היא ודעת השואל ונשאל [יו''ד ח''ג סי' תיב] שאף כאשר הסכין חותכת לבדה מחמת המהירות הוא בכלל תער ע''ש כך שלפי דבריו יש לעשות את הבדיקה הנ''ל כאשר המכונה עובדת [אחר שיסירו את הרשת ויראו אם הסכינים חותכים את השערות לבדם]
יג. והנה כל האמור בבירור החלק המצאותי התבסס על סרטוני החברה ופיענוכם ע''י הר''י רוזן משנת תשס''ב אולם בשנת תשפ''א שב ונתפרסם מאמר נוסף בענין ע''י חברי מכון צומת בקובץ תחומין [מא עמ' 503] בענין זה ובו כתבו כי פנו למהנדסי חברת פילפס וקבלו מהם שני סרטונים חדשים [משנת 2016 ו2019] בענין צורת חיתוך השערה ובהם הוברר כי חיתוך השערה מתבצע בעזרת הרשת ושכך הוברר גם ע''י מהנדסי החברה ע''כ ע''ש לפי נתונים אלו הרי שצד ההיתר מרווח יותר ששוב יש לסמוך על גלוי דעתם של שאר הפוסקים המתירים כאשר הסכינים נעזרים ברשת וההיתר לפי שיטתם הינו מרווח עוד יותר ודי בזה
סוף דבר אלו הנוהגים היתר במכונות הגילוח כיום אף ללא כשרות יש להם ע''מ שיסמכו הן משום שיש מקום להגדיר את פעולת המכונה בעזרת הסכין הכפול כעין מספרים ומה גם שכן הוא לפי תפיסת עין אנושית זאת ועוד שאין בחריפות הסכינים לחתוך את השערה [באופן שנבדק שכן הוא] ויש אומרים שבכה''ג איננו בכלל תער מה גם שנגיעת הסכינים בעור איננה מורגשת ויתכן ואף בכה''ג איננו בכלל תער זאת ועוד כי כיום נתברר כי אין יכולת בסכיני המכונה לחתוך את השערה לבדם ויש צורך לכך בעזרת הרשת כך שחזר היתרם של רבים מרבותינו האחרונים והסומך על דבריהם ומשתמש במכונות הגילוח המצויות הרי הוא סומך על דעת הגרב''ץ אבא שאול הגר''מ מאזוז היצחק ירנן האגרו''מ המשנה הלכות ועוד
ואם כי מצינו רבים לוחמים בסברות אלו וס''ל דכל היכא דעביד תוצאת השחתה יש לאסור בכל אופן מ''מ לא יצא הדבר מכלל מחלוקת והמקל להשתמש במכונות הגילוח המצויות אף ללא כשרות יש לו ע''מ שיסמוך ע''כ בס''ד סיימתיו יום חמישי ג' כסלו תשפ''ד
[1] נכתב לפי הבנת רבים מאחרוני הזמן בדעת החפץ חיים אולם יש לציין כי בספר מכונות גילוח בהלכה [ח''ב פ''ב] האריך בדעת הח''ח והוכיח מדבריו שאדרבה כל מה שנקט לאסור היה זה בפאות הראש וכו' אבל מעולם לא היתה דעתו לאסור את גילוח הזקן במכונה היכא דהוי מספרים כעין תער ע''ש ודברי הרב בית אב''י והמסורת משה הינם ראיה גדולה לדבריו
[2] והנה ספרים רבים ותשובות ארוכות נכתבו בענין זה בהוכחות מדברי הש''ס ודקדוק לשון הראשונים בסוגיות דנזיר ומכות ויעויין בתשובת מנח''י [ח''ד סי' קיג] שביאר בזה את טעמי האיסור ואת סוגיות התלמוד לפי שיטה זו וכן האריך בזה הגרל''י הלפרין בשו''ת מעשה חושב [ח''ט סי' יב] ובשו''ת נחלת לוי [ח''ג סי' ה-ו] ובספר הדרת פנים זקן ומאידך יעויין בתשובת יצחק ירנן [ח''א יו''ד סי' ו] ובשו''ת מענה לשון [ח''ב סי' ז-ט] בראיות להתיר ודחית הראיות מדברי הראשונים גם בספר 'מכונות גילוח בהלכה' [להרה''ג ר' יהודה פויפר מלפנים רבה של דרום אפריקה] העלה אורכ'ה בזה בביאור ראיות האוסרים והמתירים כל אחד לפי דרכו ושיטתו גם הלום ראיתי בשו''ת ברית הלוי [ח''ב סי' קד וע''ע לו בח''א סי' צז-צח] ומחמת קוצר היריעה לא הובאו עיקר ראיותיהם והמעיין יעיין בספריהם
[3] חשש מראית העין בגילוח והוסיף ביבי''א שאע''פ שהריטב''א במכות [כא. ד''ה ופאת-כצ''ל] כתב ''שמידת חסידים שלא לגלח במספרים כעין תער משום חשד הרואים וכן ראוי לעשות'' מ''מ בזמננו שנתפשט ענין הגילוח באופני היתר אין לחוש שיחשדהו שמגלח בתער והכא שאינו אלא משום מידת חסידות ולא נזכר בש''ס יש לסמוך על כך לכתחילה וע''ע בשו''ת משנה הלכות [ח''ו סי' קנ] ובשו''ת אגר''מ [אבן העזר ח''ב סי' יב] בענין זה
[4] ובביאור הסברא בזה להתיר אף שמשחית את השער לגמרי כתב בקצרה בשו''ת מלמד להועיל [יו''ד סי' סד אות טו] ''דאע''ג דבתער כה''ג הוי השחתה מ''מ במספרים התירה התורה אע''ג דעביד כעין תער ומשחית כיון דסתם מספרים אינם משחית'' וביאר בזה בספר מכונות גילוח בהלכה [ח''א פ''ב] דכשם שנתמעט גילוח במלקט ורהיטני אע''פ שמשחית שורשי השערות מ''מ מאחר ואינו בכלל דרך גילוח לא אסרתו תורה וכן הוא להיפך במספרים שאף שדרכם לגלח מ''מ מאחר ואין דרכם להשחית לא אסרתם תורה אף כאשר יעשה ע''י השחתה גמורה וע''ע שם בזה מפי סופרים וספרים
