אין משהו שמגדיר
כפי שכתב לך "אור ישראל" לכל מקום יש את הסיבה שלו
והכוונה, שבכל סוגיה יש את הסיבות המיוחדות לה מדוע נוקטים כמרן ולא חוששים לסב"ל, ואין באמת כלל ברזל בזה
ובכל אופן בגדול אפשר לומר שהקו המנחה באופן כללי, הוא, שבכל סוגיה יש מח' תנאים ואמוראים וראשונים ואחרונים, וכאשר רבים מרבותינו הראשונים מכריעים לברך וכ"ש אם דעת רובם לברך, אזי בודאי שמשקלם כבד, ובכה"ג לא חוששים לסב"ל, אבל כשיש מערכה לקראת מערכה, זה אומר בכה וזה אומר בכה, ואין הכרע לצד אחד באופן ברור יותר מהצד השני, אזי נקטינן סב"ל מחמת חומר איסור ברכה לבטלה...
ודו"ק ותשכח שכן הוא בכל סוגיה...