• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

מסתעף לשניצל

פורסם דעתו הרמתה של מרן שליט"א אודות השניצל וכפי שמבואר בילקוט יוסף שעתיד לצאת לאור,
ועפ"ז יש לעיין באופן שבירך על מאכל אחר שברכתו ודאי מזונות או שהכל והוא נוהג לברך על שניצל את הברכה האחרת האם יצא ?
ובחזו"ע (ברכות עמוד רעז והלאה) דן במי שבא לפניו פרי ספק העץ ספק האדמה ועוד פרי שודאי העץ, שמן הראוי שיברך קודם על ודאי העץ ויכוון להדיא שלא פוטר את הספק, אולם אם לא כיוון-דעת הפמ"ג והבא"ח שיברך על הספק כיון שמסתמא כשבירך על הודאי אין דעתו לפטור את הספק, ואילו החזו"ע עצמו חושש לחולקים וס"ל להרהר הברכה על הספק (האדמה) בלבו, וא"כ אולי אף הכא כיון שבדר"כ מברך את הברכה האחרת אין דעתו לפטור את השניצל (ועכ"פ לחזו"ע צריך להרהר בלבו) או דילמא כיון שסו"ס יכול לברך מה שירצה אזי נפטר בברכה שבירך
 
לפי מה שמרן הראש"ל אמר בשיעור שצריך לברך שהכל אז מי שברך על אורז /מקרוני וכדו' מזונות יכול לברך שהכל אך מי שמברך מזונות ובירך על מים שהכל אינו יכול לברך מזונות על השניצל שכבר יצא בברכתו, לפחות מתורת ספק.
 
נערך לאחרונה:
לפי מה שמרן הראש"ל אמר בשיעור שצריך לברך שהכל אז מי שברך על אורז /מקרוני וכדו' מזונות יכול לברך שהכל אך מי שמברך מזונות ובירך על מים שהכל אינו יכול לברך מזונות על השניצל שכבר יצא בברכתו, לפחות מתורת ספק.
וכ"ה להדיא ביבי"א ח"ז סי' לב בהע' ד"ה ובגדר, יעויי"ש.
 
בילקו"י החדש שהביאו, מרן הראשל"צ שליט"א כותב:
על "שניצל" נהגו הכל לברך עליו שהכל, ובזה אין חילוק בזה בין שניצל הנעשה בבית, לבין שניצל הנעשה באולמות ובתי מלון. והמברך על השניצל בורא מיני מזונות לא הפסיד. וטוב שיברך על איזה מאכל שברכתו ודאי מזונות, ויפטור את השניצל.
ומשמע מכאן שאם בירך מזונות פטר את השניצל על אף שלכתחילה המנהג לברך עליו שהכל.
ואף אני נסתפקתי בכך וכבר שאלתי שאלה זו במקומה...
 
בילקו"י החדש שהביאו, מרן הראשל"צ שליט"א כותב:
על "שניצל" נהגו הכל לברך עליו שהכל, ובזה אין חילוק בזה בין שניצל הנעשה בבית, לבין שניצל הנעשה באולמות ובתי מלון. והמברך על השניצל בורא מיני מזונות לא הפסיד. וטוב שיברך על איזה מאכל שברכתו ודאי מזונות, ויפטור את השניצל.
ומשמע מכאן שאם בירך מזונות פטר את השניצל על אף שלכתחילה המנהג לברך עליו שהכל.
ואף אני נסתפקתי בכך וכבר שאלתי שאלה זו במקומה...
הגר"ש ללוש אמר לי שכוונת הילקו"י לאידך גיסא שגם הנוהג לברך מזונות עדיף טפי שיפטור במאכל אחר שברכתו מזונות, ולא יברך מזונות.
 
חזור
חלק עליון