[5] בירור דעת הגר''מ מאזוז זו לשון תשובותיו של הנאמן בענין זה באור תורה [תשרי תשנ''ב סי' ג מכתב ה אות ד] ''גילוח במכונה התירו רבים וטובים כי אין המכונה עוקר השער משרשו ועי' בשו''ת יצחק ירנן ח''א [יו''ד סי' ו] מ''ש בזה ומרגלא בפומייהו דרבנן שמכונת פילפס וכיוצ''ב כשרה אבל יש מכונות שדינן כדין תער ממש ועי' ברית כהונה יו''ד עכ''ל [א.ה הוא במערכת ז אות י] ומדבריו יש לדקדק דאין טעם ההיתר במכונות הגילוח משום שפעולתם כמספרים אלא משום שאין עוקרות השער משרשו ולפ''ז היה מקום לומר שלדעתו יהיה אסור להשתמש במכונות הגילוח המצויות שעוקרות השער משורשו כתער ממש
אלא שבשו''ת מקור נאמן ח''א [סי' תרטו] השיב בזה''ל ''שאלה האם מותר להתגלח במכונת פילפס ומה הדין בשאר המכונות? תשובה מכונת פילפס מותר (כך שמעתי שהורה החזו''א זצ''ל אבל לא בסכין כפולה) ושאר המכונות איני מכיר עכ''ל וכעין זה כתב בשו''ת מקור נאמן ח''ב [סי' תרכג] וז''ל שאלה בשנים האחרונות נמכרים מכונות גילוח פילפס שכל סכין בהם מורכבת משני סכינים ולא ניתן להסיר את הסכין הנוספת מה דין מכונת גילוח זאת? תשובה ע''פ תשובה שראיתי ממכון צומת אפשר להקל בזה עכ''ל [א.ה הובא תשובתם בקובץ בית הלל חי''ד עמ' נז ואילך] והמעיין בתשובת מכון צומת הנ''ל יראה לעיניים כי כל ההיתר בזה הוא לפי ההנחה שטעם ההיתר במספרים כעין תער הוא מפני שחותכות ע''י שני להבים כדלהלן ונראה דהדר ביה וס''ל דטעם ההיתר הוא משום שאין המכונה חותכת אלא בצירוף הרשת כך שבכה''ג הוי בכלל מספרים ומש''ה יש להתיר אף ע''י סכין כפול וכן מכורח שכן בתשובתו שבשו''ת מקור נאמן ח''א כתב לאסור שימוש בסכין כפול ובח''ב התיר ודו''ק
[6] והוסיף [באות ב] דהני מילי במכונות פיליפס שאין הסכינים חדים ואינם חותכים אלא בצירוף הרשת אולם מכונות מסוג אחר שבתוכם סכינים חדים ואין הרשת אלא להגן על העור מפציעה בזה אכן יש לאסור הצמדתם לעור משום שבזה הוי תער ממש ומ''מ אם אינו מצמידם שרי והמחמיר להימנע לגמרי תעה''ב אולם במכונות כפיליפס [דזמנו] שאינם חותכות השער מהשורש ע''י סכינים חדים כתע'ר אלא בשילוב הרשת בזה שרי לכתחילה אפי' להדקה אל פניו אלא שע''פ הסוד יש להחמיר בגילוח הזקן וכן נכון לבני תורה לנהוג ע''ש
[7] ר''ל שכשם שהרמ''א הורה להיזהר כאר מגלחים השער ע''י מספרים שלא להניד הסכין התחתונה הקרובה לבשר שמא תחתוך לבדה והוי תער ה''נ יש לחוש שמא יצמיד המכונה לבשרו ונמצאים סכיני המכונה חותכים לבדם כתער
[8] עוד בדעת הגר''מ פיינשטיין הנה בדעת הגר''מ פיינשטיין נפוצות שמועות רבות מתלמדיו ובני משפחתו ולא הבאתי אלא את התשובה הנ''ל שנחתמה בחתימתו ואשרה שכך דעתו כמובא שם ולענ''ד עליה יש לסמוך ובספר מכונות הגילוח בהלכה [ח''ב פ''ג] כתב בשם תלמדיו כי הגר''מ פיינשטיין היה מעביר השערה על חוד הסכין ואם לא היה נחתך התיר ע''ש אך יש לציין כי הגרי''מ מורגנשטרן בקונטרס 'תספורת וגילוח' [עמ' 58] ערך בירור נרחב בדעתו של הגר''מ פיינשטיין ע''פ שמועות תלמדיו ובני משפחתו ע''ש ואכמ''ל
וראה עוד מה שכתב נכדו בספר מסורת משה [ח''א עמ' רצד] עד כמה היתה דעתו ברורה להתיר וכמה דיבר בתקיפות למי שרצה לאסור [וככל הנראה דבריו שם מכוונים כלפי הספר 'הדרת פנים זקן' וברוך היודע] ועע''ש בח''ב [עמ' רב] ואכמ''ל
וע''ע בדברי החזו''א באורחות רבנו [הנמ''ח ח''ד עמ' עז אות ו ועמ' עח אות ח ועט אות יא] ובספר מעשה איש [ח''ג עמ' קעב] בנוגע להיתרו של הגר''מ פיינשטיין וע''ע כיוצ''ב בשו''ת באר משה שטרן [ח''ז קונטרס האלקטריק סי' יח ד''ה וחלילה]
ויש לציין שאחד מתלמדי הגר''מ פיינשטיין בספרו מגד גבעות עולם [הובא בשו''ת יבי''א שם אות יח] כתב בשם רבו סברא אחרת להתיר במכונות המצויות והיא משום שאופן הגילוח במכונות אלו הינו בשיטת טחינת וכתישת השער ולא חיתוכו ולא נאסר הגילוח אלא בתער שחותך השער מעיקרו ושם הביא שנשאל הגר''מ פיינשטיין מתלמיד חכם אחד אם יש צד להחמיר במכונות הגילוח החדשות שלא כפי ההיתר שלו וענה לו שהוא כמו אותו צד להחמיר שלא לחתוך החלות בשבת משום קוצר... ע''ש והוא דבר פלא מה שייך ענין כתישה במכונות הגילוח וכבר תמה בזה ע''ד בשו''ת שבט הלוי [ח''ד סי' צו ד''ה ואין] ע''ש
