בשבת (לא.) מצינו בגר שבא לפני שמאי והלל וברצונו להיות כהן גדול, ושמאי דחפו באמת הבנין שבידו. וכשבא לפני הלל גייר אותו, וא"ל כלום מעמידין מלך אלא מי שיודע טכסיסי מלכות, לך למוד טכסיסי מלכות. הלך וקרא, כיון שהגיע והזר הקרב יומת אמר ליה, מקרא זה על מי נאמר, אמר לו אפילו על דוד מלך ישראל. נשא אותו גר ק"ו בעצמו, ומה ישראל שנקראו בנים למקום, ומתוך אהבה שאהבם קרא להם בני בכרי ישראל, כתיב עליהם והזר הקרב יומת, גר הקל שבא במקלו ובתרמילו על אחת כמה וכמה עיי"ש.
יש לעיין, שאמר לו הלל "לך למוד תכסיסי מלכות", הרי לכאורה הוא רוצה להיות כהן גדול דהיינו ענין הכהונה ולא מלכות, והו"ל למימר בפשטות לך למוד תורה או עניני כהונה. והאמת שמצאתי בילקו"ש (פר' תצוה רמז שעט) דאיתא, "כלום מעמידין לפני המלך אלא למי שיודע טכסיסי מלכות וכו'" ומלשון זה משמע דענין המלך שבכאן רצונו לומר הקב"ה, והן המלך והן הכהן גדול עובדים את המלך, וע"כ לך למוד טכסיסי מלכות. אמנם לפנינו בגמ' אינו כן???
ותו, דהראיה שלו הייתה ממה שמלך ואפילו כדוד המלך לא יכול להיות כהן גדול. ונראה שהכל סביב מלך וכהן, מה הענין שרמוז כאן???
יש לעיין, שאמר לו הלל "לך למוד תכסיסי מלכות", הרי לכאורה הוא רוצה להיות כהן גדול דהיינו ענין הכהונה ולא מלכות, והו"ל למימר בפשטות לך למוד תורה או עניני כהונה. והאמת שמצאתי בילקו"ש (פר' תצוה רמז שעט) דאיתא, "כלום מעמידין לפני המלך אלא למי שיודע טכסיסי מלכות וכו'" ומלשון זה משמע דענין המלך שבכאן רצונו לומר הקב"ה, והן המלך והן הכהן גדול עובדים את המלך, וע"כ לך למוד טכסיסי מלכות. אמנם לפנינו בגמ' אינו כן???
ותו, דהראיה שלו הייתה ממה שמלך ואפילו כדוד המלך לא יכול להיות כהן גדול. ונראה שהכל סביב מלך וכהן, מה הענין שרמוז כאן???