• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

מנהג ירושלים שהזכיר עתה בשיעור

סי' רנו סק"ה
ומש"כ שבשעה אחד עשר ומחצה ידליקו, היינו כ' דקות קודם השקיעה, שבשעה שתים עשרה פחות עשר דקות היה השקיעה, וכמש"כ בסי' קכט סק"ז וסי' קלא ס"ק כז ועו' מקומות.
מחילה, כתב שכן המנהג? על כך אני מחפש, היכן כתב בכף החיים שכך מנהג ירושלים. זמן רב אני מחפש את זה, בדיוק הזכיר זאת בשיעור...
 

לפי לשון כף החיים משמע שהיו מדליקים 30 דקות

כי כתב - שבשעה יא' ושליש היו מכריזים - להוי אומר- 40 דקות קודם השקיעה , וזאת משום - שבירושלים יש הרים וכבר 10 דקות קודם השקיעה לא היו רואים את השמש, נמצא א"כ- שחצי שעה קודם , היינו - 40 דקות , וזהו שכתב יא' ושליש - כי שליש שעה זה 20 דקות , וא"כ נשאר עוד 40 דקות

ואז מסיים - שהיו מדליקים 10 דקות לאחמ"כ , וכלשונו יא' וחצי - שזה אומר שיש עוד חצי שעה לשקיעה.
 
להוי אומר- 40 דקות קודם השקיעה

אבאר יותר , כי לא כ"כ הסברתי את הדברים טוב

כשכף החיים כתב בשעה יא' ושליש היו מכריזים - הכוונה שכבר עברו מהיום 11 שעות ושליש שעה, ושליש שעה היינו 20 דקות וא"כ נשאר עד סוף היום עוד 40 דקות
וא"כ על כרחך- מה שכתב שזה חצי שעה קודם שהשמש נראית, היינו- כי הם עוד 10 דקות לפני השקיעה כבר לא היו רואים את השמש , מחמת ההרים.

ולכן מסיים - שלאחר 10 דקות שהוא יא' וחצי, והיינו- שעברו כבר 11 שעות ועוד חצי שעה, ואז נשאר לשקיעה עוד 30 דקות, דאז היו מדליקים

נמצא- שב- 40 דקות קודם היו מכריזים על שבת, וב- 30 דקות כבר היו מקבלים שבת
 
אבאר יותר , כי לא כ"כ הסברתי את הדברים טוב

כשכף החיים כתב בשעה יא' ושליש היו מכריזים - הכוונה שכבר עברו מהיום 11 שעות ושליש שעה, ושליש שעה היינו 20 דקות וא"כ נשאר עד סוף היום עוד 40 דקות
וא"כ על כרחך- מה שכתב שזה חצי שעה קודם שהשמש נראית, היינו- כי הם עוד 10 דקות לפני השקיעה כבר לא היו רואים את השמש , מחמת ההרים.

ולכן מסיים - שלאחר 10 דקות שהוא יא' וחצי, והיינו- שעברו כבר 11 שעות ועוד חצי שעה, ואז נשאר לשקיעה עוד 30 דקות, דאז היון מדליקים

נמצא- שב- 40 דקות קודם היו מכריזים על שבת, וב- 30 דקות כבר היו מקבלים שבת
בדיוק לכן לא הבנתי מה הקשר לשם
 
לפי לשון כף החיים משמע שהיו מדליקים 30 דקות

כי כתב - שבשעה יא' ושליש היו מכריזים - להוי אומר- 40 דקות קודם השקיעה , וזאת משום - שבירושלים יש הרים וכבר 10 דקות קודם השקיעה לא היו רואים את השמש, נמצא א"כ- שחצי שעה קודם , היינו - 40 דקות , וזהו שכתב יא' ושליש - כי שליש שעה זה 20 דקות , וא"כ נשאר עוד 40 דקות

ואז מסיים - שהיו מדליקים 10 דקות לאחמ"כ , וכלשונו יא' וחצי - שזה אומר שיש עוד חצי שעה לשקיעה.
עיין למה שציינתי בחזו"ע שבת א' עמ' קפה שמסביר את הכה"ח בסוגריים וז"ל וידוע שבשעון ערבי שהיו נוהגים בו חכמי הספרדים, בשעה שתים עשרה פחות עשר דקות הוא זמן שקיעת החמה, ולפי זה דברי הרב זיע"א בדעת הכה"ח ברורים.
 
וז"ל וידוע שבשעון ערבי שהיו נוהגים בו חכמי הספרדים, בשעה שתים עשרה פחות עשר דקות הוא זמן שקיעת החמה
שעשר דק לפני שתים עשרה היא השקיעה

לא כ"כ הבנתי - האם הכוונה שהיו רואים את השמש עשר דקות לפני השקיעה , ובכ"ז החשיבו את זה לשקיעה

או דשמא- לא היו רואים את השמש כבר 10 דקות קודם השקיעה [וכגון מחמת ההרים] ולכן החשיבו את זה לשקיעה.
 
אינו מדוייק
ראה למרן זיע"א בשבת א עמ' קפד שהבין בדבריו
שעשר דק לפני שתים עשרה היא השקיעה
נמצא שזה עשרים דק לפני
וראה עוד בכה"ח קכט אות ז
אם כבר אתה מדבר... מרן כתב על כף החיים הזה בהליכות עולם ח"ג (עמ' לו). חזון עובדיה שבת ח"א (עמ' קפד). שו"ת יביע אומר ח"ה (חאו"ח סי' כא אות ב-ג). וח"ט (חאו"ח סי' קח אות קכא). שו"ת יחוה דעת ח"ז (סימן מה מכתב שני וסימן מו אות ב). וראה עוד שם (גיליון 2).
 
חזור
חלק עליון