ואפשר [קצת בדוחק] שהכונה בזה להיתר המבואר בשמו לעיל דאין על ניתוק השערה ע''י המכונה שֵם חיתוך כיון שלא נעשה זה ע''י חוד הלהב אלא ע''י מהירות הסיבוב ומשכך א''א להגדיר זאת אלא כעין כתישה שאף היא מחַלֵקת הדבר שלא ע''י חוד אלא בכח אחר וה''נ הכא ויל''ע ושו''ר שעמד בזה בשו''ת נשמע קולם [ח''ב יו''ד סי' ד] ע''ש ואחרי ככלות הכל ראיתי מש''כ בשו''ת תשובות והנהגות [ח''ה סי' רסד] שדברי האגר''מ בזה נאמרו על מכונה מיוחדת שאכן היתה חותכת השער ע''י כתישה ע''ש ולפ''ז ניחא ותשקוט הארץ
וכאן המקום לציין כי גם החזון איש מצד גדולי האוסרים וגם הגר''מ פינשטיין מצד גדולי המתירים לא גילו דעתם בזה בספרם ומובא בספר מסורת [ח''א עמ' רצה הע' רכז] משה שטעמו של הגר''מ פיינשטיין בזה הוא כי צורת האיש הישראלי הינה לילך עם זקן ולכן אף שמדינא שרי מ''מ לא רצה לפרסם התרו בזה ע''ש
[9] והן אמת כי בשו''ת מנחת יצחק [ח''ד סי' קיג אות כז] כתב להעיר שי''ל שהפסק דק כזה איננו נחשב להפסק ע''ש נראה דאזיל לשיטתו שהגדרת תער היינו מה שמשחית השער וחותכו סמוך לשורשו ואכן לפ''ז בהפסק דק כזה מנ''ל שאינו בכלל 'סמוך לבשר' ויש לחוש דהוי בכלל תער אולם מדברי המשנ''ה נראה ברור דהגדרת תער אינו אלא כאשר מעביר להב אחד על בשרו אולם כאשר חותך ע''י שני להבים או ע''י להב אחד בלי נגיעה בבשרו שרי ולפ''ז אף בהפסק כל דהוא איננו בכלל תער דס''ס אינו נוגע בבשרו ודו''ק וכן יש לפרש בדעת ההר צבי
[10] יש לציין שאחת מאבני היסוד בבנינם של האוסרים את מכונות הגילוח בזמננו הם דברי החת''ס בתשובה זו אולם יש לציין כי שוברה בצידה כמו שכתב לדחות בספר מכונות הגילוח בהלכה [ח''א פ''ב הע' 12] בטוב טעם וסברא ישרה והוא כי כאמור טעמם של המתירים כל שנעשה בצורת מספרים ע''י שני להבים הוא כי אין דרכם של מספרים להשחית השער משורשו ומאחר ואין דרכם בכך לא אסרתם תורה והנה המעיין בדברי החת''ס יראה כי דבריו מוסבים על דברי השואל בתשובת הנודע ביהודה שרצה להתיר לגלח השער ע''י מספרים כך שלא ישאר בנותר שיעור של כדי נטילת הזוג ואין הנותר בכלל שער ויהיה מותר להעבירו בתער וע''ז כתב החת''ס להשיב בזה''ל ''דהרי תער לא כתיב בקרא אלא לא תשחית וחז''ל אין גילח שיש בו השחתה אלא בתער ולא במספריים וא''כ ממ''נ אי נימא דשערות הנראים אחר הגילוח הזוג הוי כמאן דליתא הרי השחית והיינו בתער ולא במספריים כעין תער אלא תער ממש שהרי גילח והשחית אלא ע''כ צ''ל דמה שנשאר אח''כ שם שיער עליו והוי גילוח בלי השחתה עכ''ל ומבואר שכל ההנחה שמספריים יהיו אסורת היא על הצד ששיעור השחתת השער הוא בכדי נטילת הזוג והיינו משום שאז גם במספרים הדרך להשחית ולחתוך בשיעור זה אולם מאחר ולפי האמת אינו כן וכל שלא השחיתו מעיקרו אינו בכלל השחתה הרי שחזר הדין להתיר את השימוש במספרים כאמור משום שאין דרכם להשחית ודו''ק ודפח''ח וכנראה שזו כוונת האגרו''מ [עי' בספר מסורת משה ח''ב עמ' רג] והמנחת יצחק [שם אות כו] במה שאמרו לדחות הראיה מדברי החת''ס גם עי' בשו''ת מענה לשון [ח''ב סי' ז ד''ה וראיתי] מה שכתב לדחות לפי דרכו
וע''ע בשו''ת דברי יציב [יו''ד סי' סא אות ב] ובשו''ת קנין תורה [ח''א שם] ובשו''ת חלקת יעקב [בנמ''ח יו''ד סי' צ] ובשו''ת מנחת יצחק [ח''ד סי' קיג אות כו] ובשו''ת יצחק ירנן [שם אות ג ד''ה סמוך] ואכמ''ל
[11] וז''ל בלקוטי הלכות [מכות פ''ג בסוגיה דהתם בעין משפט אות ז] ''שאינו משאיר 'מאומה' ותולש השער כתער ממש'' ולענין פאות הראש [שיש לחוש אפי' במספרים כעין תער] כתב שאם מותיר קצת מן הקצת יצא מחשש איסור וז''ל [נדחי ישראל פרק כו] ''ובעו"ה מצוי שמעבירין את הפאות עד סמוך לבשרן ממש ואין משיירין כלל ויש בזה חשש דאורייתא והיה להם לשייר עכ"פ קצת מן הקצת'' וכן הוא בביאור הלכה [בס''ס רנא] וכן בספרו חומת הדת [פרק ו] ''כגון יש אנשים שמתביישין לישא פאת ראש ומקצרין אותן כ"כ עד 'שלא נשאר מאומה' והוא נכנס בכלל הקפת פאת ראש לכמה פוסקים'' וע''ע במש''כ בהע' לתוכן הענינים לקונטרס תפארת אדם ומבואר כי לגבי פאות הראש כל שמותיר אפי' מעט שבמעט אינו נלכד באיסור השחתת הפאות וכ''ש לגבי פאות הזקן
והן עתה ראיתי בקובץ אור ישראל [חל''ה משנת תשס''ד עמ' רלו] בשם נכדו של הח''ח שבזמנו היתה המכונה משיירת איזה קצת מן השער והיו איזה גדולים שמתירים [כנראה כוונתו להגרח''ע עי' בשו''ת תשובות והנהגות ח''א שם] ובשביל זה לא היה יכול למחות אבל עכשיו שאינו משייר כלום משמע דהיה מוחה כיון דמשחית לכו''ע ע''ש
