ב"ה
שלום וברכה,
ממה שביאר את הסיבה לאסור משום שדומה למבואר בש"ע סי' שיט ס"ט, ושם מדובר במשמרת "שנותן בה את השמרים" שזה איסור תורה, כי רוצה לברור היין שבשמרים מהפסולת שבשמרים, מוכח שכוונתו לשלול שבודאי האור לציון לא דיבר על עירוי התה עם הנענע לתוך המסננת, שאז דומה לנותן השמרים המעורבים עם היין לתוך המשמרת ונברר היין מהשמרים. אבל לא דיבר כלל על עירוי מים צלולים ע"ג הנענע שבמסננת, שזה מפורש להתיר לפי המבואר באור לציון גופיה, ע"פ הש"ע שם באותו סעיף עצמו, שכתב "אבל אם נתן בה שמרים מערב שבת מותר ליתן עליהם מים כדי שיחזרו צלולין לזוב", עכ"ל. ועי' בב"י ובמשנ"ב ביאור הענין. (ומ"ש בש"ע אם נתן "מערב שבת", הוא לפי המציאות של נתינת שמרים במשמרת שזה תמיד עם יין, ובשבת אסור מהתורה, ולכן מבואר במשנה שאם נתן מערב שבת כדי להפריש היין מהשמרים, ונשארו השמרים בשבת במשמרת, וראה אותם ורוצה ליתן עליהם מים צלולים ע"מ להפריש את היין שנותר סמיך ודבוק בהם, מותר. אבל ליתן סתם שמרים יבשים במשמרת באופן שלא נפרש יין כלל מחמת יבשותן, אין איסור אם לא משום עובדין דחול.
ומעתה לגבי נתינת נענע יבשה למסננת, כל שמיועדת גם לנענע וכדומה באופן המותר, ואינה מיועדת רק לסינון האסור, ולכן אין בה משום עובדין דחול, א"כ אין שום צד איסור ליתן בה הנענע היבשה, וממילא אח"כ אין שום איסור ליתן עליה מים צלולים כמבואר בש"ע שם.
בברכה רבה
