מסכת מכות - הערות והארות

[דב״ש]

בספר עיני כל חי עמ"ס מכות הביא מהחיד"א בשם זקן אחד מקובל ז"ל שאמר שמכות בגי' הרהורים בדיוק ולכן ראוי לבחורים ללמוד מכות ועי"ז מבטל הרהורים רעים כו' עיין שם.

ואמרתי להוסיף על דברי הזקן המקובל ז"ל דהנה האותיות הנסתרות ב"מכות" בגימטריא האותיות הנסתרות ב"תאוה" והכוונה כנ"ל שלימוד מסכת מכות מבטל תאות זנות, וחכ"א שליט"א הוסיף בזה שזנות הוא עבירה שאדם עושה "בסתר" ודו"ק

 

[דב״ש]

ב. לוקה את הארבעים - רש״י סופג את הארבעים

מדוע שינה מלשון המשנה והאם יש חילוק בין לוקה לסופג

 

[דב״ש]

ב. תנא התם קאי כל הזוממין מקדימין לאותה מיתה חוץ מזוממי בת כהן ובועלה שאין מקדימין לאותה מיתה אלא למיתה אחרת ויש עדים זוממין אחרים שאין עושין בהן דין הזמה כל עיקר אלא מלקות ארבעים כיצד מעידין אנו באיש פלוני שהוא בן גרושה או בן חלוצה אין אומרים יעשה זה בן גרושה או בן חלוצה תחתיו אלא לוקה את הארבעים

ויש לעיין בביאור כוונת הגמרא "כל עיקר"

ועיין רש"י בא"ד עוד יש זוממין אחרים שאין מקיימין בהן דין הזמה כלל עכ"ל ומבואר דליכא שום קיום הזמה

אולם צ"ע שרש"י בדף ב: כתב בא"ד וז"ל אם הזמה זו בת מלקות היא שאינו יכול לקיים בה דין הזמה גמורה כגון בעדי בן גרושה או גלות כו'

ומבואר שמקיים דין הזמה קצת.

ועיין תוספות ב. בד"ה מעידין וז"ל -וי"ל כיון דלוקין הוי כאשר זמם והוי שפיר אתה יכול להזימה.

 

[דב״ש]

ב: אלא מחוורתא כדשנין מעיקרא כו׳ אלא מחוורתא כדריש לקיש

צ״ע בשינוי הלשון. ואולי יש לומר דלעיל יש שאלה בגירסאות (ריב״ל, ר״ל) ועיין מסורת הש״ס שם ולכן לא קאמר כריב״ל אלא כדשנין מעיקרא דהיינו או ריב״ל או ר״ל אבל כאן שיש רק ריש לקיש שפיר קאמר הגמרא מחוורתא כדר״ל ודו״ק

 

[מאנ"ש]

ב. לוקה את הארבעים - רש״י סופג את הארבעים

מדוע שינה מלשון המשנה והאם יש חילוק בין לוקה לסופג

לשון חכמים לחוד ולשון תורה לחוד

 

[פשוט]

לשון חכמים לחוד ולשון תורה לחוד

מי מהם הוא התורה ומי מהם הוא החכמים?
הנידון פה הוא על לשון התנא ועל לשון רש"י ז''ל, ולא על לשון הפסוק.

 

[מאנ"ש]

מי מהם הוא התורה ומי מהם הוא החכמים?
הנידון פה הוא על לשון התנא ועל לשון רש"י ז''ל, ולא על לשון הפסוק.

לשון הגמרא לחוד, ולשוני לחוד...
(לשון מושאלת כמובן)

 

[דוד כהנא]

ב. תנא התם קאי כל הזוממין מקדימין לאותה מיתה חוץ מזוממי בת כהן ובועלה שאין מקדימין לאותה מיתה אלא למיתה אחרת ויש עדים זוממין אחרים שאין עושין בהן דין הזמה כל עיקר אלא מלקות ארבעים כיצד מעידין אנו באיש פלוני שהוא בן גרושה או בן חלוצה אין אומרים יעשה זה בן גרושה או בן חלוצה תחתיו אלא לוקה את הארבעים

ויש לעיין בביאור כוונת הגמרא "כל עיקר"

ועיין רש"י בא"ד עוד יש זוממין אחרים שאין מקיימין בהן דין הזמה כלל עכ"ל ומבואר דליכא שום קיום הזמה

אולם צ"ע שרש"י בדף ב: כתב בא"ד וז"ל אם הזמה זו בת מלקות היא שאינו יכול לקיים בה דין הזמה גמורה כגון בעדי בן גרושה או גלות כו'

ומבואר שמקיים דין הזמה קצת.

ועיין תוספות ב. בד"ה מעידין וז"ל -וי"ל כיון דלוקין הוי כאשר זמם והוי שפיר אתה יכול להזימה.

לכאורה אפשר לומר שכונת הגמרא שלא כמו אצל זוממי בת כהן שהם זממו להרוג את בועלה במיתת חנק ואם כן שייך קשר לעונש שהם מקבלים ואפילו במקום שאין בועל (עין תוס') כגון שהיה קטן בן 9 שנים ויום אחד
או שלא ראו מי הבועל
מ"מ העונש שמקבלים שייך לפרשה
משא"כ במעדים שהוא בין גרושה וכו' יש מלקות שאין קשר בין מה שזממו למה שלוקין (ועיין תוס' שזה כן שייך מ"מ אין זה קשר ישיר וק"ל)
נשמח לאישור של הדברים מאת הלמדן המפולג של ישיבת רכסים @גלעד רובין

 

[דב״ש]

מכות ז:

שאני אומר האומר מותר קרוב למזיד כו׳

מדוע נקט לשון ״שאני אומר״ ולא אמר סתם ״האומר מותר״ כו׳