ובאמת נראה כי אף הח''ח לא תפס בזה לאיסור מוחלט ומה שלא מחה אינו רק משום שהיו מפוסקי הדור שמקלים אלא גם לדידיה נראה שאין הדבר פשוט לאסור כמו שדקדק לנכון הגר''מ פיינשטיין [מסורת משה ח''א עמ' רצה] מדבריו בלקוטי הלכות [שם] שסיים בצ''ע ומה שכתב בלשון 'שומר נפשו' מורה על חומרא ולא על איסור מעיקר הדין [וציין למשנ''ב סי' קנא ס''ק מב סי' תנא בה''ל ד''ה בית שאור וסי' תרכט ד''ה עומדת. כיוצ''ב] וממה שלא העלה כן בספרי ההלכה שחיבר נראה דלא אתא לאורויי הלכתא פסקתא והוסיף [שם בח''ב עמ' רד] ''דאין לומר דהח''ח אסרו דהלא תלמדיו מעידים שלא אסרו רק שנהג בזה כענין של מידת חסידות מצד שראה ברש''י זה מקור לאיסור אף שאינו לדינא'' וע''ע במבוא
[12] וראיתי בספר הנוי והנצח מורגנשטרן [עמ' 144] שהוסיף בשמו שדי שתורגש כל שערה ושערה כאשר אצבע היד מועברת בכיוון ההפוך לצמיחת השערות ע''כ וכן היה הגרע''י מורה ובא שיש לבדוק באופן זה
[13] בירור דעת החזו''א ועתה ראיתי מש''כ הגר''מ מאזוז בשו''ת מקור נאמן [ח''א סי' תרטו] ששמע כי החזו''א היה מתיר את הגילוח במכונות פיליפס שהיו בזמנו ושנה פרקו בהערתו בשו''ת יצחק ירנן [על אות ג] ושם כתב בזה''ל ''ואני שמעתי מהרב בנימין אביעד נר''ו בליל י''ט תשרי תשנ''ג במושב איתן [א.ה הוא יום כתיבתי עיקר תשובתי זו שנת תשפ''ד] שביקר אצל החזו''א זצ''ל עוד לפני קום המדינה ובדק מכונת רמינגטון ואסר לו [א.ה היא המכונה עם הסכינים החדים שחותכים ללא עזרת הרשת] ובדק מכונת פיליפס ואמר לו זה מותר עכ''ד וכן הביא בשו''ת יבי''א [שם אות יח] מקור נוסף לשמועה זו ע''ש ובירחון הפרדס [הובא בשו''ת יבי''א שם אות יח] כתבו בשם החזון איש ''שלדחוק המכונה על עור הפנים בודאי אסור'' ע''ש
אולם מאידך בשו''ת מנח''י [שם אות כח] הביא בשם הגר''נ ברמן שדיבר בזה עם החזו''א והחזו''א אסר לו את כל מכונות הגילוח ללא חילוק גם באורחות רבנו [הנמ''ח ח''ד עז-עח] מובא שדעת החזו''א היתה לאסור בכל סוגי מכונות הגילוח שבזמנו שכן ''מגלח את הזקן חלק לגמרי א''כ הסכין מסתמא חותך סמוך לבשר'' ''ובמכונות שהחלק העליון חותך אז העור נכנס ונוגע בחלק העליון והעליון מגלח וכן במכונות שיש רשת דקה מלמטה אותו הדבר וקרוב שעובר על הלאו'' וכן הוא בשמו בקול קורא דלהלן וע''ע בשו''ת יצחק ירנן [ח''א סי' ו אות ג] שהביא בזה עוד שמועות סותרות בשם החזו''א וכן עמד בדעתו בספר מכונות גילח בהלכה [ח''ב פ''ו הע' 46] ע''ש גם הלום ראיתי מש''כ בספר ועלהו לא יבול [הנהגות הגרש''ז אויערבך עמ' שלב] בנוסח השאלה עוד כמה שמועות בזה בשם החזו''א ע''ש
והן עתה נדפס מקרוב שו''ת חזון איש ושם [בפסקים סי' קנה עמ' עה] כתב בתשובת כתב ידו בזה''ל ''מעולם אין דעתי נוחה מגילוח זקן כעין תער בהיותי מורגל באיסורו בדור הקודם והיה הדבר חמור מאוד כמו גלוי הראש בחוצות והיה הדבר נחשב 'כשנוי מלבושיהם' לבוש הישראלי ואף שגם פשטה המחלה בין התורניים יחיו לא נשתנה הדבר בשביל זה ולכן נפשי סולדת להורות בענין זה אבל היתה מעשה שאחד הבטחני שאוכל לראות את המכונה שהיא אסורה בהחלט והראה שכשנותנים את האצבע על המכונה מבחוץ ומניחים את הפנימי למסלולו הוא מגרר את העור של האצבע ויש טוענים דבשעת גילוח הזקן אין מהדקים את המכונה כל כך וסוף סוף אין כאן רק קו דק בין האיסור וההיתר והדרך הישרה שיבור לו האדם הוא לשייר שערות קצרות ניכרות היטב עד שנקרא זקנו מגודל וילעיגו עליו ולא יחוש מפני המלעיגים עליו ואז יעיד ששלחנו גדול משולחנם'' ותשובה זו נדפסה בקצרה בקובץ איגרות החזו''א [ח''א איגרת קצח] וכיוצ''ב כתב בספר מעשה איש [ח''ג עמ' קעב] ע''ש
ניתן ללמוד את גישתו של החזו''א לענין מכונות הגילוח כך שלעולם לא התיר שום מכונה לכתחילה מפני טעמו שאין זו צורת האיש הישראלי להיות מגולח בזקן ואולי זה פשר השמועות שדעתו היתה לאסור בכל המכונות והיינו לכתחילה כהנהגה ראויה אולם לדינא לא אסר אלא כאשר מגלח שערותיו לגמרי שבזה הוי ממש כתער ואפשר שלענין זה הורו בשמו שאין ללחוץ המכונה לפניו וכך לא יחתכו השערות מהשורש ובהכי מתרצא כולהו וברוך היודע.
