בסידור קול ציון כתב הרב מוצפי שליט"א כשאומר ומלכות הרשעה מהרה תעקר וכו' יכוון על הקליפה שלמעלה וכו'. ובהערה כתב שהזהירו המפרשים לבלתי לכוין על איזה מלכות בארץ אלא על הסט"א ע"ש. וכך כתב במחזור קול ציון ר"ה וכיפור במילים כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ.
חפשתי בכל ספריו ולא מצאתי מי הם המפרשים שהזהירו על כך. יתרה מזו, אם אנו 'מברכים' את הרשעים וכל הזדים כרגע יאבדו. מה ההפרש יש בין זה למלכות הרשעה. וראה באבודרהם בביאור ברכה זו, שכתב שהם יהודים שהשתמדו. אמנם אח"כ כתב שמלכות זדון זו מלכות עמלק. ע"ש. וכ"כ בביאור התפילה לרוקח שמלכות זדון הם אדום הרשעה. וכ"כ ר"י בר יקר.
הרי להדיא שפירשו על מלכות אשר בארץ ולא רק על הסט"א. (שהרי יכלו לפרש על הס"מ, שרו של עשיו וכד' שאלו דברים הכתובים בחז"ל)
וגם אם נאמר שיש עדיפות לכוון על הקליפה למעלה, שבנפול היסוד יפול הבניין. מ"מ איזה איסור יש לכוון על עלמק?
וכתב בסדר היום (כוונת שמונה עשרה) -
אחר שהתפללו על הדין ועל המשפט אנו מתפללים על הרשעים והמבקשים עלינו רע שיעקרו ויאבדו מן העולם כי באמצעות הדין העולם עומד על קיומו וכל זדים ועושי רשעה כלים ואובדים וכל עולה קפצה פיה. וכו'. וצריך תפלה למפלת הרשעים כי כשיש להם לצדיקים עושי רשעה לפניהם ואינם יכולים להכניעם ולהכריתם מן העולם הם לשכים בעיניהם ולצנינים בצדיהם ואינם יכולים לעסוק בתורה כראוי
וגם על מלכות רשעה של יהודים שגוזרים נגד התורה מותר לקללם. אע"פ שבגמרא בברכות דף י כתוב שאין להתפלל על רשעים שימותו. וכן הוא בזוהר (וירא קה ע"א). מ"מ כבר כתב הצל"ח בברכות שם שאין מקרא יוצא מידי פשוטו (של יתמו חטאים מן הארץ) וכן מדברי רשב"י שם ור"ש בן פזי (ברכות ט:) מוכח שפשט הכתוב הוא שמותר להתפלל על הרשעים שימותו. ע"ש בד"ה מי ובד"ה ואולי. וכן הגאון ממונקאטש בדברי תורה (תנינא, מו) העלה כן והוסיף להביא עוד ראיות ע"ש. ואף לדברי הזוהר כתב בהגה' מהרצ"א (מבעל הבני יששכר) שאין זה בכלל המינים והאפיקורסים שדינם שמורידים ולא מעלים וכל שכן שמותר להתפלל עליהם שהש"י יבער הקוצים מן הכרם. (ולכן מתפללים עליהם בברכת המינים. ספר מתוק מדבש על הזוהר שם).
לכן צ"ע מניין האיסור לא לכוון עליהם
חפשתי בכל ספריו ולא מצאתי מי הם המפרשים שהזהירו על כך. יתרה מזו, אם אנו 'מברכים' את הרשעים וכל הזדים כרגע יאבדו. מה ההפרש יש בין זה למלכות הרשעה. וראה באבודרהם בביאור ברכה זו, שכתב שהם יהודים שהשתמדו. אמנם אח"כ כתב שמלכות זדון זו מלכות עמלק. ע"ש. וכ"כ בביאור התפילה לרוקח שמלכות זדון הם אדום הרשעה. וכ"כ ר"י בר יקר.
הרי להדיא שפירשו על מלכות אשר בארץ ולא רק על הסט"א. (שהרי יכלו לפרש על הס"מ, שרו של עשיו וכד' שאלו דברים הכתובים בחז"ל)
וגם אם נאמר שיש עדיפות לכוון על הקליפה למעלה, שבנפול היסוד יפול הבניין. מ"מ איזה איסור יש לכוון על עלמק?
וכתב בסדר היום (כוונת שמונה עשרה) -
אחר שהתפללו על הדין ועל המשפט אנו מתפללים על הרשעים והמבקשים עלינו רע שיעקרו ויאבדו מן העולם כי באמצעות הדין העולם עומד על קיומו וכל זדים ועושי רשעה כלים ואובדים וכל עולה קפצה פיה. וכו'. וצריך תפלה למפלת הרשעים כי כשיש להם לצדיקים עושי רשעה לפניהם ואינם יכולים להכניעם ולהכריתם מן העולם הם לשכים בעיניהם ולצנינים בצדיהם ואינם יכולים לעסוק בתורה כראוי
וגם על מלכות רשעה של יהודים שגוזרים נגד התורה מותר לקללם. אע"פ שבגמרא בברכות דף י כתוב שאין להתפלל על רשעים שימותו. וכן הוא בזוהר (וירא קה ע"א). מ"מ כבר כתב הצל"ח בברכות שם שאין מקרא יוצא מידי פשוטו (של יתמו חטאים מן הארץ) וכן מדברי רשב"י שם ור"ש בן פזי (ברכות ט:) מוכח שפשט הכתוב הוא שמותר להתפלל על הרשעים שימותו. ע"ש בד"ה מי ובד"ה ואולי. וכן הגאון ממונקאטש בדברי תורה (תנינא, מו) העלה כן והוסיף להביא עוד ראיות ע"ש. ואף לדברי הזוהר כתב בהגה' מהרצ"א (מבעל הבני יששכר) שאין זה בכלל המינים והאפיקורסים שדינם שמורידים ולא מעלים וכל שכן שמותר להתפלל עליהם שהש"י יבער הקוצים מן הכרם. (ולכן מתפללים עליהם בברכת המינים. ספר מתוק מדבש על הזוהר שם).
לכן צ"ע מניין האיסור לא לכוון עליהם