בעבר הייתי קורא תשובות של כל מיני אברכים (שניכר שהם צעירים או לפחות מתנהגים כצעירי הצאן שלא הגיעו להוראה, כפי שהגדיר אותם מרן זיע"א בספריו) שכתבו תשובות מקוממות, לשנות את כל העולם, כביכול שכולם אינם חכמים ואינם יודעים את התורה, ורק הם הגיעו לכס ההוראה ורק הם זכו לכוון לאמיתה של תורה, ורק הם ראו את הראשונים, וכהנה טענות.
בעבר רציתי לכתוב מאמר מקיף להוכיח את טעויותיהם הרבות, ואיך שלשונם חלקלקה ומכשילה, כביכול מצאו מציאה חדשה שעד היום לא ידעו, או שהם מסבירים הסבר עקום בראשונים ומסתירים את עקמימותם, ולפי זה כתבו לשנות את המנהג, וגם דוחפים את סברת כרסם כדי שמהלך הסוגיא תצא כפי שהם רוצים
אחרי זמן שבתי בי, שבין כך או כך, מתי מעט קוראים את תשובותיהם, ויותר מעט מהם משנים את מעשיהם על פי התשובות הללו
אם כותבים מאמרים כדי לחלוק עליהם נותנים להם יד ומראים בזאת שיש בדבריהם עיקר שיש מה לדון בו, וגם ע"י כן יותר אנשים יקראו את התשובות הללו ויתבלבלו בחושבם שהם צודקים
כדי שלא יחשבו שאני מגזים, אתן דוגמא אחת מיני רבות-
אחד מגדולי האברכים הללו, כתב בספרו הלכה למעשה, שיש לחשב את זמני היום לפי שיטת הגר"א (ק"ש תפילה וכד') בין בדאורייתא בין בדרבנן, בין לקולא ובין לחומרא
וזאת כי הוא המציא שכך דעת רוב הראשונים
אבל עיקר טענתו, שבמציאות רואים כמו הגר"א, בימי תשרי וניסן הזמנים שווים ויש י"ב שעות יום וי"ב לילה, אפשר להגיע לכך רק לפי שיטת הגר"א
השקר הגדול הוא, שהוא לא מצא ולא כלום. כי את הטענה הזאת כבר כתבה הלבוש והגר"א בעצמו. והוא מצייר את הזה כאילו הוא מצא חידוש מהגניזה בקהיר או מתחת לבלטות. (לעצם הדין ראיתי שיש מיישבים קצת בדוחק, אבל בכל זאת ישנם כמה ראשונים בשיטת המג"א, כך שזו מחלוקת ראשונים וצריך איכשהו לתרץ)