[14] בדעת ההר צבי והנה ממה שהביא ראיה לדבריו מדברי הרמ''א הנ''ל מבואר שלמד דעיקר החשש הוא שאם יעשה הכל בזוג התחתון נמצא שמתגלח למשעי ומבואר שכל שמגלח למשעי יש לאסור ויעויין בשו''ת משנה הלכות [שם] דלפ''ז העיקר חסר מן הספר והזהרת הרמ''א היתה צריכה לבא בענין שלא יגלח למשעי [א.ה ובעיקר שאף כאשר מגלח ע''י שני חודי המספרים שייך שיגלח למשעי כמ''ש בשו''ת מנח''י שם אות ג] וכתב לבאר שם שעיקר הזהרת הרמ''א היא משום שכשאר משחית ע''י הסכין התחתון הוי בכלל תער משום שהסכין נוגע בבשרו ופעולת החיתוך מתבצעת ע''י סכין אחד ולא ע''י שני להבים ע''ש גם
וכעי''ז כתב להעיר בשו''ת חלקת יעקב [שם אות ב] על ראית הגרצפ''פ מדברי הרמ''א הנ''ל וכתב ליישב ''דכיון שהנסיון הורה שמגלח למשעי, זאת אומרת מפני שהידק היטב הדק המכונה על העור, נקבי הרשת נתמלאו מהעור והסכין חתך השערות מעל העור בלי שום הפסק, ושפיר הזהיר לכל שואל שלא להדק המכונה להבשר, דמתוך ההידוק יבא לידי גילוח ממש'' עכ''ל ומבואר שעיקר הענין תלוי אם להבי המכונה נגעו בעור או שהיה הפסק וכאשר מהדק ומגלח למשעי הוא סימן שלהבי הסכינים נגעו בעור ולהכי שפיר מייתי ראיה מדברי הרמ''א הנ''ל שיש לחוש מלעשות הכל ע''י הסכין התחתון שנמצא מגלח בתער והיינו כאמור מפני שלהב הסכין נוגעת בעור וסמך לדבר מתשובתו בשו''ת הר צבי [יו''ד סי' קמג] ''דמכיון דעצם הסכין אינו פוגע ולא נוגע בבשר מפני שיש הפסק דק ביניהם, א"כ אין דינו אלא כמספרים כעין תער שאינו עובר בל"ת דגילוח הזקן'' ומבואר שהכל תלוי בזה אם הסכין נוגעת בעור או שלא ובהכי נתיישבה גם קושיית המשנה הלכות הנ''ל ובס''ד שו''ר בשו''ת מענה לשון [חפוטא ח''ב סי' ט ד''ה קבלתי] שהבין כדברנו בדעת ההר צבי ע''ש ודלא כמש''כ בשו''ת מנחת יצחק [שם אות כו-כז] דהתרו של הגרצ''פ פראנק אינו שייך אלא כשמשייר מעט ע''ש וכיוצ''ב נתבאר לעיל בדברי האגרו''מ [שבספר יד משה]
ולפום ריהטא היה מקום להעיר קצת ששני התשובות סותרות זו את זו דבספרו הר צבי כתב להתיר בפשיטות ואילו בתשובת כתב ידו הנ''ל כתב להתיר רק באופן שלא יהדק המכונה וכו' וכו' אולם נראה דשאני המכונה דאיירי בה בשו''ת הר צבי דהתם מיירי במכונת תספורת כמבואר בדברי תשובתו שם לגבי תספורת הראש והתם באמת אין הסכין נוגעת בעור כלל ובהכי אכן פשיטא דהוי מספרים כעין תער דשרי בפאת הזקן והכא בתשובתו לחלקת יעקב מיירי על המכונות גילוח שאין בהם אלא רשת דקה מן הדקה ובהכי ס''ל דאם מגלח שערותיו למשעי הוי כתער ודו''ק
[15] בירור דעת הגרע''י שוב הראוני מכתב כתב ידו של מרן זצ''ל [משנת תשנ''ב יא' אייר] וז''ל שם ''לכבוד... בענין גילוח הזקן במכונת חשמל שנתחדשו לאחרונה כמעט בכולם יש בעיות כולו סג יחדיו נאלחו, וגדולי הרבנים בדורנו שליט''א אוסרים לגלח בהן והמקל שבכולם הגאון ר' צבי פסח פראנק זצ''ל התנה תנאי מפורש שלא יהדק את המכונה לעור הפנים אלא יעשה כן בקלות כדי שישאר עיקר השער ולא תהיה השחתה באופן שאם יעביר ידו על פניו מלמטה למעלה ירגיש השער בעיקרו ומה טוב ומה נעים לברוח מההיתר הזה ולגדל זקן או לגלח במכונת יד (בלי חשמל) או בסם ובתשובה כתיבת יד הארכתי ואכמ''ל עכ''ל המכתב עוד כתב בתשובה אחרת [משנת תשנ''ג ו' ניסן] וז''ל כבו' וכו' למרות טרדותי כדי לאפושי מאיסורא להוי ידוע לכת''ר שאני עומד בדעתי בענין גילוח הזקן במכונות חשמל שרוב גדולי הדור אוסרים אותם ורק הגרצ''פ פראנק זצ''ל התיר באופן שישארו שורשי השערות ובודאי שטוב ונעים לברוח מהיתר זה וכמש''כ בתשובה והמפיצים בשמי שכאילו התרתי או שלא הבינו את דברי או שמדברים שקר והשי''ת יהיה עמו וכו' עכ''ל המכתב ומבואר כי אין דעתו של מרן זצ''ל נוחא כלל מהתירו של הגרצפ''פ בזה וכלשונו 'שטוב ונעים לברוח מהיתר זה' ונראה מדבריו שאין לסמוך על היתר זה אם לא במקום דוחק גדול אך האמת תורה דרכה דאדרבה איכא למידק איפכא לאידך גיסא ממ''ש 'וטוב ונעים לברוח וכו' ומדלא כתב ויש לברוח וכו' נראה שאין זה אלא בגדר ההנהגה הראויה ויל''ע
