ובדרשו (הערה 33):
ולכאורה עיקר הכוונה לדין זה שמקורו בגמ' לגבי שבת, שצריך שלא יסלק ידו כשהאש עדיין קטנה שאחרי זה מתפשטת לגודל שכך נשארת, אלא ישאיר ידו עד שיגדל לגודל שלא מתפשט יותר ממנו.
אך לא הבנתי מה הכוונה רוב היוצא, שלכאורה יכול לצאת הרבה מהנר ויכול לצאת קצת [וכשאני מנסה להדליק רוב היוצא, יוצאת אש גדולה מאוד]; וחיפשתי בספרים ולא מצאתי ביאור.
עוד יל"ע האם דין זה הוא לעיכובא או רק לכתחילה.
אך לא הבנתי מה הכוונה רוב היוצא, שלכאורה יכול לצאת הרבה מהנר ויכול לצאת קצת [וכשאני מנסה להדליק רוב היוצא, יוצאת אש גדולה מאוד]; וחיפשתי בספרים ולא מצאתי ביאור.
עוד יל"ע האם דין זה הוא לעיכובא או רק לכתחילה.