ובכל אופן נראה שתשובתו של מרן בשו''ת יבי''א היא היא משנה אחרונה ואף שנכתבה בימי קדם משנת תרצ''ז [ועי' בשו''ת יצחק ירנן שם בתשובתו משנת תשל''ג שמציין לה שהובא אליו בכתב יד] מ''מ נותרה עדכנית עד עת הדפסתה ואדרבה שם [באות טו] מביא מכתב של בעל היצחק ירנן משנת תשנ''ט [כמלמעלה משישים שנה אחר תחילת כתיבת התשובה] והתשובה עצמה נדפסה בשו''ת יבי''א ח''ט שיצא בשנת תשס''ב ונראה שהיא משנתו האחרונה ודעתו הסופית להלכה וכמסקנה זו ממשיך להורות בנו ממשיך דרכו הראש''ל [כדלהלן] ודלא כדברי האומרים כי מרן זצ''ל הדר הוא לכל חסידיו
ולאפוקי מדברי אילו מחברי קונטרסים האוסרים בתוקף את מכונות הגילוח המצויות ומביאים את דעת מרן זצ''ל כאחד מהאוסרים בכל אופן ושאף הוא חזר בו לאסור ממה שהעלה בתשובתו הנ''ל להתיר היכא שאינו מהדק בחוזק לפנים ועיקר דבריהם מבוססים על מה שאמר מרן זצ''ל בשיעורו השבועי במוצ''ש [נשא תשמ''ה] בזה''ל ''הנוהגים לגלח את זקנם יש להעיר להם שהתורה אמרה לא תשחית את פאת זקנך לא כתוב בתורה בתער אלא כתוב לא תשחית כל גילוח שיש בו השחתה הוא אסור מכונות הגילוח החשמליות המצויות כיום הם משחיתים ממש עוקרים את השער משורשו יש בהם ספק גדול מהתורה שכל אדם שהוא עושה כן הוא עובר על הלאו של לא תשחית את פאת זקנך לכן אני מיעץ להם שאל ישחיתו לגמרי את הזקן לא ישתמשו במכונה חשמלית של גילוח אלא ישתמשו בכל דבר שישאיר מעט שער למשל מספרים שלא כעין תער ואם יעשה כן תעה''ב זוהי מצוה גדולה וכו' משתמשים במכונת גילוח שהיא חשמלית והיא עוקרת ממש את השער זה כמו תער וכבר עמדו על זה גאוני דורנו ולא מצאו מנוח לדבר הזה כל אחד יעשה כל מה שיכול לעשות שישאיר מעט עיקרי השער שלא יחתוך כל השער כי זה אסור לאו מן התורה חמישה לאוין על כל פאה ופאה חייב לאו אחד לכן כל אחד ואחד עליו להיזהר מזה ולשומעים ינעם ועלהם תבוא ברכת טוב עכ''ל ובאמת שככל הדברים אשר שמענו כן ראינו בספרו בתשובה הנ''ל דמבואר שם [באות טו] דאם עושה השחתה גמורה אף במספרים כעין תער יש לאסור ומש''ה הורה שלא להדק המכונה לפנים כמבואר במסקנת תשובתו ובכה''ג דעתו שבמקום צורך המקל יש לו ע''מ לסמוך והתשובה הנ''ל נתפרסמה זמן זמנים טובא אחר דבריו בשיעור השבועי הנ''ל ומה גם שאין בדברים סתירה וכאמור
והנה אחר כל המכתבים הנ''ל והדברים שנאמרו בשיעורו השבועי הנ''ל הוציא תשובתו לאור עולם כך שמסקנת ההלכה כפי העולה בתשובתו עומדת בעינה ודעתו דעת עליון שכל שמותיר רושם שניתן להרגישו בידו ונזהר שלא להדקה לפניו בחוזק המקל יש לו ע''מ לסמוך ועיני ראו ולא זר הסרטה מסוף ימיו של מרן זצ''ל בה אחד שואל למרן זצ''ל כי פרסמו בשמו שחזר בו מפסקו הנ''ל לאסור לגמרי וענהו מרן בתקיפת ''לא אמרתי שום דבר היפך מה שכתבתי בספרי לא תשמעו לשום רב מי שיהיה לא תשמעו לו, יש לי ספר יביא אומר שם כתבתי את ההלכה ואני לא חוזר בי. ושוב חזר הלה ושאל, ושוב ענהו מרן זצ''ל ''לא שיניתי את דעתי מה שכתוב שם זה הוא זה'' ע''כ ודי בזה והן אמת כי לכתחילה יש להחמיר בזה ולא לסמוך על היתר זה לכתחילה רק בבחינת המיקל יש לו ע''מ לסמוך כמו שכתב בתשובתו הנ''ל
ומכאן יש להעיר עמ''ש בשו''ת נשמע קולם [ח''ב יו''ד ריש סי' ד] להעיר על דברי הכותב ביתד המאיר [אייר תשסט עמ' כב] שכתב להוכיח מדברי הגרע''י [בתשובתו שם באות טו] שגדר האיסור אינו השחתה בתער אלא השחתת השערות שיהיו פניו חלקות אף שלא ע''י תער ושם כתב לדחות דאתו פנים חלקות מי כתיבי בקרא ע''ש ולהאמור זה אינו ואדרבה כן מבואר כוונת הגרע''י ממכתביו וכן הוא למעיין בדברי תשובתו שם ודו''ק ולעיקר השאלה אתו פנים חלקות מי כתיבי בקרא יש לומר בפשיטות דאה''נ דבמה שאסרה התורה תער דעביד השחתה ועושה פנים חלקות יש ללמוד דכל היכא דעביד השחתה יש לאסור ושאני סם דאינו בכלל דרך גילוח ודו''ק
[16] וזו לשון תשובתו בירחון אור תורה [תשרי תשנ''ב סי' ג מכתב ב] ''במכונות שמותר לגלח בהן [ישנן מכונות שאסור לגלח בהן מחמת תער] יזהר שלא לדחוק על הבשר יתר על המידה ואין השחתה אלא בתער לכן במכונה מותר לפי התנאים דלעיל כידוע הדרת פנים זקן''
[17] כן דעת אביו בשו''ת יבי''א [שם אות יד] ומש''כ לדחות בזה בשו''ת נחלת לוי [ח''ג יו''ד סי' ו ד''ה ושוב] אין דבריו מחוורים מה גם שכן היתה הוראת מרן זצ''ל לרבים ומה שהביא זאת בילק''י בשם 'יש אומרים' אפשר משום שעדיין לא נדפסה תשובת אביו בזה ואפשר שכיון מדנפשיה לדעת אביו וע''ע לעיל שכיוצ''ב כתבו עוד מגדולי אשכנז
[18] משנת תשס''ז ושוב מב' טבת תשפ''ב וע''ע בתשובתו [משנת תשע''ז כה' טבת] בקובץ בית יוסף [ח' ? סי' של] ועי' בשיעור השבועי [תזריע תשפ''ב הע' 9 ופ' פנחס תשפ''ב וויקרא תשפ''ג הע' 3]
[19] וע''ע בשו''ת יבי''א [שם אות יז] מש''כ ליישב בזה כי מדברי הראשונים מבואר דאף במקום שהוא קרוב ממש לפס''ר ורק על צד המיעוט לא יעבור איסור אכתי איננו בכלל פס''ר כל שאינו ודאי גמור ע''ש ושם [באות יח] כתב לצרף לדברי הגרצפ''פ פרנאק הנ''ל גם את סברת הגרש''ז אויערבך דלהלן
[20] אם כי גם נתון זה שנוי במחלוקת ומדברי החפץ חיים בלקוטי הלכות ''המכונה [המאשינקע] החדשה שמספרין בם שמגלחין כתער ממש ותולש השער ולא נשאר מאומה'' נראה שגם אז המכונה היתה מגלחת למשעי ממש כתוצאת תער וכן מבואר בשו''ת תשובות והנהגות [בח''ה סי' רסד] וע''ע בספר מכונות גילוח בהלכה [ח''א פ''א]
[21] בכדי לברר נתון זה שעור האדם חודר דרך הרשת ויש מגע ישיר בין הרשת לבין העור הציעו כמה ממומחי הכשרות לעשות ניסוי ביתי בענין זה ע''י טבילת הסכינים הפנמיים בדיו כסויים ברשת והצמדתם לעור תוך סיבוב של הסכין ולפי דבריהם התוצאה תיהיה שהעור יתלכלך מעט מהדיו שע''ג הסכינים כאמור תוצאה זו מובילה בהכרח להבנה כי יש מגע ישיר ועדין בין העור לבין הסכינים ויל''ע
[22] נתון זה מוסבר ע''י השינוי המצאותי ביצור המכונות כי בעבר לא היו להבי המכונה חותכים את השערה סמוך לשורשה כך שהיתה אפשרות לשערה לנוע מעט ובכדי שהסכין יחתוך היה צורך 'בעזר כנגדו' היינו הרשת שתחזיק את השערה אולם כיום השערה נחתכת ממש סמוך לשורשה ובמקום זה אין יכולת לשערה לנוע כך שדי בפגיעת הסכין שבא במהירות עצומה בשורש השערה בכדי שתחתך אף ללא עזרת הרשת [ועם כל זאת יש להוסיף כי כאשר יש לשערה יכולת תנועה היינו באופן שזיפי הזקן ארוכים יחסית כך שהסכין איננו פוגע בשורש השערה ויש יכולת בשערה להתקפל ולנוע אכן באופן זה תפעל המכונה כמספרים ותעזר בדופן הרשת]
[23] גם לכך ניתן להציע נסיון פשוט ע''י הרחקת המכונה מעט מהפנים באופן זה בחלקם העליון של השערות תורגש כמשיכה מסויימת [ולא כ''כ נעימה] כמו כן כאשר סוללת המכונה עומדת להיגמר ואין יכולת בסכין לחתוך את השערה אעפ''כ תורגש משיכה של השער כלפי מעלה ע''י להבי הסכין הכפול שעדין פועלים את פעולתם
[24] ואם כי בתשובת הגרש''ז אויערבך [בשו''ת מנחת שלמה ח''ב סי' צו אות ב דפוס ראשון ויש לציין כי נוסח השאלה הובא בספר ועלהו לא יבול אויערבך ח''ב עמ' שלב באורך] אנו מוצאים פתח פתוח להתיר אף לפי גישה זו בה מסתכלים לפי תוצאת הגילוח וז''ל בתשובתו שם ''אך טעמא דמספקא לי הא מילתא הוא מפני שחלוק טובא מתער כי התער מוריד ממש את כל השער שבולט מהבשר ואילו מכונת הגילוח מכורח תמיד להשאר משהו ומה שנראה חלק כמו בתער הוא משום שדרך של מכונת גילוח להוציא חלק מהשער שטמון בתוך הבשר [אשר אפשר לקרותו שורש] לחוץ ומאותו השער שפיר נשאר מקצת בשעת הגילוח אלא שאח''כ הוא חוזר ונכנס לתוך הבשר ולכן נראה הבשר חלק ממש כמו בתער ומספקא לי טובא מי אזלינן בתר סוף שנעשה חלק ממש כמו בתער או בתר שעת גילוח ובההיא שעתא הרי נשאר מקצת מהשער בחוץ ולא דמי לתער שבשעה שמגלח הוא מוריד ממש כל השער ולכן איני יודע להורות בזה לא להיתר ולא לאיסור'' ומבואר דאף אי נימא דאזלינן בתר תוצאת הגילוח יש מקום להתיר כיון שתוצאת הגילוח בשעת הגילוח איננה השחתה וצירף דבריו בשו''ת יבי''א [שם אות יח] להתיר היכא שאינו מתכוין לדחוק המכונה לעור הפנים.
[ועתה ראיתי מאי 'דמסיים בה' בספר הדרת פנים זקן [עמ' שנו] ''ולכן לענין מעשה אין לסמוך על סברות ללא ראיות גמורות להיתר ובפרט בנידון זה שהדבר נוגע בכמה לאוין דאורייתא'' ודבריו הנ''ל הינם מרשימה שנערכה ע''פ פגישת הגר''א וייספיש עם הגרש''ז אויערבך בה הציעה הגרש''ז אויערבך את דעתו בענין זה ונראה כי תורה שבכתב עדיפא מתרי טעמי חדא משום שנכתבה כהוראה למעשה כפי המובא בספר ועלהו לא יבול [שם] זאת ועוד כי ממה שלא ראה הגרש''ז אויערבך לכתוב את מסקנתו הנ''ל ולחוקה ע''ג ספרו ש''מ דס''ל שאין דעתו מכרעת לאיסור וע''ע להלן]
והנה מדברי המנחת שלמה הנ''ל נתבאר שלא סמך על טעם זה להתיר באופן גורף ולא החשיב זאת אלא כספק כך שאין בטעם זה כדי סמיכה ובעיקר הסברא בזה יש לעיין כי מאחר וזו צורת הגילוח והמכונה מותקנת לגלח באופן זה הרי שיש לומר שאף מה שהשערה אח''כ חוזרת ונבלעת בעור הוא מכלל פעולת הגילוח אף שנעשה אח''כ בדומה למש''כ החזו''א [או''ח סי' לו ס''ק א ונזיקין ב''ק סי' יד אות יב] ויל''ע ואכ''מ
ובעיקר דעת הגרש''ז אויערבך מצינו בדברים כעין סתירה כי מהתשובה הנ''ל בשו''ת מנחת שלמה נראה דלא פסיקא ליה מילתא לא להתירא ולא לאיסורא וכן מבואר יוצא מלשון תשובתו המובאת בספר ועלהו לא יבול [ח''ב עמ' ע] וז''ל שם ''שאלה האם מותר להתגלח במכונת גילוח [מו''ר בקשני לשאולו בעקבות פרסומים בעיתונות שהוא אוסר להתגלח במכונות גילוח] תשובה יש אוסרים ויש מתירים מה שנתפרסם בשמי זה שקר וכזב ולא היו דברים מעולם הרב משה פיינשטיין מתיר ישנם רבבות של יהודים דתיים המתגלחים במכונות גילוח אמנם יש גם אוסרים'' והוסיף המו''ל במוסגר שם ''מהרב הבנתי שבהחלט יש למקלים ע''מ לסמוך ושא''א ללמד קטגוריה על כ''כ הרבה יהודים שמקלים בזה אך הוא אישית לא בא להכריע במחלוקת זו'' וכן נראה גם מלשון נוסח 'ההסכמה' שכתב לספר הדרת פנים זקן [עמ' 57] וזאת בהקדם זה שהמחבר הגר''מ ווינער שלח מכתבים לכל חכמי דורו שיגלו דעתם בשבח גידול הזקן וחשש האיסור בגילוחו [עי' לדוג' בשו''ת שמש ומגן ח''א יו''ד סי' יג ושבט הלוי ח''ד סי' צו ומענה לשון ח''ב ריש סי' ט ושו''ת משנה הלכות חי''ט סי' קלג] וע''ז השיב לו הגרש''ז אויערבך במכתב 'ההסכמה' שם ''למע''כ וכו' מוצא אני לנכון לכתוב לו שכבר הודעתי לו מזמן ע''י ת''ח גדול שהוא אחד מידידיו שיש לי טעמים אשר בגללם קשה לי למלא רצונו הטהור'' וד''ל
מאידך גיסא בתורה שבע''פ מצינו מכתבי תלמדיו שהוראתו לתלמדיו ומקורביו שיש לחוש בדבר לאיסור תורה כמבואר באורך בספר הליכות שלמה [תפילה עמ' יא הע' 34] וכן הוא בתוספת שהוסיף בספר הדרת פנים זקן [הובא לעיל] והנראה בזה כי אף שמצא צד קולא לא סמך עליו להתיר בשופי ואינו אלא כלימוד זכות על המון העם כמבוא בספר ועלהו לא יבול אולם למקורביו אכן הורה שיש להימנע מהגילוח במכונות הגילוח שכן ראוי לא לסמוך לכתחילה על סברא זו ודו''ק ומ''מ מבואר שלא היתה דעתו לחתוך הדבר לאיסור גמור
ומ''מ יש לעיין האם כיום ניתן לסמוך על הנחת יסוד מצאותית זו וכמו שהעיר בקונטרס תספורת וגילוח [עמ' 32 סוף הע' 3] כי ע''פ הסרטון שיצא בענין ע''י חברת פילפס מבואר יוצא כי העור נמשך עם השערה כך שנחתך מהשער עד הגומא ע''ש
[25] בשיעורו השבועי [תזריע תשפ''ב הע' 9 וויקרא תשפ''ג הע' 3]
[26] אם כי אין סברא זו מוכרחת שכן סכיני המכונה יעשו את פעולתם אף ללא הסכין הכפול רק באטיות ואין ההכרח בהם כלהב הנגדי שבמספרים ויל''ע
[27] והלום ראיתי בקונטרס תספורת וגילוח מורגנשטרן [פ''ג סוף הע' 8] שכתב להעיר בזה שבהתעלמות מבדיקת המקרוסקופ הרי שאין לנו אלא ספק בצורת הפעולה וחיתוך הסכין אם חותך לבד או בצירוף הרשת ויש להחמיר מדין ספק דאורייתא ואף אחר בדיקת הטלסקופ מתברר הדבר שהסכין חותכת לבדה בלא עזרת הרשת כך שממ''נ יש לאסור עכ''ד ודבריו צ''ע דלפי ההנחה שיש לילך בדיני התורה אחר ראית עין האדם הרי שאין ספק באופן פעולת המכונה דלעיניים נראה שהרשת תופסת את השערה והמרחק המועט [כמה מאיות המ''מ!] בין השערה לדופן הרשת ודאי שאיננו נתפס בעין אנושית ומה גם שלפי דבריו נסתר עיקרון זה שבנאהו גדולי האחרונים כמ''ש בשו''ת יחו''ד ועוד
[28] כיום מכון צומת מאשר את מכונות הגילוח על בסיס שני ההתרים הנ''ל וע''ע בדעתם הראשונית של חברי המכון בקובץ תחומין [חי''ג עמ' 200 ואילך] ובקובץ 'אורחות' [תשנ''ד עמ' 36] וע''ע להלן
